התשובות שקיבל הרב גערליצקי במסגרת שליחותו בעיר תל אביב
אחד מבכירי ומובחרי השלוחים שנשלח לאה"ק ע"י הרבי הוא הגר"י גערליצקי שליט"א, רב קהילת חב"ד בתל אביב והשליח הראשי ובא כוחו של הרבי לתל אביב יפו.
הפעם הראשונה שפגשתי בו הייתה בילדותי, בשנת תשל"ו. הוא הגיע אז לביתנו שבשיכון חב"ד בירושלים, כדי לפגוש את אבי ע"ה, בשל הקרבה המשפחתית בין אייזנבך לגערליצקי (דודי יבלחט"א הרב שלום לייב אייזנבך ממונטריאול נשוי למרת רבקה לבית גערליצקי).
הוריי לא היו בבית ואני הקטן קיבלתי את פניו והגשתי לו כוס תה ומיני מזונות. הוא סיפר לי כי יום קודם לכן הגיע יחד עם חבירו הרב יוסי רייטשיק (ע׳ה) מהמזרח הרחוק, לאחר שנשלחו לשם להפעיל תכנית קיץ של תלמידי התמימים. בין היתר הוא אומר לי כי הם אכלו כחודשיים רק אורז מבושל וקצת ירקות והעוגיות הללו הם בשבילו תענוגות ממש מול כל מה שאכלו תקופה ארוכה.
הבטתי עליו בהערצה וראיתי מולי את אותם השלוחים הצעירים שתמיד שמעתי עליהם בסיפורים ועתה התמלאתי בגאוה רבה על שזכיתי לפגוש באחד מהם ולשמוע ממנו בהתלהבות רבה על פעילותם הבלתי נתפסת בחודשי הקיץ.
שנתיים מאוחר יותר בשנת תשל"ח הגיע הרב גערליצקי לאה"ק עם קבוצת השלוחים השלישית כשהוא כבר בעל משפחה ושמחתי לקראתו כמו לכל יתר השלוחים שהגיעו לאה"ק והפיחו בה רוח חיים חסידית ורוח התקשרות עצומה לרבי נשיא דורנו.
למזלי הרב התגוררתי בשיכון חב"ד בירושלים בבנין הקרוב ביותר להיכל ישיבת תורת אמת לשם נשלחו קבוצת השלוחים לירושלים וכל אימת שהיתה התוועדות חסידית שלהם הייתי מבחין בה מחלון ביתי. תוך דקות כבר הייתי יושב מן הצד וצופה בהם ומאזין לדבריהם. אין מתנה חסידית יותר גדולה מזו לבחור בישיבה קטנה שזוכה לחוש את אוירת 770 דרך אותם תמימים השלוחים שדיברו את שפת 770 וחיו אותה יום יום שעה שעה ועוד חזון למועד על חוויות רבות מתקופת ההוד הזו.
•
הרב גערליצקי שהיה כבר נשוי נשלח לצפת, שכן כך קבע הרבי שכל השלוחים הרווקים יסעו לירושלים ואילו הנשואים נשלחו לצפת, מלבד שלושת התמימים רייצעס שי׳, קרמר שי' וצייטלין ע"ה, שמפעם לפעם היו מגיעים לירושלים להתוועד עם אחיהם השלוחים בירושלים. על שלושה אלו אמר הרבי שכיון שהם היו שלוחים באוסטרליה, בין בעלי בתים, הם יוכלו לחיות בצוותא עם יתר השלוחים הנשואים בצפת.
לאחר ששהו השלוחים בצפת במשך כשנתיים הם החלו להתפזר בכל רחבי ארץ הקודש, והרב גערליצקי קיבל מענה מהרבי לפעול בשליחות בעיר הגדולה בישראל - תל אביב. כיום לאחר עשרות שנים העיר מובילה במספר ה'בתי חב"ד' שהוקמו בה.
הוראות רבות מהרבי ליוו את הפעילות העניפה של הרב גערליצקי במשך השנים, כיאה לה לעיר המרכזית בישראל. אחת מהן הייתה כאשר הרב גערליצקי שאל את הרבי אם להענות להצעה שקיבל להתמנות לרב בית כנסת בעירו. הרבי ענה: "בודאי אפשר בדרך כבוד להתמנות לרב שכונה בתל אביב".
לשאלתו אם אין זה סותר את עבודתו בעסקנות חב"ד בתל אביב והאם התמנות לרבנות היא לפי רצון קדשו של הרבי, ענה הרבי: "נכון במאוד והיא כפי רצונו הק' ומועיל גם לעסקנות חב"ד".
•
בהתוועדות שבת פרשת בראשית תשמ"ג, בה נכח הרב גערליצקי, דיבר הרבי בלהט על הדפסת קובצי חידושי תורה בכל אתר ואתר, והרבי הוסיף שכל אלו העסוקים בגיוס כספים הנה על ידי הדפסת קובצים אלו הם יזכו גם לגייס כספים ביתר שאת, שכן "חן המקום על יושביו" ותושבי המקום שיראו שכל רבני עירם יוצאים מגדרם לכתוב חידושי תורה בקובץ תורני שיו"ל בידי חב"ד יפתחו את כיסם לפעילות הקודש.
