קהל גדול מתושבי כפר חב"ד, אורחים ורבים מתלמידי התמימים, השתתפו בשבת קודש פרשת אחרי-קדושים בהתוועדות המיוחדת שיזמו גבאי בית הכנסת 770 בכפר חב"ד, לרגל ציון ארבעים שנה להקמת המוסד "ועד הנחות בלה"ק".

בראש ההתוועדות המיוחדת ישבו עם הציבור הגדול מרא דאתרא כפר חב"ד הגה"ח הרב מאיר אשכנזי, משפיע בית הכנסת הרב מיכה שטיינמיץ, והמשפיע הרב מיכאל טייב, וכן הרב מנחם מענדל וולף, יוזם ומייסד המוסד "וועד הנחות בלה"ק", ומנהל הוצאת הספרים קה"ת כיום.

אורח מיוחד שהפתיע את הציבור והגיע להתוועדות, היה הרב אלימלך גורביץ, כיום מהשלוחים בקליפורניה, ומי שניהל במשך עשור השנים הראשונות את משרד מערכת הנחות בלה"ק בחצרות קדשנו.

אורח נוסף שהשתתף בהתוועדות ונשא דברים היה הרב שניאור זלמן גורליק, השליח הראשי בבאר שבע.

 יחד ישבו המתוועדים והתוועדו עם אנ"ש והתמימים עד שעת המנחה, כשהם מעוררים על החובה והדרישה הפנימית לעיסוק נפשי וקבוע בתורת הרבי.

בקהל היו גם הרה"ח ר' בנציון שיינברגר, המדפיס הוותיק של ספרי "ועד הנחות בלה"ק" שזכה ליטול חלק בהדפסת מאות אלפי כרכים מתורת הרבי, וכן הרה"ח ר' יהושע סגל ממנהלי הוצאת קה"ת, והרה"ח ר' יוסף יצחק סגל, מגבאי בית הכנסת 770, אשר היו מהפעילים הנמרצים באה"ק עם ייסוד ועד הנחות בלה"ק, ויזמו את ההתוועדות המיוחדת.

בשלושים השנים האחרונות עומד בראשות "ועד הנחות בלה"ק" המנהל הנמרץ, הרה"ח רב הפעלים ר' חיים שאול ברוק, שמביא כל העת את המוסד לשיאים חדשים של הפצת המעיינות ברוב פאר והדר, אולם שנות היסוד והבראשית של הנחות בלה"ק לא היו ידועים עד כה.

דרישת הציבור בארץ הקודש

במהלך ההתוועדות המיוחדת נחשף הסיפור המלא של הקמת "ועד הנחות בלה"ק:

הרעיון הראשוני להקמת המוסד החל עוד בעיצומן של שנות הלמ"ד. באותה עת, הרב מנחם מענדל וולף, המכהן מאז שנת תש"ל כמנהל הוצאת הספרים קה"ת באה"ק, עמד על הביקוש ההולך וגובר בארץ הקודש להופעת השיחות של הרבי בלשון הקודש. ציבור אנ"ש והמקורבים הלך וגדל כל העת, ואם לא די היה בכך שגם השיחות מהתוועדויות הרבי שהופיעו באידיש לא הגיעו לארץ בתדירות גבוהה וקבועה, הנה גם כאשר השיחות היו מגיעות – רבים מקהל אנ"ש והתמימים נמנע מהם להתחבר ולהגות בתורת הרבי עקב מחסום השפה.

במיוחד הבחין הרב וולף בחסרון זה כאשר הוא היה מגיע באותם השנים לחצרות קדשנו, אם כהרגלו ב"שבת בראשית", או במהלך השנה. הוא הבחין בחסידים רבים שהגיעו מאה"ק אל הרבי, השתתפו בהתוועדויות בכל חודש תשרי, אולם חרף רצונם העז והשתוקקותם להתחבר לתורת הרבי, הרי שגם בהיותם ב"בית חיינו" הם מתהלכים כצמאים המבקשים לרוות את נפשם, ואין להם כיצד.

רבים מהם פנו אל הרבי וולף, כמנהל הוצאת קה"ת בארץ העוסק בהוצאת תורת רבותינו נשיאינו לאור, במצוקתם שיפעל למציאת פתרון למצב זה. כך הלך והתגבש אצלו הצורך להקים מוסד מיוחד שייעודו הבלעדי יהיה - להוציא כל התוועדות מהרבי, תוך שבוע ימים מאת אמירת דברי הקודש, בלשון הקודש, ולהפיצם בתפוצה נרחבת עד לשבת שלאחריה.

