בגובה העיניים | הכירו את החייל בצ"ה לוי מרטון מקרית ביאליק
לֵוִי מַרְטוֹן, בֶּן אַחַת עֶשְׂרֵה. גָּר בְּקִרְיַת בְּיָאלִיק וְלוֹמֵד בְּכִתָּה ו בְּתַלְמוּד-תּוֹרָה "צִבְאוֹת מְנַחֵם" בַּקְּרָיוֹת. חָבֵר בִּסְנִיף הַפַּנָסָאִים קְרָיוֹת כְּבָר שֵׁשׁ שָׁנִים.
• הַכִּנּוּי הֲכִי מְשַׁעֲשֵׁעַ שֶׁנָּתְנוּ לְךָ.
וִי-וִי. כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן וְרַק לָמַדְתִּי לְדַבֵּר כָּכָה הָיִיתִי קוֹרֵא לְעַצְמִי, וְעַד הַיּוֹם כַּמָּה בְּנֵי דּוֹדִים שֶׁלִּי מְכַנִּים אוֹתִי כָּכָה לִפְעָמִים בִּצְחוֹק.
• מָה אַתָּה יוֹדֵעַ בְּעַל פֶּה?
פֶּרֶק מִשְׁנָה וּשְׁלוֹשָׁה פִּרְקֵי תַּנְיָא.
• מַשֶּׁהוּ שֶׁיֵּשׁ לְךָ תָּמִיד בָּאַרְנָק אוֹ בַּתִּיק.
הַצְהָרוֹת בְּרִיאוּת וּמַסֵּכוֹת קוֹרוֹנָה רֵזֶרְבִיּוֹת. כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים יָצָא לִי לַעֲזֹר לַחֲבֵרִים שֶׁשָּׁכְחוּ מַסֵּכָה וְלָתֵת לָהֶם מִשֶּׁלִּי. מְקַוֶּה שֶׁעוֹד מְעַט כְּבָר לֹא נִצְטָרֵךְ אֶת הַצִּיּוּד הַזֶּה, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם.
• הַנְהָגָה חֲסִידִית מְיֻחֶדֶת שֶׁלְּךָ.
לִקְרֹא סִפּוּר חֲסִידִי לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, זֶה מַתְכּוֹן לַחֲלוֹמוֹת חֲסִידִיִּים וְשֵׁנָה רְגוּעָה. הִצְלַחְתִּי לְהַדְבִּיק בַּמִּנְהָג הַזֶּה גַּם אֶת הָאַחִים שֶׁלִּי, וְלִפְעָמִים אֲנִי קוֹרֵא לָהֶם בְּקוֹל אֶת הַסִּפּוּר. מַמָּשׁ מֻמְלָץ לְנַסּוֹת.
• מָה אַתָּה אוֹכֵל לַאֲרוּחַת עֶשֶׂר?
אֲנִי אוֹהֵב לְגַוֵּן. אֲבָל הָאָהוּב עָלַי בְּיוֹתֵר: סֶנְדְּוִיץ' טוּנָה וְעַגְבָנִיָּה.
• טִיפּ שֶׁלְּךָ לְהִשְׁתַּפֵּר בַּתְּפִלָּה.
לְהִתְכּוֹנֵן לַתְּפִלָּה וְלִלְמֹד אֶת הַפֵּרוּשׁ שֶׁל הַמִּלִּים.
• מָה אַתָּה הֲכִי רוֹצֶה לִהְיוֹת כְּשֶׁתִּהְיֶה גָּדוֹל?
שָׁלִיחַ. הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי חָיָה סְבִיב הַשְּׁלִיחוּת שֶׁלָּנוּ, אֲנִי רוֹאֶה אֵיךְ הַהוֹרִים שֶׁלִּי מִתְמַסְּרִים לַשְּׁלִיחוּת וְעַד כַּמָּה זֶה חָשׁוּב וּמַשְׁמָעוּתִי עֲבוּרָם – וַאֲנִי רוֹצֶה גַּם.
