שלמה מן | יום ו' ניסן ה׳תשפ״א 19.03.2021

כך ניסו גורמים ידועים לטרפד את הגעת גדולי ישראל לאירוע חב"די

האזהרה מכישלון רגע לפני חגיגת סיום ספר תורה של ילדי ישראל, עריכת חידושים וביאורים בש"ס, וגם: כמה גימטראות • הרב שמעון אייזנבך, רבה של שכונת השחמון באילת, בטור נוסף של זיכרונות - מיוחד למגזין שישי של אתר COL • והשבוע: עוד על הדוד, הגרח"י אייזנבך ע"ה
כך ניסו גורמים ידועים לטרפד את הגעת גדולי ישראל לאירוע חב
ברקע: חגיגת הסיום של ס"ת לילדי ישראל בשנת תשמ"ו (צילום ארכיון)

השבוע מתפרסמת ב"כפר חב"ד" כתבה נרחבת על מבצע "אות בספר תורה לילדי ישראל" בראשות הרב שמואל גרייזמן שמספר על השתלשלות המבצע על פרטיו.

בין היתר הוא מספר על מעמדי סיום כתיבת הספרי התורה. על ההראשון שהתקיים בשנת תשמ"א ועל השני שהתקיים בכ' אב תשמ"ו. בין הדברים נכתב שם: "לקראת ה'סיום' של ספר התורה השני, שהתקיים בשנת תשמ"ו, שוב עמלו על הבאת אדמו"רים ורבנים וכמעט כולם השתתפו. במעמד הזה השתתף קהל עצום, שעלה בהיקפו אף על הקהל שהשתתף במעמד ה'סיום' הראשון".

כיון שעוסק אני בטור זה לאחרונה בפעילותו ועשייתו של דודי הגרח"י אייזנבך ע"ה אוסיף על הנ"ל שכאשר נערכו ההכנות לאותו מעמד מכובד של הסיום השני בתשמ"ו, הרבי הורה שהכל יתנהל על פי הרב אייזנבך.

רק שנה קודם לכך הוא הצליח לכונן את מעמד סיום הרמב"ם הראשון בבניני האומה בירושלים, אותו הוא גם הנחה וכיון שהיתה הצלחה בלתי משוערת בהבאת גדולי הרבנים וראשי הישיבות מכל החוגים למעמד המכובד, הרבי רצה שגם עתה יביאו אותם בהמוניהם אל בית הכנסת "צמח צדק" למעמד סיום כתיבת ספר התורה השני.

הדוד נרתם בכל כוחו ובכישוריו הנדירים בנושא זה והצליח להביא לאירוע הסיום מסלתה ומשמנה של עולם התורה והחסידות ואת היושבים בכותל המזרח שלהם.

באותו שנה, תשמ"ו, למדתי ע"פ הוראת הרבי בכולל צמח צדק בשנה שלאחר נישואיי, ולכן נכחתי שם כבר כמה שעות לפני האירוע בגלל לימודי הכולל הסדירים. המתח הרב הורגש אז באויר שכן לאור ההצלחה שהיתה בסיום הרמב"ם אשתקד היו מי שפעלו לטרפד את בואם של גדולי ישראל למעמד חב"די והיה חשש שרבים מהם שהודיעו על השתתפותם, ימנעו מלבוא.

זכורני שפניתי לדודי ולחשתי לו ששמעתי מאחורי הפרגוד מפי אחד ה'מבינים' מבני ירושלים ש'יש לצפות לכשלון' כיון שיש רבנים שלא יבואו כמו הראשל"צ הגר"מ אליהו שאינו חש בטוב ועוד כמה וכו'. דודי ענה לי בקור רוח ובבטחון גמור שאסיר דאגה מליבי ו"תראה שכולם יגיעו עד האחרון שבהם ולא יפקד מושבם".

לא חלפה מחצית השעה וזרם הרבנים שבא להשתתף הלך וגבר. כולם - אדמו"רים, רבנים וראשי הישיבות - הגיעו בהמוניהם בזה אחר זה לכתוב אות בסוף הספר וכמובן שגם דמותו המפוארת של הרב הראשי לישראל רבי מרדכי אליהו בגלימתו המעוטרת פיארה את המעמד.

אז הבנתי שכאשר הדוד מגיע לביתם של גדולי ישראל להזמינם למעמד כזה או אחר אין זה הזמנה נימוסית בלבד אלא זהו סיכום ברור שהופעתם בטוחה.

כידוע, הגרח"י אייזנבך היה זה שעמד בראש עריכת שני הכרכים ב' וג' של "חידושים וביאורים בש"ס". כשיצא לאור הכרך הראשון שלח הגרא"ב פעווזנער - משלוחי הרבי לאה"ק - לרבי להגהה את הספר שנקרא אז "חידושים וביאורים לש"ס" והרבי שינה את השם ל"חידושים וביאורים בש"ס". רבים ראו כן תמהו על מה ולמה שינה הרבי מ"לש"ס" ל"בש"ס" ולא מצאו מזור לשאלתם. אך לא איש כמו הרב אייזנבך ישקוט וינוח עד שלא ימצא את פתרון החידה.

בראשו המחודד הבריק הרעיון ש"חידושים וביאורים בש"ס" הוא הגימטריה המדוייקת של שמו הקדוש של רבנו. "חידושים וביאורים בש"ס" = 1015 וכן שמו המלא הקדוש מ.מ.שניאורסאהן עולה למנין 1015 וכידוע שאדם צריך לרמוז את שמו [ושם אביו או אמו] בשם ספרו.

הוראה זו לקרוא ולרמוז שמו ושם אביו או אמו בספרו מסורה לנו מאת ר' אליעזר מגרמייזא בעל הרוקח שאף הוא רמז את שמו בספרו (אליעזר בגימטריה "רוקח"). גם הנודע ביהודה קרא לספרו בשם אביו יהודה למרות שהוא עצמו נקרא יחזקאל. ה'ציון לנפש חיה' רמז בשם ספרו את שם אמו חיה. ה"החוות יאיר" רמז את שם אמו חוה בספרו וכן רבים רבים.

אגב את סדרת ספריו שלו קרא הרב אייזנבך בשם "מחנה יוסף" משום שיוסף הוא שמו ומחנה הוא משום ששם אמו הדגולה הוא חנה ז"ל.

ונזכר אנוכי בעת השבעה על אבינו הרב יצחק צבי אייזנבך ע"ה אמרתי לדודי כי לפני פטירת אבי אמרתי לו שהתיבה הראשונה, בסדרת ספריו "בזאת תבחנו", שאלות ותשובות בלימוד הרמב"ם, עולה בדיוק לשמו המלא [הרב] "יצחק צבי אייזנבך"  שהם בגימטריה 410! 

יום למחרת התקשר אלי הדוד מארגנטינה ואמר לי כי תיבת "תבחנו" עולה בגימטריה בדיוק לשם "שמעון" וכך יוצא שאביך רמז מבלי שישים לב לכך אף את שם אביו שמעון...

והנה מדי דברי בו ועוסק בחישוב הגמטריאות עלה בראשי דבר נפלא:

הדוד הקפיד לקרוא לסדרת הספרים שערך "חידושים וביאורים בש"ס וברמב"ם" ואף באחד מהם הוטבע באותיות מוזהבות בכריכת הספר: "חידושים וביאורים בש"ס - ובדברי הרמב"ם ז"ל"

כשאני מחשב את מנין הגימטריה של הורי הרבי הלא המה "לוי יצחק" ו"חנה" הם עולים למספר 317 והוא הגימטריה המלאה של תיבת "וברמב"ם" יחד עם האותיות והתיבות העולים למנין 316 (וידוע שבעל הטורים מחדש, כי ניתן להשתמש בגימטריה, גם כאשר יש פער של מספר אחד בין המילים).

אינני יודע אם זו הסיבה שהקפיד לקרוא לספר "חידושים וביאורים בש"ס וברמב"ם" או לא אך מה' יצא הדבר.

לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
4 תגובות
1.
דקדוק
ז' ניסן ה׳תשפ״א
מבחינה דקדוקית נכון יותר לומר בש"ס ולא לש"ס ,ואין כאן חידה.
2.
הנודע ביהודה, והציון לנפש חיה
ז' ניסן ה׳תשפ״א
שניהם של אותו מחבר::
רבי יחזקאל לנדא, רבה של פראג
3.
הגימטריה היא ממש רעיון מבריק. נהניתי
ז' ניסן ה׳תשפ״א
4.
חוות יאיר
ח' ניסן ה׳תשפ״א
לגבי שם הספר חוות יאיר: א. המחבר רמז גם את שם עצמו - יאיר. (רבי חיים יאיר בכרך). ב. חווה, שרמוזה בשם הספר, היתה סבתו ולא אימו. היא היתה למדנית גדולה, וגידלתו כאימו.
בכל אופן יישר כח על הדברים המרתקים.
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.