ה'הנחות' הראשונות של הרב פלדמן

בראשית שנת תשל"ו הגיע ל"בית חיינו" בחור צעיר ובעל כישרונות מבורכים מישיבת "תומכי תמימים" בכפר חב"ד, דוד פלדמן שמו, יליד בני ברק. הבחור דוד פלדמן ניחן בזיכרון מופלא, ועם בואו לחצרות קדשנו הוא החל לרשום לעצמו 'הנחות' פרטיות מהתוועדויות הרבי, אותם היה כותב ושולח העתקים מהם לידידיו ומכיריו.

רשימות 'הנחות' אלו, שנכתבו על ידו באידיש, עשו להם עד מהרה שם טוב. הרב וולף שם אפוא את עינו בשלהי שנות הלמ"ד על הבחור הצעיר והכישרוני, כמי שראוי להוביל את המפעל הגדול הזה.

כאשר הרב וולף פנה אליו בדברים שיואיל ליטול על עצמו משימה זו, סרב הבחור תחילה. שאיפתו הייתה לצאת בשליחות הרבי לאן שיישלח, והוא ראה בכתיבת ה'הנחות' תחום התעסקות זמני בלבד. אולם הרב וולף לא הרפה ממנו, וכל העת הפציר בו שזוהי שליחותו האמיתית.

כאשר הרב פלדמן התחתן בחצרות קדשנו עם זוגתו לבית פופאק, נסע הרב וולף מאה"ק במיוחד לחתונתו, כדי לשכנע אותו שעתה העת שייקח על עצמו משימה זו. אולם גם באותה שעה ביקש הרב פלדמן לצאת בשליחות הרבי. ואכן, זמן קצר לאחר נישואיו יצא הרב פלדמן עם משפחתו הטרייה בשליחות הרבי לאילת שבדרום ארץ הקודש, שם פעל בשליחות לצד השליח הוותיק יותר, הרה"ח ר' ישראל גליצנשטיין.

אולם גם בהיותו בשליחות לא הפסיק הרב וולף מלנסות להשפיע עליו, כי שליחותו האמיתית וייעודו העיקרי בחיים הוא לנצל את כישרונותיו המיוחדים להביא את תורת הרבי לאלפים ולרבבות.

לימוד בהגהות הרבי ב"ליקוטי שיחות"

הדבר הגיע לפועל באמצע שנת תשמ"א. לקראת חג הפסח הגיע הרב פלדמן מאילת לחצרות קדשנו, לעשות את החג עם משפחת חמיו. באותה עת הוא נאות לבדוק אפשרות זו, ואכן, השבת הראשונה אשר ממנה רשם הרב פלדמן 'הנחה' בלשון הקודש, הייתה השבת שלאחר חג הפסח תשמ"א, שבת פרשת קדושים מברכים חודש אייר, לפני ארבעים שנה בדיוק.

מיד החלו העניינים להתגלגל בקצב מהיר. הרב וולף ששהה בארץ הקודש ביקש מאחיו, הת' בנימין וולף, אז מתלמידי הישיבה ב-770, שיגייס בחורים נוספים למלאכה. ביום ראשון בבוקר, נזכר הרב גורביץ בשבת זו, בהיותו בחדר האוכל של 1414, הזעיק אותו הבחור בני וולף, באומרו כי דבר סתר לו אליו.

הבחור אלימלך ("מיילך") גורביץ, הגיע ל"בית חיינו" במהלך שנת תשל"ח. באותה תקופה, לאחר אירוע הלב שעבר הרבי בליל שמיני עצרת תשל"ח, התרבו כותבי ה'יומנים' מבית חיינו, ואחדים מהם פנו אל הבחור מיילך גורביץ שיסייע בעדם בהקלדת הרשימות ובעריכת היומנים והדפסתם.

מיילך שהיה בחור חסידי נמרץ, בעל חושים ורב פעלים, נאות לכך מיד, וכך הוא החל לעסוק בהקלדת היומנים הללו. באותה עת פנו אליו במקביל גם ממערכת "אוצר החסידים", שיסייע להם בהקלדה מתוך 'ביכלאך' כתבי החסידות של רבותינו נשיאינו, וגם בכך הוא ראה ברכה בעמלו.