• דְּמוּת שֶׁאַתָּה מַעֲרִיץ, מִישֶׁהוּ שֶׁהָיִיתָ מַמָּשׁ רוֹצֶה לִהְיוֹת כָּמוֹהוּ.
ר' שְׁמוּאֵל מוּנְקֶס. קָרָאתִי עָלָיו הֲמוֹן סִפּוּרִים וַאֲנִי תָּמִיד שָׂמֵחַ לִשְׁמֹעַ אוֹתָם שׁוּב וָשׁוּב. הוּא הָיָה חָסִיד שֶׁהִשְׁקִיעַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּרְצִינוּת, אֲבָל תָּמִיד בְּמַצַּב רוּחַ טוֹב וּבְשִׂמְחָה פְּנִימִית שֶׁהִשְׁפִּיעָה לְטוֹבָה גַּם עַל מִי שֶׁסְּבִיבוֹ. הוּא מַמָּשׁ דֻּגְמָה בִּשְׁבִילִי.
• מַעֲשֶׂה טוֹב הֲכִי מְיֻחָד שֶׁעָשִׂיתָ.
לִקְרַאת חַג הַסֻּכּוֹת הֵבֵאנוּ כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל אַרְבַּעַת הַמִּינִים לְאַנְשֵׁי הַקְּהִלָּה שֶׁלָּנוּ. אַבָּא נָתַן לִי לִבְחֹר לְעַצְמִי אֶתְרוֹג, וְהִשְׁקַעְתִּי הַרְבֵּה עַד שֶׁמָּצָאתִי אֶתְרוֹג מְהֻדָּר וִיפֵהפֶה שֶׁאָהַבְתִּי וְשָׁמַרְתִּי אוֹתוֹ לְעַצְמִי. בְּעֶרֶב הַחַג הִגִּיעַ יְהוּדִי מְבֻגָּר לְחַפֵּשׂ לְעַצְמוֹ אֶתְרוֹג, אֲבָל כְּבָר לֹא נִשְׁאֲרוּ אֶתְרוֹגִים יָפִים. בְּמִקְרֶה הוּא נִתְקַל בַּקֻּפְסָה שֶׁל הָאֶתְרוֹג שֶׁלִּי וּפָתַח אוֹתָהּ. בְּאוֹתוֹ רֶגַע הֶחְלַטְתִּי. וִתַּרְתִּי עַל הָאֶתְרוֹג הַיָּפֶה וְנָתַתִּי אוֹתוֹ לַיְּהוּדִי הַמְּבֻגָּר, שֶׁהִתְרַגֵּשׁ מְאוֹד.
• עִם אֵיזֶה סֵפֶר בָּחַרְתָּ לְהִצְטַלֵּם, וּמַדּוּעַ?
אִגֶּרֶת מְבֹאֶרֶת. זֶה אֹסֶף שֶׁל מִכְתָּבִים שֶׁהָרַבִּי כָּתַב לַאֲנָשִׁים, עִם הֶסְבֵּר. אֲנִי לוֹמֵד מִזֶּה הָמוֹן לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְלַחַיִּים שֶׁלִּי.
• לְסִיּוּם, סַפֵּר לָנוּ עַל עַצְמְךָ מַשֶּׁהוּ שֶׁיַּפְתִּיעַ אוֹתָנוּ...
אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַמִּטְבָּח, וּבִמְיֻחָד לֶאֱפוֹת. הֲכִי נֶחְמָד לְהָכִין עוּגִיּוֹת קְוָקֶר. זֶה פָּשׁוּט וּמָהִיר לַהֲכָנָה וְגַם טָעִים מְאוֹד.
