כבר לפני קרוב ל200 שנים אנחנו מוצאים את חסידי חב"ד מתיישבים ברחבי ארץ הקודש. בין הערים בהם מצאו להם מקום למושב החסידים, הייתה עיר הקודש צפת, שבאותם השנים מלאה בחסידי קהילות שונות. בהמשך לכך, בשנת תר"א, שלח אדמו"ר הצמח צדק 15 אלף רובל כסף לארץ הקודש, אשר חלקם ייועדו להקמת שני בתי כנסת לעדת חב"ד – בירושלים ובצפת.

סיפור ההקמה

סיפור הקמת בית הכנסת החב"די בצפת הוא מיוחד ולא מוכר; בראש אחת מהמשפחות שעלו מרוסיה לארץ הקודש באותם השנים, הייתה מרת דבורה, אחייניתו של אדמו"ר הצמח צדק. לאחר פטירת הרבנית דבורה־לאה, אמו של אדמו"ר הצמח צדק, נישא אביו רבי שלום שכנא בשנית לבתו של ר' אהרן מקרלין, ומרת דבורה הייתה נכדתם.

מרת דבורה זו, שהייתה מיוחסת ביותר, נשלחה לארץ הקודש על ידי דודה, אדמו"ר הצמח צדק שקיבל על עצמו – יחד עם רבי אהרן מקרלין ורבי אהרן מטשערנאביל – לפרנס את חיי משפחתה כאשר יתגוררו בצפת.

מרת דבורה הייתה מתכתבת עם דודה, אדמו"ר הצמח צדק, ובהזדמנות מסויימת דיווחה לו על המחלוקות שבין חסידי חב"ד ובין חסידי פולין המתגוררים בצפת. בעקבות דיווח זה, פעל אדמו"ר הצמח צדק להקמת בית הכנסת הנפרד לחסידי חב"ד.

בית הכנסת 'צמח צדק' בצפת

בית הכנסת נבנה כאמור באמצעות כספו של אדמו"ר הצמח צדק, בסביבות שנת תר"ב, כמבנה בן שלוש קומות. העליונה שימשה כעזרת נשים, והתחתונה שהייתה מעין מרתף – כמקווה.

הקמת בית הכנסת חיזקה משמעותית את הקהילה החב"דית בצפת, שהתקיימה שם עוד שנים ארוכות. רבני הקהילה היו בנה של מרת דבורה – הרב אשר-יחזקאל הורוויץ, ואחריו בנו הרב ישעיה הורוויץ, ששמם יצא לתהילה כתלמידי חכמים מופלגים. הרב ישעיה הורוויץ, רבו האחרון של בית הכנסת, נאלץ לעזוב את ארץ הקודש בשנת תרפ"ב ולצאת במסע ארוך לקנדה, שם התגורר כשלושים שנה, עד שחזר לארץ הקודש בשנותיו האחרונות.

במשך השנים שלאחר עזיבתו של הרב הורוויץ, הלך היישוב החב"די והתדלדל, עד שלא נותרו בצפת, כי אם חסידי חב"ד בודדים.

שיקומו של בית הכנסת

בשנת תשכ"ג, התריע הרב ישעיהו הורוויץ (ששב בינתיים לארץ לאחר שנים ארוכות ששהה בחו"ל) במכתבו לעורכי 'בטאון חב"ד' כי בית הכנסת עתיד להסגר חלילה וחס, וכי יש לטכס עצה בנדון.

לאחר מספר שנים, בשנת תשכ"ח, החלה פעילות של בחורים חב"דיים בעיר צפת בראשות הרב אברהם אייזנבך, כשבין פעולותיהם קיימו גם התוועדויות בבית הכנסת החב"די.

בשנת תש"ל, לאחר מספר שנים בהם התדרדר מצבו של בית הכנסת ובעקבות סופת שלגים שהתחוללה בעיר, הכריזה עיריית צפת על בית הכנסת כמיועד להריסה. בהוראת הרבי נלחמו עסקני חב"ד נגד הריסתו של המבנה והחלו לפעול לשימורו.

התוועדות בבית הכנסת 'צמח צדק'

עם הגיעו של שליח הרבי הרב אריה ליב קפלן לצפת בשנת תשל"ג, קיבלו העבודות לשיקום המבנה זירוז. משנה זירוז קיבלה העבודה כאשר מספר תושבי צפת שמעו כי ברצונו של הרבי כי המבנה יהיה מוכן עוד לפני ראש השנה של שנת תשל"ד, והם נרתמו בכל כוחם להביא זאת לידי פועל.

עם שיקום בית הכנסת, ובייחוד לאחר בואם של שלוחי הרבי לארץ הקודש, בשנים תשל"ו-תשל"ח – החל פועל במקום "כולל אברכים" העומד עד היום תחת הנהלת 'מזכירות הרבי'.

על פעילות בית הכנסת "צמח צדק" כיום אחראי שליח הרבי לארץ הקודש הרב גבריאל מרזל, הפועל לחיזוק וביסוס המקום.

"להחזיר עטרה ליושנה . . בית הכנסת ובית המדרש וכו'". מכתב הרבי לחברי הכולל בצפת