ר' מיילך נזכר בהתוועדות, כי באותן השנים, כאשר הוא למד בישיבת "אהלי תורה", היה הרה"ח ר' לייבל אלטיין, חבר מערכת "ועד הפצת שיחות" שערכה את ה"ליקוטי שיחות", ובמקביל היה מגיד שיעור ב"אהלי תורה", מביא מידי יום חמישי לישיבה את ההגהות האחרונות של הרבי על ה'ליקוט' השבועי החדש טרם ירידתו לדפוס, והיה לומד ומעיין בהם עם התלמידים, ויחד היו דנים ומעמיקים בהוספות ובשינויים שהרבי ערך בשיחות הקודש.

אישור הרבי לקבלת ה'הנחה' הראשונה

בעקבות התעסקותו של מיילך בהוצאה לאור של כתבי החסידות והקלדתם, פנה אליו אפוא הבחור בנימין וולף, שהתגייס למשימה על ידי אחיו הגדול הרב וולף מהארץ, שיצטרף למפעל החדש. המשימה, כפי שהוצגה לו, הייתה להוציא לאור את ה'הנחה' מהשבת האחרונה, לשלוח את ה'הנחה' לארץ לשם הדפסתה שם, לקבל את החוברות המוכנות עד ערב שבת, ולהכניס את ה'הנחה' הטרייה אל חדרו הק' של הרבי לפני השבת הבאה.

מיילך התגייס תיכף ומיד למלאכת הקודש. הוא פנה אל הרה"ח ר' מרדכי חן שהיה בבעלותו בית דפוס, וביקש את רשותו לשבת שם בלילה ולהקליד את השיחה. במשך היום עמל הרב פלדמן על כתיבת ההנחה מהתוועדות השבת, ומסרה למיילך להקלדה. כל הלילה הוא עמל על הקלדת ה'הנחה', וכאשר המלאכה הושלמה, הוא נסע תיכף לשדה התעופה, לשלוח זאת לארץ הקודש, לשם הדפסתה שם.

בארץ הקודש המתין בשדה התעופה לקבל את ה'הנחה' הרב מנחם וולף, ותיכף הוא ניגש לבית הספר לדפוס "יד החמשה", שם הודפסה השיחה במהלך הימים שלישי ורביעי, באלפיים עותקים.

אלף עותקים יועדו להפצה בארץ הקודש, והיתר בחצרות קדשנו. בליל שישי נשלחו העותקים עם טיסת "אל על" לניו יורק, ובערב שבת בצהריים הוכנסו עותקי ה'הנחה' לחדרו הקדוש של הרבי.

הרבי הואיל לענות על קבלת עותקי ה'הנחה': "נתקבל ותשואות חן", וכך החל ועד הנחות בלה"ק לפעול.

מניו יורק לאה"ק, ומאה"ק לניו יורק

באותם השנים הרבי לא היה מתוועד מידי שבת, אלא רק בשבתות מברכים וביומי דפגרא. אז החל הסדר שכל פעם לאחר שהתקיימה התוועדות קודש, היה הרב פלדמן מעלה על הכתב את ה'הנחה' בתחילת השבוע, הבחור מיילך גורביץ עמל בזריזות על ההקלדה והסדר של ה'הנחה', עותק השיחה היחיד נשלח לארץ, השיחה מודפסת בדפוס "יד החמשה", ועותקיה נשלחים בליל שישי לחצרות קדשנו, כאשר במקביל השיחה הופצה ברחבי הארץ, לאלפי חסידי חב"ד ששתו בצמא את דברי הקודש שלראשונה מוגשים אליהם בעברית בשפה צחה וברורה.

הרב דוד פלדמן והרב אלימלך גורביץ בעבודתם במשרדי וועד הנחות בלה"ק, תשרי תשד"מ

לשם כך גייס הרב וולף שניים מן התמימים בישיבה בכפר חב"ד, התמימים יהושע סגל ויוסף יצחק סגל, שבזמנם הפנוי היו מתמסרים בכל מרצם לעיסוק בקבלת השיחות, הדפסתם, הפצתם בארץ והמשלוח לחצרות קדשנו.

בבית הדפוס בכפר חב"ד היו עמלים על המלאכה הרה"ח הרב שלום פלדמן ז"ל, מנהל בית הדפוס, ועמו יבדל"ח הרה"ח ר' פנחס טרבניק. אולם לעיתים רבות אירע שהשיחה הייתה מגיע לארץ לקראת ערב, ואז היו נאלצים להפעיל את בית הדפוס אל תוך השעות הקטנות של הלילה, והדבר לא היה אידיאלי.

