גליון מס' 3 של 'חב"ד ביתר' גדוש בתנופה עצומה של חסד ערב חג הפסח בקהילת חב"ד ביתר עילית, וזכרונות מרתקים מראש ישיבת תות"ל בביתר עילית, הרה"ג מרדכי מישולבין.

הרגע שלי עם הרבי

הרה"ג מרדכי מישולבין, ראש ישיבת תומכי תמימים ביתר עילית

אלול ה'תשל"ד

הביקור הראשון שלי בחצרות קדשינו ואני בן 8 שנים, היה ביום שישי ערב שבת קודש פרשת נצבים, כ"ו אלול. כידוע הרבי היה יוצא שעה לפני שבת לביתו, והשעה 45.17 ואני כבר מוכן עם בגדי שבת. למזלי, דודי הרב יצחק חזן, השליח ברומא, היה אז בחור ב 770 ניגש אלי ואמר לי לעמוד ליד דלת המעלית שבפרוזדור ועוד מעט והרבי יוצא הביתה ואז הוא מחלק לילדים שעומדים שם מטבע לתתה לצדקה.

עשיתי כעצתו ונעמדתי ליד הדלת של המעלית, ואכן תוך כמה רגעים הרבי יצא מחדרו גן עדן העליון ועבר דרך גן עדן התחתון ונכנס לפרוזדור. הרבי נתן לי מטבע והמתין לראות שאכניס אותה לקופת הצדקה התלויה בקיר שבין דלת המזכירות לדלת הכניסה לזאל הקטן. מי שמכיר בימינו את הקופה יודע שיש 2 חריצים אחד למעלה ואחד בדופן, אבל בזמנו היה חריץ אחד בלבד למעלה ואני הייתי ילד נמוך קומה ואפילו לא ראיתי את החריץ.

קפצתי בתקוה כי אצליח למשש בידי את החריץ ולהכניס את המטבע, ואני לא מצליח למצוא את החריץ, ובמשך הזמן הקצר הזה, שבהרגשתי נדמה היה כדקות ארוכות, היה הרבי ממתין על מקומו.

לפתע אני מרגיש שהרבי מגביה אותי במותניים. אכן ראיתי את החריץ, הכנסתי את המטבע לקופה והרבי הוריד אותי בנחת. אמרתי לרבי, א דיינק, תודה.

בסיום אותו חודש תשרי עמדתי שוב כשהרבי נכנס ל-770 ונעמדתי לקבל מטבע לצדקה ואז הרב גרונר ניגש מיד והרים אותי לקופה.

היחידות הראשונה שלי היתה בימים שבין כסא לעשור, היחידות היתה במוצאי שבת לאחר 12 בלילה, אבי אמר לי ללכת לישון כדי שאוכל להיות עירני, וכפי המנהג היינו במקווה לקראת חצות והתחלנו לומר תהילים כהכנה ליחידות. וכאן אני צריך לתת הקדמה: לפני שנסעתי לרבי כאשר שהיתי עדיין בארץ בחיידר בנחלת הר חב"ד, עצם המושג שילד נוסע לרבי כמעט ולא היה קיים, משכך, ענין הנסיעה שלי לרבי היה מאוד מדובר בכיתה, והמורה דיבר על כך בהרחבה.

 ואחד הדברים שהוא אמר שכשעומדים ביחידות הרבי רואה על המצח כל מה שעשו, מצוות ועבירות... ואני קיבלתי פחד עצום ופחדתי לנסוע לרבי כי אולי לא עשיתי כמה דברים כמו שצריך. אבי הסביר לי שזה נכון אבל אפשר לעשות תשובה והרבי רואה שעשו תשובה, עד כאן ההקדמה.

כשנכנסתי עם אבי ליחידות, הוא העמיד אותו לפניו ובעומדי שם נזכרתי בדברי המורה שלי ורעדתי מפחד... השיחה ביחידות התנהלה באידיש והרבי דיבר עם אבי ואחר כך הרבי פנה אלי ושאל מה אני לומד. כיון שהגענו לרבי בעיצומו של חודש אלול, אבי הכניס אותי לחיידר אהלי תורה לתקופת אלול-תשרי כך שנשאלתי גם על שאני לומד בימים אלו באהלי תורה וגם על מה שלמדתי בת"ת בארץ.