הרב גערליצקי שתכנן באותה שעה להדפיס קובץ כנ"ל, התעכב מעט בארה"ב משום שנסע לקליפורניה לאיסוף כספים. לפני שנסע לשם כתב לרבי וביקש ברכה שיצליח במשימתו למרות הקושי שבדבר.
כשחזר לניו יורק הספיק להשתתף בהתוועדות נוספת של הרבי ביום השבת ובעיצומה של אותה התוועדות הרבי הזכיר שוב להדפיס קובצי התורה והזכיר כי גם מי שהתעכב עדיין משום שנסע לגייס כספים ולא הדפיס את הקובץ, עדיין ההוראה בתוקפה עומדת ועליו להזדרז בכך משום שאותו שעדיין לא הדפיס היה 'אנוס באמת'... כשהכוונה היתה ברורה למי הדברים מכוונים...
•
כשהגיע הרב גערליצקי לתל אביב החל לפעול בכל אונו להדפסת חידושי התורה ע"י דייני ורבני תל אביב בחוברת מהודרת בשם "כבודה של תורה". כאשר הקובץ היה מוכן לדפוס הוא פנה ליו"ר המועצה הדתית דאז הרב פנחס שינמן וביקש ממנו להדפיס זאת בהוצאתה המכובדת של המועצה הדתית בתל אביב. הרב שינמן חכך בדעתו ואמר לו כי יקח את החידו"ת ויביא אותם להתייעצות בין הנהלת המועצה הדתית.
בשל כך כתב הרב גערליצקי לרבי שאם הדבר מתמהמה עד לקבלת האישור מהמועצה הדתית אולי כדאי להדפיסו מיד בהוצאת "מרכז חב"ד בתל אביב" ללא שיתופה של המועצה הדתית.
הרבי ענה בפתק: "בטח כוונת הנ"ל רצויה, וכדאי לחכות קצת ושיצא לאור ע"י המועצה הדתית".
במשך השנים יצאו לאור בידי המועצה הדתית ששה כרכים של "כבודה של תורה" מפוארים שרוממו את קרנה של חב"ד בקרב שוחרי התורה.
•
לאחרונה סיפר לי הרב גערליצקי כי בעצת דודי, הגרח"י אייזנבך ע"ה, הוא צירף אל הקובץ מכתב קודש שכתבו זקני האדמו"רים מתל אביב אל הרבי - מכתב שעורר רושם רב, וז"ל:
רחש לבבם של מע"כ הרבנים הגאונים שליט"א, יושבי על מדין, מורי צדק וראשי ישיבה בעירנו תל אביב רבתי יצ"ו, דבר טוב, ואין טוב אלא תורה, להוציא לאור עולם קובץ חשוב של דברי תורה ועניני הלכה, מוקטר מוגש לכבודו ולזכותו של רבם ומאורם של ישראל, פאר הדור והדרו, לוחם מלחמת ה', כקש"ת אדמו"ר הגאוה"ק מליובאוויטש שליט"א, מקים עולה של תורה וחשובה בכל קצוי תבל, מרחיב גבולי הקדושה והטהרה בכל רחבי העולם, מעוזם ומעודדם של אלפי ישראל שומרי גחלת הקודש במסי"נ בארצות המצוקה ורועה נאמן לרבבות ישראל בכל אתר ואתר, לרבות קהל עדת ישורון בארצנו הקדושה תובב"א.
והננו אף אנו בזה, בהזדמנות נעימה זו, להביע מקרב לב ונפש חפצה, ברכתנו ותפלתנו העמוקה להוכ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שיתן לו השי"ת כח ועצמה לו ירבה, לנהל את ישראל מתוך בריאות שלימה והרחבת דעתו הקדושה, ויזכה ונזכה כולנו, להשפיע מתורתו חכמתו וקדושתו, ולשאת דגל התורה והחסידות ברמה, עד כי יבוא שילה במהרה, ובימיו ובימינו תוושע יהודא, וישראל עם ה' ישכון בטח בארצו נחלת עולם בעגלא דידן אכי"ר.
הכו"ח בכבוד ויקר ובברכה נאמנה מציון פה תל אביב יצ"ו מרחשון התשמ"ג וצדי"ק באמונת"ו יחי"ה לפ"ג.
חתימות ידם של שבעת זקני אדמו"רי תל אביב.
•
ואיך אוכל לסיים את הדברים הללו מבלי להזכיר כי זכיתי שאחד מחתניי היקרים הוא הרב לוי יצחק שי׳ גערליצקי, שפתח עם בתי, רעייתו מרת חיה מושקא תחי׳, ״בית חב"ד" בשכונת 'צהלה' היוקרתית בתל אביב, ומסייע לאביו השליח הראשי לעיר לתקן את העיר במלכותו של הרבי ולהשרות בה את השכינה הקדושה.
מן הנעלבין ואינם עולבין, ועליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.
תאלמנה שפתי שקר הדיברות על צדיק עתק בגאוה ובוז, וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק.
9
1
8
0
9
0
מאפשרים לכם לקבל