משכך רכש הרב וולף מכונות דפוס לצורך הדפסה קבועה של ההנחות באופן שיוכלו להדפיס זאת גם בלילות. מכונות אלו פעלו במחסנים שמתחת למכולת ליפסקר במרכז הכפר, במקום המשמש היום את החנות לצורכי הפסח, ושני הבחורים סגל היו אמונים על תפעול הדפסת ה'הנחות' השבועיות.

כאשר מיילך גורביץ, מנהל משרד לה"ק בניו יורק, היה מגיע לשדה התעופה עם עותק ההנחה בידיו, הוא היה מחפש תדיר נוסעים בעלי חזות חרדית שיואילו לקחת עמם את השיחה. לא תמיד הדבר עלה בידיו, ובתושייתו הוא רקם קשרים עם טייסי חברת התעופה "אל על", שהוא העמידם על החשיבות והזכות שבדבר, והם היו לוקחים עמם את עותק ההנחה, ומביאים זאת למי שהמתין להם בארץ. כך היו מספר טייסים שזכו באופן קבוע לקחת עמם את ה'הנחות' לארץ.

לקראת חג הגאולה י"ט כסלו תשמ"ג, נסע הרב וולף לחצרות קדשנו, יחד עם ידידו ושכנו, להבל"ח, הרה"ח ר' מאיר לרר. לקראת הנסיעה, קנה הרב וולף מכונת הקלדה חדשנית ביותר באותם ימים הנקראת "קומפוזר" של חברת IBM, שהיה לה יכולות ממוחשבות ראשוניות, כדי שיוכלו לערוך את השיחות ולהוציאם באופן מסודר יותר.

מכונה זו הייתה יקרה ביותר, ואז עלתה עשרת אלפים דולאר. היא גם הייתה מכונה ענקית וכבדה מאוד, והורכבה ממספר חלקים. היה זה מאמץ גדול ביותר ליטול את חלקי המכונות ולהעבירם עד לחצרות קדשנו, אולם הדבר השתלם, ואז החלו השיחות לצאת באופן מהודר יותר.

באותה עת החל מוסד ועד הנחות בלה"ק לפעול במשכנו הקבוע בבניין המשרדים 788 בקומה השלישית.

הכרך הראשון מהתוועדויות הרבי בלה"ק

כאשר חלפה לה שנת תשמ"ב, ועברה שנה תמימה בה לראשונה ראו אור דברי הרבי בלה"ק, נוצרה לראשונה האפשרות להוציא לאור כרך ראשון מתורת הרבי בלה"ק. העבודה על הכרך הראשון ארכה מספר חודשים, ולקראת חג השבועות תשמ"ג, זמן מתן תורתנו, ראה אור בפעם הראשונה כרך שלם מתורת הרבי בלשון הקודש – כרך התוועדויות תשמ"ב חלק ראשון, שאז עדיין טרם נשא את השם "תורת מנחם".

כרך זה היווה את אות הפתיחה לסדרת הענק שנקראה לימים "תורת מנחם – התוועדויות", המונה כיום ארבעים ושתים כרכים מהשנים תשמ"ב – תשנ"ב, ועוד שבעים ושתים כרכים מהשנים תש"י – תשל"ג, שראו אור עד-עתה, הלוך ומוסיף ואור.

ציוני מראי מקומות ב'הנחות' מהתוועדויות

כשמכון ההוצאה לאור 'ועד הנחות בלה"ק' התחיל לפעול, בשנת תשמ"א, ה'הנחות' של ההתוועדויות נרשמו ללא מראי-מקומות (מלבד ציונים למקורות בלתי מוכרים במיוחד, ששולבו בסוגריים בתוך גוף השיחה). כך נמשך הדבר בשנים תשמ"א-תשמ"ג.

בי"ג אדר ראשון תשד"מ התקבל רבי פנחס מנחם אלתר זצ"ל, בעל ה'פני מנחם' ולימים האדמו"ר מגור, ל'יחידות' אצל הרבי. מאחר ש'היחידות' הוקלטה והתקיימה במעמד מלויו של האורח, ביקשו ב"ועד הנחות בלה"ק" לפרסם גם את תוכן היחידות.

אנשי מערכת "הנחות בלה"ק" הכינו אפוא 'הנחה' מתוכן הדברים, ומסרו את רשימת הדברים לרבי.

הרבי הגיה את רשימת היחידות, וכאן היה חידוש כאשר בראש העמוד הראשון רשם הרבי הערה כללית, שיש להעביר את כל מראי-המקומות לשולי הגיליון. בנוסף לכך, בכל קטע שהופיע בתוכו מראה-מקום (והיו רבים כאלה) - הקיף הרבי בעיגול את המראה-מקום ומתח קו ממנו לצידי הגיליון, שם כתב את המילים 'למטה' או 'בשולי הגיליון'. כך היה בכל ציון וציון, בכל אחד ואחד מעמודי ה'הנחה'.