כיון שלמדנו בתת פרשת במדבר, נשאלתי גם אודות הפקודים, כמה מנה כל שבט. ב"ה שאהבתי חשבון וחייתי את הפרשה הזו כך שזכרתי היטב ומדויק.

כמו כן נשאלתי אודות משה רבינו כיצד נבחר להיות מנהיג ישראל, חומר שלמדתי באוהלי תורה.

לסיום, הרבי שאל אותי כמה ציציות יש לי, והבנתי שהשאלה היא לכנפות ועניתי ארבע, ואז הרבי אמר לי שיש לי שלושים ושתיים...

בסיום הרבי בירך אותי וגם הוציא מהמגירה דולר במטבע ונתן לי. (מצורפת התמונה של

הדולר).

בשנת תשמ"ט, בז' בניסן נכנסנו כמה בחורים שנוסעים לערוך סדרי פסח מרכזיים אני נסעתי לרומא לערוך סדר פסח ציבורי, והנוהג היה שאלו שנוסעים לערוך סדר פסח מרכזי נכנסים לרבי לקבל מצות עבור משתתפי הסדר, וכך בז' בניסן נכנסו כמה בחורים לרבי לגן עדן התחתון לקבל ברכה

ומצות, נכנסנו וחיכינו מעט והרבי יצא אלינו ונתן לי חבילת מצות, מכתב כללי לחג הפסח ושטר של דולר ובירך "א כשרן און א פריילעכן פסח". בנסיעה זו היה עוד משהו מיוחד שנגע בנו מאוד, נסענולערוך סדר פסח ולקחנו בחשבון שאמנם לא נהיה ב770 בימי השליחות אך מכל מקום אין אירועים מיוחדים אצל הרבי בימים אלו.

הגענו לרומא ביג' ניסן והיינו עסוקים מאוד בהכנות לחג כולל גם קילופים ועשיית חריין... אז לא היה וואצאפ וטלפונים חכמים...), ורק ביד' ניסן בבוקר נודע לנו שהרבי חזר מהאוהל ולאחר תפילת ערבית הסתובב לקהל ואמר מאמר חסידות ד"ה "מצה זו".

יש לזכור כי בשנים האחרונות היה זה נדיר מאוד, אמירת מאמר ועוד עם ניגון הכנה לפני והמאמר נאמר בניגון של מאמר. מצד אחד היתה זו תחושה של הפסד ופספוס אבל מאידך ובעיקר חשתי תחושה של הקרבה.

ונסיים בברכה לקהל אנ"ש בעירנו - שנזכה עוד לפני חג הפסח לראות את הרבי, "מלך ביופיו", בגאולה האמיתית והשלימה.

***

עוד בגליון 'חב"ד ביתר' מס' 3:

לרגל הכנסת ספר התורה והשיפוצים בבית הכנסת: רב בית הכנסת 'אוהב ישראל' הרב מנחם מענדל הרשקוביץ במסר מיוחד

תנופה עצומה של חסד בקהילה

ספר התורה לע"נ הרה"ח ר' ישראל פרישמן ע"ה הוכנס לבית הכנסת אוהב ישראל בשירה וריקודים. ואיך שמו נקשר בבית הכנסת?

צו והתפרנסו: ר' יוסי רייניץ מ'רייניץ ביטוחים', ר' מאיר בר לב מ'מנטור', ור' מנדי שפירו 'זמר הבית' של הקהילה, מעניקים 'סודות מהמקצוע'

כבוד לעיר החסידות: הסופר החסידי ר' חנינא ביינדמן הו"ל לקראת פסח הגדה מבוארת 'דברי מנחם' מבוססת על ביאורי הרבי

נחת לרבי: ישיבת 'בין הזמנים' לע"נ הילד אברהם נחום ע"ה דור

שמחות באנ"ש, היערכות לכינוסי התורה בחול המועד, ועוד.

להורדת הגליון המלא – לחצו כאן>>>