אחרי שלל רכבי שבעה מקומות שבדקנו כאן, הגיע הזמן לבדוק את הרכב הגדול ביותר שנהג עם רישיון ב' יכול לנהוג עליו, רכב שרק כפסע מפריד בינו לבין רכב הסעות שמצריך רישיון מיוחד. הפעם אנחנו מדברים על רכב עם תשעה מושבי נוסעים שמותאמים כולם לנוסעים בוגרים ומעניקים אפשרות להעמסת על מטענם ביד רחבה.

מתוך ארבעה רכבים שעונים על הקטגוריה הזו, טויוטה פרו-הייאס, יונדאי i800, רנו טראפיק ופולקסווגן טרנספורטר בחרנו בראשון, כיון שהוא הנמכר ביותר, ובפער עצום, מכל השאר וגם בגלל שאנשי טויוטה הנחמדים "זרמו" עם הבקשה שלנו ונתנו אותו בחפץ לב (בעוד שחלק מהחברות האחרות עדיין לא רואות את הפוטנציאל העצום במגזר החרדי).

הפרו-הייאס שבגרסתה הנוכחית נחתה כאן לפני כשלש שנים זכתה לעדנה לעומת הגרסא הקודמת שלה. אלו כמו אלו נחטפות בשוק כלחמנות טריות, וכמו כל רכבי טויוטה הם שומרים על ערכם הכספי לאורך שנים רבות, אבל בעוד זו היוצאת קיבלה מראה 'טנדרי' וחוויית הנסיעה שלה היתה שייכת לדור הקודם, הרי שהנוכחית מגיעה עם מראה חינני ועכשיו, וחווית הנהיגה אחרת לגמרי.

חרטומו של הרכב נראה העתק מושלם של דגמי הקורולה הקודמים, כלומר יפים ומכובדים והמרכב כולו משדר פשיטות ומכובדות בו זמנית. ברור לחלוטין שמי שרוצה רכב מנקר עיניים יצטרך לדלג הלאה, אבל מי שרואה רכב ממש טוב, שיכול להוביל נוסעים רבים, ולא אכפת לו מפני "מה יאמרו הבריות" יקבל כאן חבילה מושלמת.

הפרו-הייאס שיוצרה במשותף עם חברת סיטרואן (שמציגה את הג'אמפי שלה, הדומה להפליא לפרו-הייאס, ועל כך בעז"ה בכתבה הבאה שלנו), מציגה שלש כמה גרסאות למכונית הזו שבאים לידי ביטוי בעיקר באורך תא המטען שלה. לנסיעת המבחן שלנו קיבלנו את הלארג' הארוך-ארוך.

עם פתיחת דלת תא הנהג תגלו שהחינניות העכשווית שמה את טביעות האצבע שלה גם כאן, ומול עיניכם יתגלה תא נוסעים חביב ולא קודר ומאיים כפי שניתן לצפות. תא הנוסעים השחור-שחור חף כמובן מגינונים של כסאות עור, דיפון פנימי מיוחד וכל כיוצא בו, אבל הסך הכללי שלו מזמין ונעים לעין.

פרט חשוב נוסף שכדאי להזכיר כעת זו היכולת שלכם לאבזר את פנים הרכב כראות עיניכם. יש כאלו שיבחרו לאבזר את שלשת שורות המושבים בספסלים ארוכים ויש כאלו שיעדיפו לחבר כל כיסא בנפרד. ברכב המבחן שלנו מצאנו שלש שורות של שלשה מושבים בכל אחת, כאשר כל שורה מורכבת מכיסאות בודדים - כך שכל נוסע יקבל את המקום שלו בפני עצמו. אגב כך צריך לציין שבניגוד לרוב מוחלט של רכבי שבעה מקומות בהם בשורה השלישית ניתן להושיב רק ילדים, ברכב "שלנו" ניתן היה להושיב מאחור שלשה אנשים בוגרים, ללא שמקומו של אחד מהם יבוא על חשבון היושב לצידו.

כשהתיישבתי בכיסא הנהג, לא האמנתי שאני יושב על כסאו של טנדר משפחתי ולא על של מכונית משפחתית רגילה. הכל כאן נקי, מסודר ונגיש כאילו היה מדובר בעוד קורולה או רכב משפחתי אחר. גם ההגה הקטום בתחתיתו משדר קלילות וכאילו מצביע על העובדה שאין כל בעיה בתפעולו ושינועו של הרכב, למרות ממדיו. הדבר היחדי שמסגיר את פניו האמתיות הוא הגובה הרב שיש לנהג, הרבה מעל לכל מכונית ממוצעת שנוסעת בכביש.

עקב אכילס שמצאתי כאן היה בהגה עצמו שלא צויד באף כפתור שיעזור בתפעול מערכת האודיו או הרדיו. לא שוד ושבר, אבל זהו פרט שחסרונו הורגש.

אגב, כחלק מהניסיון להקליל את האווירה ולהפוך אותה לקלילה, עמלו בטויוטה להכניס כאן ידית הילוכים ייחודית – שלמעשה אין זו ידית אלא רק חוגה קטנה שתקבע את מצב הנסיעה הרצוי.

אבזור חסר

ההיצע הטכנולוגי כאן אינו גדול. הפרו-הייאס מציע זוג חלונות קדמיים חשמליים, דימום המנוע בעצירה ברמזור, מסך מולטימדיה שבמקרה שלנו היה דובר אנגלית, ללא ווייז מובנה אך עם מצלמת רוורס, אפשרות לחיבור בלוטות', מחשב דרך, חלונות כהים מאחור, נעילת דלתות אוטומטית (בעיני פריט הכרחי בכל רכב, בפרט בכזה שעשוי להוביל נפשות רבות), ופנסים בסוככי השמש שנפתחים עם הורדתם.

מה שממש חסר לי (וזה כבר נושא לכתבה בפני עצמה על אוזלת ידו של משרד התחבורה) היה חסרונו של איתות 'שטח מת' בצידי הפנסים. לדעתי מדובר בפרט חובה בכל רכב, ובפרט ברכבים כה גדולים. הרבה לפני ווייז, מצלמת רוורס או כל אביזר אחר, האיתות הפשוט אך הגאוני הזה נחוץ מאוד.

תא נוסעים מרווח

ואשר לנסיעה עצמה, כאן טמונה ההפתעה הגדולה. מכירים את זה שלפעמים טנדר נראה לכם כמו משהו עייף ומייגע שלא בא לכם טוב בעיניים? אז חלפו הימים האלו. הפרו-הייאס ממש אבל ממש לא שם.  עם נתונים טובים בדמות מנוע טורבו-דיזל בנפח 2.0 ליטרים, עם 177 כוחות סוס ו-40.8 קג"מ המושגים כבר ב-2,000 סל"ד, הוא מאיץ, זריז וחרוץ ואינו מתעייף. באמת שנהניתי מכל רגע במחיצתו. תחושת הנהיגה שלו שהרגישה כמו במשפחתית זריזה ולא במכונית גדולה ומגושמת לכאורה.

שני הסעיפים האחרונים נוגעים כמובן בתא המטען ובצריכת הדלק. בטויוטה לא רושמים את הקיבולת שלו בליטרים, ככל הנראה בשל השוני במרכב הפנימי בין רכב לרכב, ונראה כי ברכב המבחן, בגרסת הלארג' כאמור, ניתן להעמיס סביב ה-1,200-1,500 ליטרים. גם כשהוא עמוס בתשעה נוסעים ובפקלאותיהם צריכת הדלק אינה בזבזנית ועומדת על 11.1 קילומטר לכל ליטר דלק.