מה היחס של הרבי לציון יום השואה בכ"ו ניסן?

משפיע אנ"ש בראשון לציון, הרב יעקב הורוביץ, שוחח הערב עם הרצל קוסאשוילי, במסגרת התכנית הפופולרית 'ליל שישי' ברדיו COL, והרחיב רבות על הנושא.

האזינו לדבריו המלאים של הרב הורוביץ >>>

• האזינו לכל התוכניות של רדיו COL באפליקציית ספוטיפיי!

"אפתח בסיפור קצר, כרקע להבנת הדברים", הקדים הרב הורוביץ. "יהודי מאחד הארגונים היהודיים בארה"ב סיפר לרבי כי הוא נוהג להשאיר כסא ריק בליל הסדר, לזכר הנספים בשואה. הרבי ענה לו שהרעיון שלו מצויין, אבל נכון יותר להזמין מישהו חי לליל הסדר - וזה יסמל עוד יותר את נצחון העם היהודי.

"רואים מזה שהרבי התייחס לדברים באופן שיש להיישיר מבט לעתיד טוב יותר ולא לעסוק באבל".

על סיבת ההתנגדות קביעת תאריך זכרון ייעודי ליום השואה, הסביר הרב הורוביץ שהוא משום שמנהגי ישראל, שנקבעו על ידי חז"ל, הם חלק מהתורה ועליהם נאמר בתורה - לא תוסיף ולא תגרע ממנו.

"בדבר שיש לו זיקה לרוחניות, במיוחד עניין הקשור להנצחה ולזכר נשמות, ויש בזה מנהגי ישראל מקוריים - לא נכון להוסיף המצאות פרי השכל האנושי", הסביר הרב הורביץ.

את הדברים כרך הרב הורביץ בסיפור על הצעה שהעלה נשיא המדינה זלמן שז"ר לפני הרבי, באחת ההזדמנויות - לנטוע יער על שמו של אדמו"ר הזקן.

"כוונתו של שז"ר", סיפר הרב הורוביץ, "הייתה טהורה וטובה. הוא רצה לתת כבוד לשמו של אדמוה"ז, ובהסתכלות שטחית זה דבר שיכול היה להוסיף גם בהפצת המעיינות.

"הקיבוצניקים מהשומר הצעיר, שיבואו לבקר ביער, יתוודעו למייסד חסידות חב"ד. למרות זאת, הרבי שלל את ההצעה וכתב שיש הרבה מנהגים בנוגע להנצחת נשמות ואין כזה מנהג ישראל לנטוע עצים, ולכן על זה חל העניין של בל תוסיף".

כך גם בנודע ליום השואה. "היום יש טקסים חילוניים, הכוללים עמידת דום טקסים ומשואות, ולמרות הכוונה הטובה - אלו המצאות אנושיות", הסביר הרב הורוביץ.

"גדולי ישראל, גם כאלו ששרדו את השואה בגופם ואיבדו את משפחתם הקרובה, כגון הרבי מבעלז, הרב מבריסק ועוד, שללו קביעת יום מיוחד לזכרון השואה, גדולי ישראל התנגדו לקביעת תאריכים ליום השואה. גם הרבי לא אמר קדיש ב'יום הקדיש הכללי' - עשרה בטבת".

עוד הרחיב הרב הורוסיץ: "יש הלכה בשו"ע שמי שמת לו קרוב משפחה ואינו יודע יום פטירתו יקבע לו יום בשנה. הרבי אמר כמה פעמים בשנה 'קדיש' על קרובי משפחתו שנפטרו ולא נודע יום פטירתם.

"היו ימי השמדות בקהילות מסויימות, וידעו באילו ימים הם קרו. נכון לקבוע ביום המסויים הזה, וכך גם הרבי עשה. הרבי לא אמר קדיש ב'יום הקדיש הכללי'".

זאת בנוסף לעניינו של חודש ניסן, שהרבי התייחס במכתב לכך שקביעת יום אבל "מבלבל עניינו של חודש ניסן".