•
סַבָּא שֶׁלִּי מִצַּד אַבָּא הוּא הָרַב יוֹסֵף מַרְטוֹן, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. הוּא הָיָה מֻכָּר מְאוֹד בְּאַנַ"שׁ, בִּזְכוּת כִּשְׁרוֹן הַנְּגִינָה שֶׁלּוֹ. לְסַבָּא הָיוּ הֲמוֹן כִּשְׁרוֹנוֹת מְגֻוָּנִים: הוּא הָיָה קֹדֶם כֹּל מְחַנֵּךְ, וְגַם מְאַיֵּר וּבִמְיֻחָד מוּסִיקַאי מְחוֹנָן. הוּא הָיָה גַּם מַלְחִין וְגַם חַזָּן וְגַם כּוֹתֵב תָּוִים וְגַם מְנַצֵּחַ וּמְעַבֵּד מוּסִיקָלִי. סַבָּא חִבֵּר אֶת הַנִּגּוּן "וּפָרַצְתָּ" שֶׁהָרַבִּי חִבֵּב כָּל כָּךְ, וְהוּא הִלְחִין עוֹד נִגּוּנִים שֶׁכַּמָּה מֵהֶם נִהְיוּ מְאוֹד פּוֹפּוּלָרִיִּים.
בִּזְכוּת סַבָּא הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ הוּא "בַּיִת שֶׁל נִגּוּנִים", כְּמוֹ שֶׁאֲנִי קוֹרֵא לָזֶה. הַנִּגּוּנִים הַחֲסִידִיִּים מְלַוִּים אוֹתָנוּ כָּל הַזְּמַן. אַחַד הָרְגָעִים הָאֲהוּבִים עָלַי בְּיוֹתֵר הוּא בַּסְּעוּדָה בְּלֵיל שַׁבָּת, כְּשֶׁאֲנִי נִגָּשׁ לָאָרוֹן וְשׁוֹלֵף אֶת סֵפֶר הַנִּגּוּנִים, בּוֹחֵר לִי נִגּוּן וּמִתּוֹךְ הַתָּוִים שֶׁסַּבָּא כָּתַב לְכָל נִגּוּן מַתְחִיל לָשִׁיר נִגּוּן חֲסִידִי טוֹב וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה מִצְטָרֶפֶת.
וְחוּץ מִכָּל זֶה, סַבָּא הָיָה פָּשׁוּט סַבָּא. סַבָּא חָכָם כָּזֶה, עִם הֲמוֹן נִסָּיוֹן וְחָכְמַת חַיִּים, שֶׁיּוֹדֵעַ לַעֲנוֹת תְּשׁוּבָה נְבוֹנָה עַל כָּל שְׁאֵלָה וְלָתֵת עֵצָה טוֹבָה. חֲבָל שֶׁלֹּא זָכִיתִי לְהַכִּיר אוֹתוֹ יוֹתֵר.
סָבְתָא מַרְטוֹן, אוֹ "סָבְתָא מִיְּרוּשָׁלַיִם", הִיא סָבְתָא אֲמִתִּית. הִיא דּוֹאֶגֶת וּמְסוּרָה וְאִכְפַּתִּית כָּל כָּךְ. סָבְתָא כָּל הַזְּמַן מִתְעַנְיֶנֶת מָה קוֹרֶה אֵצֶל כָּל אֶחָד מֵהַנְּכָדִים וְהַנִּינִים וְאֵיךְ הוּא מַרְגִּישׁ. כְּשֶׁבָּאִים לְבַקֵּר אֵצֶל סָבְתָא הִיא שְׂמֵחָה מְאוֹד וּמְפַנֶּקֶת בְּלִי סוֹף. הֲכִי כֵּיף זֶה כְּשֶׁסָּבְתָא מַגִּיעָה אֵלֵינוּ לְשַׁבָּת, זוֹ מַמָּשׁ חֲגִיגָה עֲבוּרֵנוּ הַנְּכָדִים. אָז לְכָל אֶחָד יֵשׁ "זְמַן סָבְתָא", לְהַקְשִׁיב וּלְדַבֵּר אִתָּהּ בְּלִי הַפְרָעוֹת. גַּם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּנוּ, הַמִּתְפַּלְּלוֹת בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים שְׂמֵחוֹת מְאוֹד כְּשֶׁסָּבְתָא מַגִּיעָה וּמְכַבְּדוֹת אוֹתָהּ. הַבִּקּוּרִים שֶׁל סָבְתָא חָסְרוּ לִי מְאוֹד בִּתְקוּפַת הַקּוֹרוֹנָה, וַאֲנִי כָּל כָּךְ שָׂמֵחַ שֶׁאֶפְשָׁר שׁוּב לְהִפָּגֵשׁ מִקָּרוֹב.
הָרַב זַלְמָן סוּדֶקֶבִיץ' עָלָיו הַשָּׁלוֹם זֶה סַבָּא שֶׁל אִמָּא שֶׁלִּי. לֹא מִזְּמַן צִיַּנּוּ אֶת הַיָּארְצַיְט שֶׁלּוֹ בְּכֶנֶס זוּם מִשְׁפַּחְתִּי, וְהָיִיתִי מְרֻתָּק לַסִּפּוּרִים שֶׁסִּפְּרוּ עָלָיו. גִּלִּיתִי שֶׁסַּבָּא פָּעַל בְּעַסְקָנוּת צִבּוּרִית וְהִצְלִיחַ לְהָבִיא הֶשֵּׂגִים גְּדוֹלִים לַפִּתּוּחַ שֶׁל כְּפַר חַבַּ"ד שֶׁלִּפְנֵי שִׁבְעִים שָׁנָה, מֵהַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת אַחֲרֵי הֲקָמָתוֹ. לְמַעֲשֶׂה, סַבָּא רַבָּה שֶׁלִּי הָיָה בֵּין הַמְּקִימִים שֶׁל כְּפַר חַבַּ"ד. הוּא הִצְלִיחַ כָּל כָּךְ בִּזְכוּת הַתֹּקֶף הַחֲסִידִי שֶׁהָיָה לוֹ וְהַחֲסִידִיּוּת הַלּוֹהֶטֶת שֶׁלּוֹ.
"סָבְתָא סִימָה" הִיא סָבְתָא רַבְּתָא שֶׁלִּי, תִּבָּדֵל לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים. סָבְתָא גִּדְּלָה וְדָאֲגָה לְאַלְפֵי תַּלְמִידוֹת בַּפְּנִימִיָּה שֶׁל הַסֵּמִינָר בֵּית רִבְקָה בִּכְפַר חַבַּ"ד ב. בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרוֹת שָׁנִים הִיא הָיְתָה כְּמוֹ אִמָּא בִּשְׁבִיל הַבָּנוֹת שֶׁשָּׁהוּ שָׁם, וְעַד הַיּוֹם הֵן זוֹכְרוֹת אוֹתָהּ. אֲפִלּוּ בַּשְּׁכוּנָה שֶׁלָּנוּ, בְּגִבְעַת הָרַקָּפוֹת בְּקִרְיַת בְּיָאלִיק, יֵשׁ גַּנֶּנֶת שֶׁכָּל פַּעַם שׁוֹאֶלֶת אוֹתָנוּ מָה שְׁלוֹם סָבְתָא וּמְסַפֶּרֶת לָנוּ זִכְרוֹנוֹת מֵהַזְּמַן שֶׁבּוֹ הִיא הָיְתָה שָׁם בַּפְּנִימִיָּה וְאֵיךְ הִיא זוֹכֶרֶת בְּחִבָּה אֶת סָבְתָא סִימָה.
