שלושים שנה לשיחה הידועה: כן, חייבים לשחזר את הכאב והזעזוע
המשפיע הרב מיכאל טייב התארח הערב בתכנית 'ליל שישי' ברדיו COL, בהגשת הרצל קוסאשוילי, התוועד ועורר את אלפי המאזינים בדברים היוצאים מן הלב על מה שנותר עלינו לעשות בכדי להביא את משיח.
האזינו לדבריו המלאים של הרב טייב >>>
•
תמצית דבריו של הרב טייב:
חלפו מאז אותה שיחה של הרבי שלושים שנה. הבעיה העיקרית היא השחיקה, העובדה שהכאב נעלם ככל שהשנים הוקפות. ולכן כל הכינוסים שעושים והנאומים שמדברים על הנושא חשובים, כי הם מעוררים את ליבות השומעים ומשחזרים מחדש את הכאב על זה שמשיח צדקנו טרם הגיע. ושחזור הכאב הוא חשוב, למרות איך שזה נשמע, כי הוא מניע לפעולה, למעשה בפועל, כפי שמסביר הרבי במאמר הידוע של "ואתה תצווה", על מילות הפסוק "כתית למאור".
זאת אומרת: אם אדם באמת מזועזע מזה שמשיח לא הגיע אוטומטית הוא מונע לפעולה ולא יושב על הכורסה בחיבוק ידיים ומביט על הכוכבים. אלא יוצא למבצעים, מייסד עוד שיעור בענייני משיח וגאולה וכן הלאה וכן הלאה.
העניין של 'שכחת הזמן' נוגע גם להתקשרות שלנו אל הרבי. אנו מוצאים במכתבו המפורסם של הרבי, זמן לא רב אחרי יו"ד שבט, בכתב יד קודשו, בו כותב שיש חשש כי אור וחום ההתקשרות אל הרבי ייחלש לאחר ההסתלקות. ואם כך הדברים אמורים אז, על אחת כמה וכמה היום, שיש חשיבות קריטית לעורר את ההתקשרות אל הרבי מחדש.
אפשר לראות במוחש שבשנים שאחרי ג' תמוז, היו נכנסים אל האוהל מזילים דמעה, הדיבורים בהתוועדויות היו מלאים ברגש על געגועים ותשוקה. כעת גם בעניין הזה לצערנו הזמן עשה את שלו. מגיעים לשבת באוהל, מדליקים נר, מתוועדים ועלולים לחזור לבית עם הרגשה טובה. זה נקרא גלות בתוך גלות.
על זה הסביר הרבי את העניין של כתית למאור. היינו לעורר אצלנו מחדש את הכתית, את הכאב, את הזעזוע מכך שמשיח טרם הגיע - וזה יניע אותנו לקבל על עצמנו עניין מעשי בכדי להחיש את ביאתו.