נכנסת עם חליפה חדשה ויקרה לבית הכנסת.

החכם ישים לב ויגיד: יפה לך החליפה, אתה נראה טוב בה.

הרשע ישים גם הוא לב ויגיד: חליפה חדשה? דווקא יפה. אבל האמת, קצת משמינה אותך.

התם לא יפספס שמשהו אצלך חדש, אבל לא יידע להצביע מה בדיוק ורק ישאל: משהו שונה אצלך? מה זאת?

ויהיה את זה, שכלל לא שם לב שאתה לבוש בחליפה חדשה, זה שבכלל לא שם לב איך נראים האחרים. הוא עסוק מידי בענייניו, עניינים טובים מן הסתם, אבל הם שמונעים ממנו לראות באמת את האחרים, לשים לב לשינויים שקורים סביב בעולם. ולכן, הוא כלל אינו יודע לשאול.

*

רבי יוסף יצחק שניאורסון, הרבי השישי של חב"ד, אמר לפני פסח של שנת תש"ג שהבן "שאינו יודע לשאול" הוא האדם שעסוק ושקוע בעצמו, עד שהוא לא שם לב שקורים סביבו דברים והם אמורים לעורר אצלו שאלה.

כלומר, הציפייה הראשונה והבסיסית היא, שכשמשהו יוצא דופן קורה לנו אם כפרט או ככלל, כ'עם ישראל' או כ'ר' ישראל', נשים לב ונשאל שאלה. אח"כ נצטרך גם לדעת מה לשאול, כי כאמור יש כמה דרכים לשאול, אבל לא להיות 'שאינו יודע לשאול'.

יהודי מאמין יודע, שלבורא יש דרכים רבות להניע את האדם לעשיה חיובית, לתיקון, שיפור ושדרוג עצמו וסביבתו. יהודי מאמין יודע, שלרוב הקב"ה לא שולח דואר רשום מפורט מה ואיך לעשות, אלא מביא לפתחו התרחשויות, התבטאויות, מידע ומעשים שהם יהיו עבורו נקודות ציון ומורי דרך. אבל בשביל שזה יתקיים, דבר ראשון עליו לוודא שאינו בקטגוריה של הבן 'שאינו יודע לשאול'.

אגב, בכוונה לא הבאתי דוגמא מהבעל שאינו שם לב שאשתו קנתה בגד חדש, כי בכל זאת עוד רגע פסח ואין עניין לערער את 'שלום הבית'...

שיהיה שבת שלום,

הרב זלמן וישצקי