סָבְתָא אַף פַּעַם לֹא שׁוֹכַחַת לְהִתְקַשֵּׁר לְבָרֵךְ כָּל אֶחָד מֵהַנְּכָדִים וְהַנִּינִים הָרַבִּים שֶׁיֵּשׁ לָהּ, וְיֵשׁ הַרְבֵּה בְּלִי עַיִן הָרָע, בְּיוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלּוֹ. וּכְשֶׁבָּאִים לְבִקּוּר בַּבַּיִת שֶׁל סָבְתָא בִּכְפַר חַבַּ"ד, תָּמִיד יֵשׁ לָהּ מַמְתָּק מְפַנֵּק וְסִפּוּר חֲסִידִי מְעַנְיֵן מֵהַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלָּהּ.
סַבָּא זַלְמָן וְסָבְתָא סִימָה הִגִּיעוּ שְׁנֵיהֶם מֵרוּסְיָה. פַּעַם סָבְתָא סִפְּרָה לָנוּ אֵיךְ הֵם הִצְלִיחוּ לָצֵאת מִשָּׁם וּלְהַגִּיעַ לָאָרֶץ לְהִתְיַשֵּׁב בִּכְפַר חַבַּ"ד. זֶה בֶּאֱמֶת סִפּוּר מַדְהִים, כְּמוֹ סִפּוּר מֶתַח, שֶׁמִּסְתַּיֵּם בְּנֵס שֶׁהַשֵּׁם עָשָׂה לָהֶם וְהִצִּיל אוֹתָם.
סַבָּא שֶׁלִּי, הָרַב גֵּרְשׁוֹן סוּדֶקֶבִיץ', מַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ שֶׁל סַבָּא זַלְמָן וּפוֹעֵל כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר בַּעֲשִׂיָּה לְטוֹבַת כְּפַר חַבַּ"ד וּקְהִלַּת אַנַ"שׁ. בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת מְאוֹד סַבָּא הָיָה חָבֵר בְּוַעַד כְּפַר חַבַּ"ד, וְעַד הַיּוֹם הוּא חָבֵר בַּהַנְהָלָה שֶׁל הַיְּשִׁיבָה הַמֶּרְכָּזִית בַּכְּפָר.
בִּשְׁנַת תשמ"ו הָרַבִּי בִּקֵּשׁ שֶׁיִּבְנוּ הֶעְתֵּק מְדֻיָּק שֶׁל 770 בִּכְפַר חַבַּ"ד, וְסַבָּא הִקְדִּישׁ לַמְּשִׂימָה הַזּוֹ יָמִים וְלֵילוֹת. סַבָּא סִפֵּר לָנוּ אֵיזֶה פְּרוֹיֵקְט מְסֻבָּךְ וּמֻרְכָּב זֶה הָיָה. הוּא הִסְתּוֹבֵב בָּעוֹלָם וּמַמָּשׁ הָפַךְ אֶת הָעוֹלָם כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת הַלְּבֵנִים הָאֲדֻמּוֹת בְּדִיּוּק כְּמוֹ בִּ-770. הוּא גַּם נָסַע בִּמְיֻחָד לָרַבִּי כְּדֵי לִמְדֹּד וְלִרְשֹׁם אֶת הַמִּדּוֹת הַמְּדֻיָּקוֹת שֶׁל חֲלָקִים שׁוֹנִים בַּמִּבְנֶה כְּדֵי לְהַעֲתִיק אֶת 770 בַּצּוּרָה הַמְּדֻיֶּקֶת בְּיוֹתֵר כְּמוֹ הַמָּקוֹר. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם, בִּזְמַן שִׂיא הִצְלִיחוּ לִבְנוֹת אֶת 770 בִּכְפַר חַבַּ"ד, כְּמוֹ שֶׁהָרַבִּי בִּקֵּשׁ.
