״יוני אתה צריך להבין שהקרבתי את חיי למען השליחות״ - את המשפט הזה לעולם לא אשכח!

באחת מנסיעותיי במדינת קונגו שבאפריקה, היכן שפועלים השלוחים היקרים משפחת בן טולילא, בכדי לשמוח עם היהודים במקום (שעם הזמן הקשר שלנו עם משפחת בן טולילא נהיה משפחתי), השליחה מרת מרים בן טולילא ע"ה, שהלכה לעולמה, פתחה איתי שיחה בבית חב״ד, בין מנחה לערבית של מוצ״ש, ודברה איתי על השליחות שלה.

•

מי אני ומה אני לכתוב עליה, מרת מרים בן טולילא, ועל שלוחים בכלל, אבל הגבורה שבה והצניעות שלה השאירו עלי רושם רב שאותו לא אשכח לעולם. רק כדי לסבר את האוזן על מה קורה שם בקונגו: אתה קם בבוקר ומצחצח שניים עם מים מהבקבוק כ י בברז זה לא מומלץ... וד״ל.

מרים וכל משפחתה יבדלו לחיים ארוכים ולשלום החליטו בלי לחשוב פעמיים לנסוע לשם ולתקן את העולם במלכות ש.ד.י 
כי מה שהרבי רוצה מאיתנו זה ״את הנפש אשר עשו בחרן״ ולהכין את העולם לגאולה.

בחת״ת של השבוע, בסיפור של מיתת בני אהרון, כתוב ״וידום אהרון״ - קבל שכר על שתיקתו.

אנחנו בדור ובתקופה שכבר הגיע הזמן של למען יזמרך כבוד ״ולא ידום".

״חסלת סדר הגלות״.

את זה צריך להוסיף בהגדה של פסח ובראש שלנו אחת ולתמיד.

כמה קורבנות! כמה הלוויות! כמה בכיות!

די  די דיינו!

אפסיק לכתוב ולבכות...

רק מילה אחת, לאח קרוב אליי, הרב שלמה בן טולילא שי׳.

נתת לי הזדמנות להרגיש שליח של הרבי הפסח הזה, לנסוע לקצה העולם לעשות סדר ליהודים. הגשמת את חלום חיי להיות שליח של הרבי.

אין לי מילים להודות לך! וכמו שאמרת לי תמיד כשאמרתי לך ״תודה״, ענית ״שיהיה לזכות אשתי״.

שלמה נחזור ביחד לקינשאסה, לחפש ביחד את היהודי הבודד, הבן החמישי והשישי! 
ממשיכים.

שלמה je t’aime חזק.
יוני שלמה. ערב שביעי של פסח, איי סיישל