אספנים רבים בעולם מחזיקים ברשותם הגדות שונות ומעניינות. במהלך ההיסטוריה, יצאו לאור אלפי מהדורות של הגדות, שרבות מהן יוצאות דופן ובעלות עבר היסטורי עשיר ומיוחד. יהודים רבים במהלך ההיסטוריה מצאו את ההגדה כמקום מתאים לתאר את מצבם, לעיתים באמצעות ציורים ולעיתים באמצעות פירוש מעניין. אך לא רק באלו אפשר למצוא את הסיפור שמאחורי ההגדה, לעיתים אין צורך במילים או בתיאורים כדי להבין את הסיפור הגדול שמאחוריה, כמו לדוגמה בהגדות שנכתבו במחנות העבודה הנאציים או בעומק סיביר הקפואה; בהגדות אלו ניתן למצוא את הסיפור מסתתר בין האותיות הכתובות בכתב יד צפוף ושבור, מספר בלא־מילים את סיפור מסירות נפשם של יהודים על קיום ליל סדר כמצוותו.

מתוך אלפי מהדורות 'הגדה של פסח', ליקטנו כמה הגדות יוצאות דופן. בואו נצא יחד למסע היסטורי מרתק, נתגלגל בין אוספים ומוזיאונים, ניטלטל עמם מאיטליה לגרמניה ומספרד לארץ הקודש, נתלווה למסעות ארוכים ואינסופיים, עד לגלגולם הנוכחי. 

הגדת פראג

הגדת פראג נדפסה כפי שאתם מנחשים כמובן – בעיר פראג, ואם תעלעלו בין דפיה, לא בטוח שתגלו מה המיוחד שבה. על־פי הנכתב בה הסתיימה עריכתה בכ"ו בטבת רפ"ז, כלומר לפני כמעט 500 שנה, וכאן נמצא החידוש הגדול – זוהי ככל הנראה ההגדה־המצויירת המודפסת הראשונה בהיסטוריה. עד אז, נהגו לעטר את הגדות הפסח בעיטורים אישיים בכתב יד לכל הגדה, ואכן, אנחנו מוצאים הגדות מצוירות מרהיבות מהתקופה שקודם הדפסת הגדה זו.

את ההגדה הדפיס יהודי בשם גרשום כהן, והיא העניקה השראה עוד שנים רבות לאחר מכן למדפיסי ההגדות הבאות ש'חיקו' במידה רבה את צורתה וציוריה של 'הגדת פראג' המפורסמת.

העמוד הראשון בהגדת פראג / מקור: ויקיפדיה

'הא לחמא עניא' בהגדת פראג  

הגדת סרייבו

סיפורה של הגדת סרייבו מרתק ומסעיר, הוא מתחיל ככל הנראה לפני 700 שנים בבית משפחה יהודית בברצלונה שבספרד, המשפחה החזיקה בהגדה מהודרת, הכתובה על קלף מלובן ומעוטרת בציורים ועיטורים מרהיבים ויוצאי דופן. את שערי ספרד יצאה ההגדה ככל הנראה לאחר פרעות שעשו הנוצרים ביהודים בשנת קנ"א, או כמאה שנה לאחר מכן במהלך גירוש ספרד המפורסם. משטר מכירה שמצוי בסופה של ההגדה ניתן ללמוד כי היא נמכרה באיטליה בשנת 1510 למניינם. הספר נשאר באיטליה עוד לפחות כמאה שנים לאחר מכן.

על הדרך שעשתה ההגדה מאיטליה לעיר סרייבו שבבוסניה איננו יודעים, הפרט היחיד שמוכר כיום הוא שההגדה הוחזקה בידי משפחת כהן מסרייבו ונמכרה למוזיאון הלאומי של המדינה בשנת 1894 לאחר שבעקבות פטירת אבי המשפחה היא נקלעה למצב כלכלי קשה.