לְסַבָּא יֵשׁ לֵב רָחָב וְהוּא עוֹסֵק הַרְבֵּה בִּגְמִילוּת חֶסֶד, בִּצְנִיעוּת וּבְשֶׁקֶט. כְּשֶׁאֲנִי בָּא לְבַקֵּר בַּבַּיִת שֶׁל סַבָּא בִּכְפַר חַבַּ"ד, הוּא תָּמִיד בְּאֶמְצַע לִמּוּד אוֹ בְּשִׂיחוֹת טֵלֵפוֹן שֶׁמֵּהֶן אֲנִי מֵבִין שֶׁחֶסֶד וְעֶזְרָה לַאֲחֵרִים אֵלֶּה הַדְּבָרִים שֶׁמַּעֲסִיקִים אוֹתוֹ וְהוּא מַשְׁקִיעַ בָּהֶם הַרְבֵּה.
סָבְתָא תִּרְצָה, עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם, הָיְתָה אִשָּׁה שֶׁכֻּלָּהּ חֶסֶד וְעֶזְרָה לַאֲחֵרִים. הַדָּבָר שֶׁמִּלֵּא אוֹתָהּ בַּהֲנָאָה הָיָה לַעֲשׂוֹת טוֹבָה לְמִישֶׁהוּ אַחֵר. סָבְתָא הָיְתָה סוּג שֶׁל אִרְגּוּן חֶסֶד רְפוּאִי שֶׁל עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת. אֲנָשִׁים שֶׁנִּקְלְעוּ לְסִבּוּכִים רְפוּאִיִּים, שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לָטוּס לְחוּ"ל לְנִתּוּחִים יְקָרִים וּמְסֻבָּכִים, אוֹ חוֹלִים שֶׁחָשְׁשׁוּ לִפְנֵי טִפּוּלִים וְנִתּוּחִים מֻרְכָּבִים – הָיוּ בָּאִים לְסָבְתָא. לְסָבְתָא הָיוּ קְשָׁרִים עִם בָּתֵּי רְפוּאָה אֵיכוּתִיִּים בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם, וְהִיא יָדְעָה לְקַשֵּׁר אֶת הַחוֹלִים וּבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּהֶם עִם מִי שֶׁהָיָה צָרִיךְ כְּדֵי לַעֲזֹר לָהֶם לְהַבְרִיא וּלְהִשְׁתַּקֵּם, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. סָבְתָא הָיְתָה עוֹזֶרֶת לָהֶם וּמְלַוָּה אוֹתָם וְלֹא עוֹזֶבֶת אוֹתָם עַד שֶׁיַּעַבְרוּ אֶת הַתְּקוּפָה הַקָּשָׁה. סָבְתָא הִצִּילָה אֶת חַיֵּיהֶם שֶׁל מְאוֹת אֲנָשִׁים, וּמִדֵּי שָׁנָה בְּיוֹם הַיָּארְצַיְט שֶׁלָּהּ מַגִּיעִים לַבַּיִת שֶׁלָּהּ בִּכְפַר חַבַּ"ד אֲנָשִׁים שֶׁחַיָּבִים לָהּ אֶת הַחַיִּים, מַמָּשׁ, וְחָשׁוּב לָהֶם לוֹמַר כַּמָּה הֵם מְיַקְּרִים אוֹתָהּ וּמוֹדִים לָהּ עַל מָה שֶׁהִיא עָשְׂתָה עֲבוּרָם.
אֲנִי מְאַחֵל לְעַצְמִי שֶׁיִּהְיֶה לִי לְפָחוֹת קְצָת מֵהַיְּכֹלֶת הַפִּלְאִית שֶׁלָּהּ לַעֲזֹר לְכָל מִי שֶׁזָּקוּק לָעֶזְרָה שֶׁלָּהּ, בְּפָנִים מְאִירוֹת וּבְלֵב שָׂמֵחַ.
• המשך הראיון המרתק של לוי, סיפורה של השליחות בקריית ביאליק, ואיך זה להיות ה'משקפופר' היחיד בגן - במגזין 'פנסאים צעירים'