לחסיד שכתב לרבי על אודות קשיי נשימה שחווה, השיב הרבי במכתב בו' תשרי תשכ"א:

"לכתבו אודות [בעיות] הנשימה שלו, קרוב לודאי שזהו ענין הקשור לעצבים (נערוון),

"וכשיקרא קריאת שמע שעל המטה ביחד עם כוונה כללית, שהפניה [שלו] היא למי שעומד עליו כהאמור בסדר הקריאת שמע, ה׳ צלך על יד ימינך, הרי פשוט שכל ענינים בלתי רצוים איו להם מקום כלל וכלל, וגם בהנוגע לבריאות ככה, שהרי כדונג נמסו.

"מובן שאין זה שולל [טיפול רפואי ב]דרך הטבע, זאת אומרת הנהגה מתאימה להוראת הרופא - שהרי העולם מסודר באופן כזה, [וכמבואר הטעם בקונטרס ומעין בפירוש הכתוב, וברכך ה״א בכל אשר תעשה דווקא] וישאל גם כן את הרופא, האם כדאי לעשות הפסק בין אכילה לשינה יותר ממה שרגיל היה עד עתה.

מוגש ע"י מכון אור החסידות.