סיפורו של בית הכנסת הזה, עודנו עלום, ותולדותיו הלוטים בערפל רק בקושי מוכרים לנו כיום. זהו אחד מבתי הכנסת החב"דיים הוותיקים בארץ ובעולם העומדים על תילם עד היום, אך שמות מתפלליו ומקימיו רק בקושי ידועים לנו.

רבים סבורים שבית הכנסת 'צמח צדק' שימש כמניין החב"די הראשון במושבה פתח תקווה, אך למרבה הפלא מסתבר שמניין חב"די התקיים בעיר כבר שנים קודם לכן. ככל הנראה משנת תרנ"ב.

מפליא להווכח עד כמה רבים היו חסידי חב"ד בארץ הקודש כבר לפני 130 שנה. בפתח תקווה של אותם השנים אך בקושי התקיימו שני מניינים קודם להקמת המניין החב"די. עיתוני התקופה מספרים על ההתרגשות ברחובות העיר, כאשר מוקם בה כבר בית כנסת בו מתפללים בנוסח האר"י, ומוסיפים בקדיש את 'ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה' (בנוסח אשכנז נעדרים מילות אלו מן הקדיש), "אשריך פתח תקווה שזכית לכך!".

אשרך פתח תקוה שזכית לכך! ⁨⁨המגיד⁩⁩, 16 דצמבר 1892 / nli הספריה הלאומית

בניית בית הכנסת

בסביבות שנת תר"ע, עוקר הגביר החב"די ר' גרשון אנטיגון מקייב, וקובע את מושבו בעיר פתח תקווה. שם הוא רוכש שטח גדול במרכז העיר ומקים בית ופרדסים רחבים. בין שאר פעולותיו למען המושבה, מחליט הגביר להקים בית כנסת חב"די קבוע. בחודש תשרי של שנת תער"ב, קונה הגביר שטח במרכז העיר, ומייעד אותו לבניית בית כנסת חב"ד. ככל הנראה, היה זה בית הכנסת הקבוע הראשון שנבנה לאחר בית הכנסת הראשי של פתח תקוה.

במסמך הייסוד, שמתנוסס עד היום על אחד מכתלי בית הכנסת, מפרט הגביר את תנאיו עבור בניית בית הכנסת, ובהם התנאי שהתפילה בבית הכנסת תתקיים בנוסח חב"ד.

בית הכנסת בשנותיו הראשונות / מקור: בית חב"ד פתח תקוה

מסמך הייסוד התלוי עד היום על אחד מכתלי בית הכנסת / מקור: בית חב"ד פתח תקוה

מעניין לציין, שכאשר ביקר אדמו"ר הריי"ץ בארץ הקודש, הגיע גם לפתח תקווה, ביקר בבית הכנסת הגדול שלה הסמוך לבית כנסת חב"ד וגם בישיבת לומז'ה המקומית, אבל לא ביקר בבית כנסת חב"ד.

רבני בית הכנסת

אחד מרבני בית הכנסת המפורסמים היה הרב דוד חנזין ע"ה, אב"ד רבני חב"ד. רבים מדיוני בית הדין התקיימו בבית כנסת זה, באותה התקופה שבה שימש הרב חנזין כאב"ד.

כיום משמש כרב בית הכנסת, הרב חיים הלל רסקין שליט"א, שנבחר לרב הקהילה לפני מספר שנים.

מפאת ערכו ההיסטורי, הוגדר בית הכנסת על ידי עיריית פתח תקווה כמבנה הראוי לשימור שאין לשנות את צורתו על מנת שלא לפגוע בו.