מעגלי חיים: תמונת השבוע של השליח ממוסקבה ר' שייע דייטש
תמונת השבוע שלי: מעגלי חיים
תאריך: יום שלישי ח' באייר ה'תשפ"א
מיקום: לשכת הרב הראשי
לפני שלוש שנים נסעתי עם אשתי והילדים שיחיו, כדי לבקר את אחי היקר, השליח בז'יטומיר ר' אברימי, והוא הציע לנו לקפוץ ולראות את הרי הקרפטים המרהיבים במערב אוקראינה.
הדרך הייתה ארוכה, אבל שווה.
התמקמנו בבית נוח למרגלות ההרים שראשיו מכוסים היו עדיין בשלג, ושפעו מים צלולים ונקיים, בהם טבלתי עם בניי בבוקר לפני התפילה. באותם ימים, היה בננו באמצע הצעת שידוך. מטבע הדברים היינו ההורים, במתח ורצון שהעניין יתקדם בברכה ובמזל טוב. אני פותח את הטלפון, מתחיל לחפש במפות האזור, ומגלה שלא רחוק מאיתנו שוכנת העיר 'נדבורנה' במחוז 'איוונו-פרנקיבסק' על גבול רומניה. "בואו ניסע לנדבורנה", הצעתי לאשתי והילדים. אחרי בירור אצל אנשים מקומיים הגענו לבית החיים היהודי הוותיק. שכן ממול הביא לנו מפתח, ונכנסנו אל האוהל הממוקם בין שאר הקברים.
התקרבנו לקברו של רבי צבי הירש מנדבורנה, שזכה להיות בילדותו אצל הבעל שם טוב הקדוש, ובהמשך היה תלמידו של המגיד ממעזריטש. הדלקנו נרות, נשאנו תפילה ואף למדתי מתוך אחד מחיבוריו, שעותק ממנו נתרם למקום. צילמתי תמונה ושיתפתי מיד את בני משפחתי. לא עוברות כמה דקות, ואחי המסור הרב מתתי' מגיב: "אתה מודע לכך שאתה דור עשירי לצדיק שהנך נמצא כעת על קברו? ואגב, היארצייט שלו היה אתמול..." אני בודק את המציבה הישנה, ואכן באותיות החקוקות ראיתי את התאריך כפי שהוא ציין. עוד שתי דקות, וכהיסטוריון מומחה הוא משגר את שלשלת הדורות המדויקת, כיצד אנו צאצאים לצדיק הטמון כאן. כעת הוספנו עוד פרק תהלים, וביקשנו מהתרגשות מהסבא על נכדיו.
בראשית השבוע זכיתי לסדר אישור כניסה ולקבל בשדה-התעופה את פניו של האדמו"ר מנדבורנה שליט"א, שמרכז החסידות שלו שוכן בעיר בני-ברק, והגיע לביקור בזק במוסקבה. אחד מעוזריו, שהוא ידיד ותיק שלי, פנה אליי לפני מספר חודשים וסיפר כי רבו צריך להגיע למוסקבה ומבקש עזרה. ב"ה ועלתה בידי לעמוד לצדו במשך שלושת הימים, ולסייע ככל שניתן לאישיות חשובה ונכבדה זו.
בתיאום עם הרב והשליח הראשי שליט"א נקבעה פגישה ביניהם בלשכת הרב, ובכדי לכבד את המעמד כראוי, הבאתי מהבית כלים נאים ומכובדים, ותוך כדי שאני משמש אותם, לעונג נפש היה לי לראות את שני האישים הדגולים שצללו למשך שעה ארוכה בשיחה תורנית חסידית, ובמהלכה העלה האורח זיכרונות מעת שזכה יחד עם אביו האדמו"ר הקודם של נדבורנה זצוק"ל, ב'יחידות' אצל הרבי, שנערכה השבוע - "פסח שני" לפני 38 שנה.
האדמו"ר העלה על נס את תחיית יהדות רוסיה והפעילות רבת הענפים של המארח, ולאחר שתיית לחיים איחלו והתברכו להמשך הצלחה בהפצת המעיינות וקירוב הגאולה.
משם לקחתי את האורח אל ה'מתיבתא', שם נשא דברי חיזוק לתלמידים הרבים, שתורגמה לשפה הרוסית על-ידי הרב אפרים בלוי מראשי המתיבתא; וכן ביקר בתלמוד תורה "חדר מנחם" בליווי מנהל הת"ת הרב אברהם גבירץ, והאציל מברכותיו לתלמידים הנרגשים.
כבוד רב היה בעבורי להביא את האדמו"ר לביקור מיוחד אצלנו ב"מרכז החסד היהודי שערי צדק". סיפרתי לו בקצרה על המקום, והוא נוכח לראות בעצמו מקרוב את פעילות הסעד והעזרה למאות ואלפי יהודי מוסקבה, הנהנים במשך כל השנה מאוזן קשבת לכל בעיה וקושי, ונעזרים במאות העובדים והמתנדבים המסורים. הגשתי לו את ספרי "גוט שבת מוסקבה" והתפתחה לנו שיחה מרתקת ומחכימה.
זכות!
•
ההשגחה העליונה מלווה אותנו כל החיים ועל כל צעד ושעל. כמה שמחה יש כאשר זוכים לראות זאת בחוש ולהרגיש זאת מקרוב; ועל מאורע מיוחד שהיה לי השבוע, אני רוצה לשתף. אומנם היה מן הראוי להקדיש לו פוסט בנפרד ולהרחיב את יריעת הסיפור המורכב, אך אקצר ואספר אותו במילים ספורות.
ביום שלישי טס אחד מבניי ממוסקבה לארץ הקודש, לאחר שהגיע לבקרנו בחג הפסח. הטיסה שמצאתי לו, הייתה עם תחנת ביניים בעיר לונדון. שם, לפני שעלה לטיסה הבאה לארץ ישראל, ביקשו ממנו לראות את כרטיס הטיסה שלו. הדרכון ביד, וההסברים שלו בעל-פה על-כך שהוא לא חשב שיש צריך להדפיס את הכרטיס - לא הועילו, ומכשיר טלפון חכם אין בידו. הוא עומד ומבקש מהקב"ה עזרה, לפתע ניגש אליו מישהו זר, שואל אותו 'יש לך אח בקלינינגרד?' 'אכן כן' הוא עונה. הוא ממשיך לשאול 'יש משהו שאפשר לעזור לך?' 'כן', הוא עונה 'אם תוכל בבקשה לשלוח הודעת וואטסאפ לאבא שלי, שישלח אליך את כרטיס הטיסה שלי, בכדי להראות להם כאן ושיתנו לי לעלות על הטיסה. הוא שלח ואני העברתי לו מיד.
לאחר מספר שעות, אני מקבל מהאיש הודעה: 'הגענו לישראל, ולקחתי את הבן שלך ברכבי עד למקום האכסניה שלו' (שזו בעיר אחרת לגמרי מהמקום בו הוא גר). הודיתי לו במילים חמות ונרגשות על העזרה והשירות הנפלא, והוא משיב לי: "תודה רבה לך ולאברהם על כל העזרה שלכם ברוסיה. ללא העזרה שלכם אין שום סיכוי בעולם שהיינו מצליחים לעשות את הכל. שמחנו מאוד שניתנה לנו זכות לעזור לבן הנוסף שלכם, להביאו הביתה בשלום. מה שאתם עשיתם בשבילנו לא מובן מאליו. תודה".
ביום רביעי שעבר, קרה מקרה טראגי ומצער לאשה צעירה, אזרחית בישראל שהגיעה לביקור בקליננגרד. בני ר' אברהם ברוך, המשמש כשליח חב״ד בעיר, קיבל פנייה מבני המשפחה בארץ, ומיד נרתם לעזרה, שפרטיה רבים מאוד, ובאמצעות קשרים ובקשות מראשי הקהילה, הצליח ב"ה לקבל אישור מיוחד שאשתו תיכנס ל'מורג' המקומי ולהכין את הנפטרת לקבורה יהודית על-פי ההלכה והמנהג היהודי. הוא עצמו ארגן את ההלוויה ברגישות רבה ומיוחדת, וטיפל כל הזמן בבן היחיד הצעיר שלה. כאן במוסקבה היו צריכים עזרה מהקונסוליה הישראלית ועוד עזרה כזו או אחרת. בן המשפחה שהגיע מישראל להלוויה, טס חזרה ביום שלישי, דרך לונדון, וכשראה לפתע פנים שהיו מוכרות לו, ניגש לברר, והתברר לו כי אכן צדק, וכך הוא החזיר טובה על ידי העזרה שהעניק בדיוק בזמן ובמקום שהיו צריכים. והתקיים בנו הפסוק בתהלים: "יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם".
מאפשרים לכם לקבל
