השתא ביום ח"י ניסן, יום בריתו של כ"ק אדמו"ר ויום הולדתו של אביו הגה"ק ר' לויק, איקלע לאילת השליח המפורסם הרב משה אוירכמן. לאחר התפילה קיימנו התוועדות זוטא לכבוד היום.

מפיו של הרב אוירכמן שמענו כמה סיפורים נפלאים שכמדומני טרם פורסמו עד כה ברבים.

בין היתר סיפר כי חמיו, ר' ראובן הילמן, שכידוע זכה לקירובים נפלאים מהרבי, התגורר בכפר חב"ד ועסק למחייתו כנהג מונית. בימים ההם ה"כפר" היה כשמו, כפר קטן, והיה קשה להתפרנס מכמה נסיעות בודדות להן נדרשו תושבי הכפר ולמרות כל מאמציו הוא לא הצליח להשלים את מכסתו החודשית כראוי.

בהזדמנות הראשונה שבה היה אצל הרבי ביחידות הוא שטח את מצוקתו לפני הרבי, שהוא לא מצליח להתפרנס כראוי מעבודתו כנהג מונית. הרבי שאל אותו כמה לדעתו מרויח נהג מונית ליום באופן מכובד? הוא השיב לרבי כשהוא נוקב בסכום יומי אותו נשכרים בעלי מוניות מכובדים.

לאחר שענה לרבי מה שענה, הרבי עבר לשוחח בנושא אחר ולא יסף לדבר בענין המונית ואף לא בירך אותו כפי שציפה. אלא שמאותו יום קרה לו דבר פלא. אף לא יום אחד עבר עליו מבלי שהרויח את שכרו המכובד אותו נקב באוזני הרבי! היו ימים שהיה נראה שהוא הולך לעלות על יצועו ללא שהרויח וברגע האחרון היתה מזדמנת לו נסיעה חשובה וריווחית מאוד.

את הפלא הזה הוא נצר בליבו זמן רב ולא סיפר לאיש עד לאחר שמכר את מוניתו.  

•

עוד סיפר סיפור מופלא שהיה לו עד מתחילתו ועד סופו. וכה סיפר (אכתוב בגוף ראשון):

בהיותי מתגורר באיזור חיפה והקריות הכרתי את הזוג ר' משה וברוניה ברנדלר שעסקו למחייתם במכירת תשמישי קדושה וכלי כסף אותם שיווקו לכל הארץ ממקום מגורם בשכונת ישמח משה ליד קרית אונו. עם הזמן התיידדנו והזוג היה עוזר לי רבות בגמ"חים ובסיוע כספי לפעילות הקודש.

שלשה ימים לפני ראש השנה של שנת תשמ"ה נהרג בנם בן ציון הי"ד בעת לחימתו בלבנון. היה זה יום אחד לפני שהשתחרר מהצבא. לאחר מותו נותרו להם עוד ארבעה בנים לאורך ימים ושנים טובות. בנם הרב יצחק ברנדלר מתגורר כיום בכפר חב"ד ובשעתו ערך את גליונות 'בית חיינו'.

זמן מה לאחר מכן אמרתי לאם המשפחה הגב' ברוניה שכיון שהיא ובעלה נוסעים רבות לארה"ב לרגל עיסוקיהם, כדאי אם כן שתכנס לרבי לקבל את ברכתו ואכן באחת מנסיעותיה לארה"ב היא הגיעה אל הרבי לחלוקת הדולרים וביקשה את ברכתו הק'. הרבי הושיט לה ארבעה דולרים ואמר לה זה עבור הבנים ולבסוף הושיט לה עוד דולר נוסף ואמר לה: "זה בשביל הבת!"

ביציאתה מחלוקת הדולרים היא באה אלי בעת עומדי בקינגסטון ושאלה אותי לפשר הדבר שהרבי נתן לה דולר עבור הבת והרי אין לה בת כלל?! שאלתי אותה אולי היתה לה פעם בת מאומצת או שגידלה ילדה בעבר? אך היא ענתה לי כי לא היתה לה שום בת לא מאומצת ולא כלום! אמרתי לה שאם הרבי אמר בטח משהו מסתתר כאן והצעתי לה לברר את הדבר אצל המזכיר הרב גרונר שישאל את הרבי למי הכוונה.

כשבאה להרי"ל גרונר הוא שאל אותה האם יש לה כלה? והיא ענתה שיש לה כלה אחת הנשואה לאחד מבניה. א"כ - אמר הרב גרונר - הרי כלה נחשבת כבת ויתכן שזו היתה כוונת הרבי.

חלפו שנים והקשר בין ר' משה וברוניה ברנדלר נמשך והייתי זוכה לביקורם באופן תדיר בקריות. לר' משה היה אח, מהנדס באחת החברות באיזורנו שהתגורר אף הוא בקריות וכיון שהיה סר לבקר אותו זכינו גם אנו לביקורים תכופים.

באחד הימים נסעתי לכפר חב"ד יחד עם ר' זוהר אייזנברג ושמתי לב כי חלפו חודשים רבים ולא זכיתי לביקורם של ר' משה וברוניה אצלנו בקריות. החלטתי לעצור בדרך ב"ישמח משה" ולדרוש בשלומם. כשעלינו לביתם הגב' ברוניה הזמינה אותנו לכוס קפה וכששאלתי אותה מדוע לאחרונה היא לא מגיעה אלינו היא ענתה לי כי היא אינה חשה לאחרונה בטוב כל כך.

תוך כדי שתיית הקפה לוחש לי בעלה באוזניי כי היא פשוט מצפה ללידה בקרוב... התבלבתי לגמרי שכן היא היתה בסביבות גיל 54 ומשהו לא הסתדר לי בראש. לגמנו אני וזוהר חיש מהר את הקפה ויצאנו מביתם המומים ומבולבלים.

לפתע נזכרתי בסיפור של הדולר שניתן לה מהרבי עבור הבת ואז הכל הסתדר ודעתי נתיישבה. סיפרתי זאת רק ליחידי סגולה ואמרתי להם בבטחון גמור שתראו שתוולד לה בת! ואכן לזמן הנכון נולדה להם בת בשעה טובה ומוצלחת.

על הדולר שקיבלה מהרבי עבור הבת כתב בעלה ר' משה: "דולר זה ניתן לרעייתי עבור הבת והרב גרונר אמר שיתכן שזה עבור כלתנו ואולי לא". ניבא ולא ידע מה ניבא.

ממקור אחר שניסיתי לדלות פרטים לסיפור זה נודע לי על אחד משכניהם בקרית "ישמח משה" שסיפר שר' משה עם הזקן הלבן היה מטייל עם רעייתו ברחוב עם עגלת תינוק כמו זוג צעיר והוא שמע מהם את הסיפור הנ"ל והוסיף כי כאשר נודע הדבר היו רופאים שחששו מלידה בגיל כה מתקדם והציעו להם ללכת בדרכי פרעה אך הם שאלו את חוות דעתו הק' של הרבי והוא ענה ש"מוטב שתלך לעזרת נשים ותגיד כמה פרקי תהלים ותפסיק עם כל הרופאים" וכך עשתה וילדה בת בריאה ושלימה לאורך ימים ושנים טובות.

ברבות הימים עבר ר' משה ורעייתו ברוניה להתגורר בצפריה בסמיכות לכפר חב"ד כדי להנות מאורח החיים ומההווי החסידי השמורים לבירת חב"ד.

•

לסיום התוועדותינו שאלתי את הרב אוירכמן על ביקורו באילת והוא אמר לי כי בעבר היה רק פעם אחת בעירנו וזו לו הפעם השניה.

כמו כן סיפר כי כאשר התקיים כינוס השלוחים באילת בשנת תשמ"ז הוא היה השליח להביא מהרבי את בקבוק המשקה ששלח בהתוועדות עבור הכינוס אלא שהוא עצמו נבצר ממנו להגיע בגופו לאילת ולכן העביר את הבקבוק לאחד השלוחים שנסעו להשתתף בכינוס.