שבוע שלם של לכתחילה אריבער בהנובר. הרב זושא וולף משחזר
שנה חלפה מאז פטירתו של שליח הרבי בהנובר שבגרמניה, הרב בני וולף ע"ה.
השבוע התקיימה בעיר שליחותו טקס חניכת מבנה בית חב"ד ענק ומפואר לזכרו ולעילוי נשמתו, שנקרא 'בית בנימין'.
במהלך האירוע, ששולב בהכנסת ספר תורה לע"נ הרב וולף, הוכתר חתנו הצעיר כממלא מקומו, וכרב הקהילה החב"דית בעיר.
רכבת אווירית, של שלוחים ידידים ובני משפחה רבים, עשתה את דרכה להנובר השבוע והשתתפו בסדרת האירועים המרגשים, לזכרו של השליח שפעל גדולות ונצורות בעיר הגרמנית.
בשיחה עם רדיו COL הערב, גולל אחיו של הרב בני וולף ע"ה, הרב זושא וולף יבדלחט"א מכפר חב"ד, את מסכת האירועים שהתרחשה השבוע, ועורר על קבלת החלטות טובות, בבחינת "והחי יתן אל ליבו", מפעולותיו של הרב בני ע"ה.
האזינו לראיון עם הרב וולף >>>
הרב זושא וולף סיפר כי "השבוע ביקרתי בהנובר בפעם הרביעית מאז פטירתו של אחי. בכל ביקור אני נחשף מחדש לעוז רוח בלתי יתואר, לקידוש שם שמים חסר תקדים שיוצא מהנובר, לעוצמות המתגברות, לנחישות הגדולה. ויחד עם זאת, השבוע נשברו שיאים חדשים של התפעלות".
הרב וולף תיאר את סדרת האירועים, שיזניקו את הפעילות החב"דית בעיר עשרות מונים.
"בנו בהשקעה גדולה ארון קודש מפואר בהיכל החדש של בית הכנסת, מעליו קבעו את המילים המרטיטות 'לבנימין אמר ידיד ה', על שמו של אחי. ואכן הבית למעשה הוא 'ויהיו חיי בנימין', כפי שהרבי אומר בשיחות שהחיים של יהודי הם העניינים שבהם חי. ואצל אחי - השליחות שלו, והיא ממשיכה ומתרחבת".
הרב וולף שיתף בשני 'הרגשים' שעלו בו במרוצת היממות בהנובר. "הגעתי לשם ביום חמישי", סיפר הרב וולף. "ביום שישי עבדנו כמעט עד כניסת השבת. זה היה ערב כ"ח ניסן, 30 שנה לשיחה המפורסמת שבה תבע הרבי לעשות כל שיכולים כדי להביא את משיח. המקום הזה, חב"ד הנובר, פשוט משקף את העשיה בכל היכולת. נכון שצריך להתעורר והכל, אבל הרבי רוצה שנעשה את כל מה שיכולים. להתעקש. המקום הזה בהנובר מסמל התעקשות, עשיית כל הכוחות.
"ועוד נקודה. בני ע"ה נפטר בשבת א' אייר והובא למנוחות ביום ראשון בשבוע, ב' אייר. פעם שמעתי רעיון מהרב דערען, הדוד שלנו, המשפיע בלוד. הוא אמר מה זה לכתחילה אריבער? אם אפשר ללכת מהדלת אז למה לקפוץ מלמעלה? אם אפשר לפעול בצורה נורמטיבית למה באמת לקפוץ מלמעלה. ואמר נקודה מעניינת: כאשר אמורים לפעול עניין כלשהוא, משימה, אתגר, יש שתי גישות. אפשר לומר נראה מה יקרה, אם נצליח או לא, נשתדל. זה גישה אחת. גישה של ארונטער.
"הגישה השנייה, היא שכאשר הרבי מעניק שליחות יש לבצע אותה ויהי מה. ובשלימות. לא באופן שנתון למשא ומתן. כשאחי נטמן הוא בעצם ביטא בזה שכעת מתחיל עניין חדש של לכתחילה אריבער בעיר. ורעייתו השליחה החליטה באותו יום שממשיכים ויהי מה. זו הייתה החלטה של לכתחלה אריבער".