נתחיל מהסוף. למרבה האכזבה של רבים מאיתנו כנראה, מי שבנה את הפירמידות במצרים לא היו אבותינו. הם אמנם מצויירים בהרבה הגדות של פסח, וכך היינו בטוחים תמיד, אבל ככל הנראה הפעם אנחנו לא קשורים.

אנחנו אמנם בנינו את 'פיתום' ואת 'רעמסס', אבל הם היו - כמו שמספרת התורה 'ערי מסכנות', ולא פירמידות.

הפירמידות במצרים. מי בנה אותם?

אז מאיפה זה התחיל? הראשון שכתב על כך היה יהודי מפורסם בשם יוסף בן מתתיהו, שכתב כמה ספרים ידועים על תולדות עם ישראל בתקופות שונות. גדולי ישראל התייחסו לספריו השונים בחשדנות, והתייחסו לכתוב בהם בערבון מוגבל. מסתבר שחלק מהכתוב בספריו הם אכן עובדות נכונות, וחלקם מסולפות. בכל אופן, הוא היה הראשון שהעלה את הקשר שבין היהודים לפירמידות, ומשם הלך הסיפור ותפח כמו כדור שלג מתגלגל עד שנהפך למיתוס מוכר שעליו גדלנו גם אנחנו.

אם לא אנחנו, מי כן בנה אותם?

זאת שאלה טובה, והתשובה היא שאף אחד לא באמת יודע. ישנם בין החוקרים השערות שונות – וההשערה הרווחת היא שהיו אלו פועלים מצריים, שעבדו למחייתם בבניית המבנים העצומים. לאחרונה, מצאו ארכיאולוגים פירוט שכתב הממונה על שכר הפועלים ובו מפורט בכתב מצרי עתיק, כמה ואיזה שכר קיבל כל אחד מהפועלים. שמותיהם של הפועלים הם כמובן שמות מצריים מובהקים, ומן הדו"ח המפורט הזה, כמו גם ממסמכים אחרים שהגיעו לידי הארכיאולוגים ומספרים על בניית הפירמידות, מתגלה שאכן היו אלו פועלים מצריים צעירים שהועסקו בבנייה.

הפירמידות מפורסמות בייחודיותם בעולם כולו, ואחת מהם, הראשונה והגדולה שבהם (נקראת "הפירמידה הגדולה של גיזה") נמנית בין "שבעת פלאי תבל". עד היום מתחבטים החוקרים בשאלה כיצד הצליחו באותה תקופה, ללא מנופים ועם ידע דל בבנייה, לבנות פירמידות גדולות כל כך.

הפירמידות במצרים. מבט מבפנים

הפירמידות במצרים. מבט מבפנים

הפירמידות הם בעצם אתרי קבורה של מלכי מצרים הקדמונים שגופותיהם נחנטו והוטמנו בחדרים פנימיים בתוך מבני הפירמידות. יחד עם המלכים, הוטמנו גם אוצרות יקרים שהוחבאו שם במשך אלפי שנים, ורובם הגדול נשדד על ידי שודדי עתיקות.