בשבוע שעבר פרסמנו כאן על הפרו-הייאס הגדולה של טויוטה שיכולה להוביל בקלות תשעה נוסעים, והפעם הגיעה תורה של סיטרואן שמציגה את התרומה הנכבדה שלה לציבור – את הג'אמפי.

מבחינה חיצונית הג'אמפי דומה שתי טיפות דיזל לפרו-הייאס, ולא במקרה. מדובר ברכב שיוצר בשיתוף פעולה של סיטרואן וטויוטה, ומכאן הדמיון הרב. אגב, בסיטרואן שבים ומתגאים כי למרות שהרכב נוצר בשיתוף פעולה, הרי שדווקא מפעלי סיטרואן הם אלו שהופקדו על מלאכת ייצור הרכב בעבור שתי החברות. "קיים אמנם שת"פ בין החברות, אבל חשוב להדגיש שהרכב כולו, לרבות מנועים, מיוצר על ידי סיטרואן עבור טויוטה, במפעלים של סיטרואן".

ההתעקשות שלהם אינה סתם. היא באה להדגיש שאם טויוטה הידוע כחברת שמייצרת מכוניות ללא תקלות, סומכת על סיטרואן, סימן שדגמי סיטרואן של היום הם לא מה שהיו אי פעם, לפני שלושים וארבעים שנה, מושא ללעג. שמדובר ברכבים ללא רבב שיכולים להחזיק שנים ארוכות מבלי לראות מוסך. דא עקא שהבדל אחד משמעותי נמצא בשני הרכבים: תוך הרכב.

בעוד שטויוטה מגישה את תא הנהג עם שלשה מושבים כבסיס, הרי שרכב המבחן של סיטרואן מגיע עם שני מושבים מלפנים. זה אומר שאם תמלאו את הרכב בשלש שורות, תקבלו כאן יכולת לשנע שמונה נוסעים אל מול התשעה של טויוטה. בסיטרואן לא נחים כמובן על זרי הדפנה ובימים אלו אמור להגיע לכאן גם רכב בגרסת התשעה מקומות.

אז לפני שנרחיב עוד מעט על ההבדל של המושב הזה, נפרט על כל המסביב.

*

הגרסא הקודמת של הג'אמפי היה רכב תשעת המקומות הנמכר ביותר בארץ, הרבה יותר מכל מתחרה אחר. הוא היה מרשים וקל הרבה יותר מאשר ה"אוטו גלידה" של טויוטה, למשל וללא מתחרים אחרים ראויים והפך לאגדה של ממש. הגרסא החדשה של סיטרואן היא אמנם משהו מבורך, חדשני ומרענן, אבל העובדה שהמוצר נמכר גם באולמות התצוגה של טויוטה גרמה לסיטרואן לירות לעצמה מעט ברגל.  

חרטום הסיטרואן נראה זהה לזה של טויוטה, מלבד כמובן סמל החברה הצרפתית שנמרח לרוחב על פני החזית הקדמית שלו. גם כאן, מדובר ברכב שאינו מנקר עיניים אך מצד שני הוא לא זועק "אני טנדר". הבנתם את הקונספט: מחד זה לא רכב בעל מראה יוקרתי, אך מי שינהג בו לא יצטבע בצבעים קודרים של שלמייזל שלא שפר עליו גורלו. 

*

אם נצטרף להשוות בין הסיטרואן לבין הטויוטה מבחינת המרכב הפנימי, הרי שהייתי בוחר בסיטרואן, וזאת מפני שתא הנוסעים מפנק יותר – מה שבא לידי ביטוי הן בפתחי אוורור רבים לכל היושבים מאחור (14 בסך הכל) וכן במנורות אישיות לכל נוסע. במקום שלשה מושבים נפרדים בשורה השניה והשלישית, הציבו אנשי סיטרואן שני ספסלים, כך שהנוסעים מאחור יקבלו יותר מרחב לכל אחד מהם. כמובן ששני הספסלים האלו מותאמים גם למבוגרים, הן מבחינת המיקום שיש לכל נוסע, והן מבחינת מרחב הברכיים הנדיב. אגב הספסל השלישי, גם בדגמים מפוארים כמו שברולט טראוורס או פורד אקספלורר, לא תקבלו כזה מרווח ליושבים בו.

גם העובדה שמלפנים יש 2 מקומות בלבד ולא שלש, יש בה כמובן יתרון שכן מדובר בפלוס משמעותי לנהג שמקבל יותר מרווח. דא עקא, המשוואה הזו משתנה כמובן במקרה ואתם משפחה ברוכה שצריכה תשעה מקומות, או אז שמונת המקומות המרווחים שכאן לא יספיקו לכם ותאלצו להמתין לגרסת תשעת המקומות. עקב אכילס אחד מצאתי כאן וזו העובדה שבתא הנוסעים ישנה רק דלת צדית אחת. לא סוף העולם, אבל צריך לשים את כל הנתונים על השולחן.

גם כאן, כשהתיישבתי בכיסא הנהג, לא האמנתי שאני יושב על כסאו של טנדר משפחתי ולא על של מכונית משפחתית רגילה. תא הנהג עכשווי, מסודר ונגיש כאילו היה מדובר בעוד רכב משפחתי. ידית ההילוכים החביבה שהיתה בפרו-הייאס נמצאת גם כאן, וכך גם מסך המולטימדיה, ההגה הקטום בתחתיתו ויתר תאי האכסון.

ההיצע הטכנולוגי כאן אינו גדול וכמו בתאום הזהה של טויוטה, אין כאן מערכות בטיחות מלבד מובילאיי, אך עדיף במעט כיוון שכאן גיליתי דוברת עברית מלאה שכוללת גם ווייז מובנה. פיצקרים קטנים נוספים הם מערכת טיפ טרוניק, דימום המנוע בעצירה, מצלמת רוורס, אפשרות לחיבור בלוטות', מחשב דרך, חלונות כהים מאחור, נעילת דלתות אוטומטית (בעיני פריט הכרחי בכל רכב, בפרט בכזה שעשוי להוביל נפשות רבות), ופנסים בסוככי השמש שנפתחים עם הורדתם.

*

ואשר לנסיעה עצמה, הג'אמפי החביב מתגלה כרכב אגרסיבי בהרבה מכפי שניתן לחזות. הבמיט בו מהצד לא יכול לדמיין איזה זריז הוא ואיך הוא "נותן עבודה". נתוני המנוע שלו דומים לתאומו היפני - מנוע בנפח 2.0 ליטרים, עם 177 כוחות סוס ו-40.8 קג"מ המושגים כבר ב-2,000 סל"ד, אבל המנוע עצמו מעט שונה כאשר בניגוד למנוע טורבו-דיזל סטנדרטי, זה שנמצא כאן מתחת לשבכה הקדמית הוא מנוע BlueHDi  פרי פיתוח מיוחד של סיטרואן המצטיין בנתוני צריכת דלק ופליטת מזהמים נמוכים. גם תיבת שמונת ההילוכים האוטומטית עושה את העבודה ומאפשרת לנהיגה להיות חלקה ונעימה וכמובן חסכונית יותר. ההאצה מ-0 ל-100 אגב עומדת על 9.6 שניות, נתון מפתיע לכשעצמו, ובאשר לסעיף צריכת הדלק, הג'אמפי שלנו שתה ליטר דלק לכל 11.4 קילומטר.