כשבמערכת "הנחות בלה"ק" קיבלו את עלי-ההגהה הללו, הם ראו בכך מסר כללי מהרבי שהגיע העת לציין בשולי הגיליון מראי-מקומות לכל ה'הנחות' הבלתי מוגהות מהתוועדויות הרבי.

לשם כך הצטרף לצוות ועד הנחות בלה"ק הרה"ח ר' ישראל שמעון קלמנסון. הרב קלמנסון היה ידוע כבקי נפלא בכרכי ה"ליקוטי שיחות" שיצאו לאור עד אז, כולל ברבבות מראי המקומות המצויינים בהם, ומשך הוא היה האדם המתאים לעסוק בכתיבת ה"מראי מקומות" באופן קבוע לשיחות הרבי.

ואכן, החל מה'הנחה' של התוועדות השבת הבאה, ש"פ תשא, שושן פורים קטן, הופיעו בשולי הגיליון מראי-מקומות שכללו גם ציונים לפסוקים ומאמרי חז"ל.

כאשר 'הנחה' זו נמסרה לרבי, הוסיפו אנשי "ועד הנחות בלה"ק" ומסרו לרבי באמצעות המזכיר הרב גרונר שההתעוררות לכך באה בעקבות הגהת הרבי על ה'יחידות' של ה'פני מנחם', ממנה הובן שזה רצון קודשו. לאחר מכן סיפר המזכיר שכאשר מסר לרבי את ה'הנחה', הרבי שאל מדוע התחילו לציין מראי-מקומות בשולי הגיליון? וכאשר המזכיר ענה שלאור ההגהה של ה'יחידות' האמורה הובן שזה רצון הרבי, הרבי הגיב בשביעות רצון: 'א גלייכע זאך' [=זהו דבר נכון].

עשור השנים הראשון

במהלך עשור השנים הראשון לפעילות ועד הנחות בלה"ק, נטלו חלק במהלך השנים גם הגה"ח ר' מרדכי מישולבין, הרה"ח ר' בנימין וולף, הרה"ח ר' אורן פופר, הרה"ח ר' שטרסברג, ולהבדל"ח הת' פנחס גרינברג ז"ל, ועוד, אשר כל אחד מהם סייע בתחומו במסירה ונתינה להתפתחות המוסד ופעולותיו.

מעליהם שימש ה'חוזר' הראשי של הרבי, הגה"ח הרב יואל כהן, שהשיחות וכתבי הקודש היוצאים לאור על ידי מערכת הנחות בלה"ק, נערכים על פי הנחיותיו והכוונתו.

בשלהי שנות המ"ם התחתן ר' מיילך גורביץ, אשר ניהל את משרד לה"ק מימיו הראשונים, והוא ביקש לצאת בשליחות הרבי לקליפורניה.

ביודעו את הוראות הרבי במקרים שכאלו, שאין לצאת לפעילות חדשה כאשר משאירים חלל בפעילות הקודמת, השפיע הרב וולף על הבחור חיים שאול ברוק, אז מהבחורים בעלי המרץ ב"בית חיינו" 770 והמסורים בכל מאודם לענייניו הקדושים של הרבי, שיואיל לקחת על עצמו את עול מלאכת הקודש של ניהול המשרד בניו יורק, כשלכך הצטרפה גם האחריות של נשיאת העול הכספי.

עד אותה עת, כל ההוצאות הכספיות של תפעול המוסד "ועד הנחות בלה"ק" בעשור הראשון, שולמו על ידי הרב וולף, כאשר לשם כך הוא גייס כחמשה מליון דולאר בערכים של אז, לצורך הדפסת השיחות והפצתם.

הבחור חיים שאול ברוק, שהתחתן באותם ימים, נעתר לקחת את שליחות הקודש הכבירה הזו על עצמו.

מאז ועד היום, לאורך ימים ושנים טובות, עומד המוסד הנעלה "ועד הנחות בלה"ק" בניהולו המסור ללא-קץ של הרב ברוק, המוביל אותו בסייעתא דשמיא כל העת לשיאים חדשים, וממלא את ייעודו להביא ל"אימתי קאתי מר", כדברי מלך המשיח לבעל שם טוב, כאשר "יפוצו מעיינותיך חוצה".