ההגדה עוררה הד בעולם כבר באותם הימים כהגדה עתיקה ובעלת עניין.

בזה לא תמו גלגוליה של ההגדה; עם עליית הנאצים לשלטון, מיהר הספרן הראשי של המוזיאון דרוויש קורקוט להעלים את ההגדה הנדירה מחשש שהנאצים ירצו להשמידה. הוא הבריח אותה מגבולות המוזיאון והחביא אותה במסגד בעיר אחרת במדינה.

ההגדה מוצגת כיום במוזיאון הלאומי של בוסניה והרצגובינה ושוויה הכספי מוערך בכ7 מיליון דולר.

הגדת סרייבו מעוטרת בציורים מרהיבים ונדירים המעניקים לנו הצצה לחיי היהודים לפני כ700 שנה

הגדת סרייבו מוצגת במוזיאון הלאומי של בוסניה והרצגובינה. ההגדה הנדירה היא אחד המסמכים היקרים שמחזיק המוזיאון

הגדת גירס

במהלך מלחמת העולם השניה, לאחר שהוקמה בצרפת ממשלה ששיתפה פעולה עם הנאצים, החלו להשלח יהודים רבים שלא היו אזרחי צרפת למחנה המעצר גירס שבסמוך לגבול הספרדי. רבים מיהודים אלו לא שרדו את התנאים הקשים של המחנה ורבים אחרים נשלחו בסופו של דבר למחנה ההשמדה אושוויץ.

לקראת פסח של שנת תש"א, כתב מזכרונו האסיר אריה צוקרמן את מרבית ההגדה בכתב יד. במחנה, שהיה מחנה עצורים צרפתי, שימש הרב שמואל קפל כרב מטעם הממשלה. הוא לקח את כתב היד ודאג להעתיקו ולשכפלו עבור אסירים אחרים.

מהגדה זו ניתן ללמוד על עוז רוחם ומסירות נפשם של אותם יהודים קדושים, שגם בהיותם במצור ובמצוק עמדה בראש מעייניהם הדאגה להגדה כתובה מתוכה יוכלו לומר את נוסח ההגדה בליל הסדר.

הגדת גירס. מימין ציור מחנה המעצר / מקור: יד ושם

הגדת ראשי הציפורים

את המיוחד שבהגדת ראשי הציפורים ניתן ללמוד משמה; לכל אורכה היא מאויירת בדמויותיהם של יהודים שלמרבה הפליאה פרצופיהם אויירו כפני ציפורים ולא כשל בני אדם.

ההגדה נכתבה לפני כ700 שנים לערך, והיא ההגדה העתיקה ביותר ששרדה בשלימותה. הסברים רבים ניתנו לעובדה שראשי היהודים שבה צוירו כראשיהם של ציפורים. ההסבר המקובל הוא שיהודי אשכנז באותה התקופה נזהרו שלא לצייר פני אדם, מחשש לדברי הפסוק "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". ואכן, אנחנו מוצאים בספרים יהודיים אחרים מאותה התקופה את הזהירות מציור פני אדם.

סברה נוספת טוענת כי את ציורי ההגדה איירו נוצרים שרצו ללעוג ליהודים וציירו אותם באופן כזה.

מעניין להבחין גם בכובעים המצוירים על ראשי היהודים. על פי גזירת השלטונות לבשו יהודי אשכנז באותה התקופה כובעים מכוערים אלו שנועדו להבדיל אותם מהגויים שמסביבם.

הגדת ראשי הציפורים. מעניין להבחין בכובעים המיוחדים שעל ראשי היהודים בציור, כובעים כאלו לבשו יהודי אשכנז באותה התקופה בהוראת השלטונות 

הגדת ראשי הציפורים מוצגת במוזיאון ישראל

ומאחורי כל אותם הגדות וסיפורים,
אנו שבים ושומעים את קריאתם הנצחית של יהודים בכל הדורות:

"וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ,
שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ,
אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ,
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם"