יש לפעמים והרוח מתרוממת מעניין שאדם מעלה בזיכרונו. רגע מהעבר צף ועולה שוב להכרה, וראה זה פלא: כבמטה קסמים חיוך עולה על פניו של אדם, משובב את נפשו ומרומם את רוחו.

היכולת לחוות את העבר מחדש היא יסוד גדול בתורתינו הקדושה, והלכותיו של חג הפסח הממשמש ובא מושתתות על העיקרון הזה. נפשו של יהודי נכנסת פעם בשנה למצב של תודעת "זכרון". אנחנו מספרים את סיפור יציאת מצרים ומשתדלים לחוות מחדש את מה שאירע לנו לפני יותר מ-3000 שנה. זה לא כזה פשוט לביצוע.

כדי להפעיל ולעורר את הזיכרון השורשי העמוק, כדאי מדי פעם להפעיל את הזיכרון האישי והפרטי. ימים אלה, לפני חג הפסח, הם הזמן המתאים לעורר מחדש את הזיכרון החסידי שלנו. חודש ניסן מביא עמו בכנפיו את התחושות העזות של ערב פסח בחצר הרבי, שרק מתחזקות ומתעצמות ככל שאנו מתקרבים ליום הבהיר י"א ניסן. יום הולדתו של הרבי. לקראת י"א ניסן אנחנו חושבים תמיד איזו מתנה ניתן לרבי השנה. לפעמים, הרבי מקדים אותנו ושולח בעצמו מתנה. 

היום. קיבלתי מתנה כזאת. סרטון קצר שאני מצרף כאן מיום ב' ניסן תנש"א. היום לפני שלושים שנה בדיוק!

למרות שלמדתי בחצר הרבי כמה שנים, לא הרבתי לעבור לקבל דולר. עשיתי זאת רק כשהייתה לי סיבה חשובה במיוחד. כאן בסרטון אנחנו שלושה בחורי ישיבה, תלמידי הרבי, שעוברים לפניו כדי לקבל את ברכתו לפני שאנו טסים לשליחות לקטמנדו לערוך את ליל הסדר הגדול בעולם.

הראשון עובר חיים ברוך אלבסקי (היום שליח במנהטן) ואחריו זושא טננבוים (היום מאנ"ש בפלורידה). הרב משה קוטלרסקי שאירגן את הנסיעה שלנו מטעם ה"מרכז" אומר לרבי: הם נוסעים מחר לנפאל לערוך את ליל הסדר, והרבי מעניק לנו שלושה דולרים לכל אחד. הרבי מורה לנו להחליף את הדולרים בנפאל באופן חוקי (לא ברחוב אלא בבנק) ולתת זאת שם לצדקה בכסף מקומי

ואז אומר הרבי: "פסח כשר ושמח לכל היהודים. שם ובכל מקום!"

זוהי קיצורה של הפגישה שאורכת פחות מחצי דקה.

חצי דקה ששינתה סדרי עולם.

באותה תקופה לא היה אף בית חב"ד בכל המזרח הרחוק. למעט בית חב"ד בהונג קונג (בראשות הרב מרדכי אבצן), הרחוקה מספר שעות טיסה מנפאל. אבל, בהודו נפאל תאילנד ושאר מדינות המזרח בהם כבר אז שהו עשרות אלפי ישראלים מטיילים לא היה עדיין אף לא בית חב"ד אחד.

כמובן ששום ארגון יהודי לא ידע כלל על אלפי הישראלים שמסתובבים חודשים ארוכים במזרח הרחוק. זה לא עניין שום גורם במדינת ישראל, רישמי או לא רשמי, ובטח שאף רב או מנהיג יהודי בארץ או בתפוצות לא הביע אכפתיות כלשהי בנושא החשוב הזה. בקיצור זה לא עניין אף אחד. מי בכלל ידע שזה קורה למעט המטיילים בעצמם או בני משפחותיהם? 

ומי שידע, לא חשב שניתן או שצריך לעשות משהו בנידון. 

לרבי היה אכפת. אכפת מאד. מנהיג ישראל הגדול של המאה ועשרים, הרבי מליובאוויטש, ידע מה צריך לעשות. והוא שלח אותנו, בחורי הישיבה שלו, לבצע את המשימה הנדרשת ולהביא חג פסח כשר ושמח למאות היהודים שהיו בנפאל ולא העלו בדעתם שחסידי הרבי הולכים להזמין אותם לסדר הכי נפלא שהיה להם בחיים. סדר ששלח להם הרבי. אתם הייתם פעם בליל סדר ששלח לכם הרבי? 

בשנת תרס"א (1900) התוועד הרבי הרש"ב - שהיום ב' ניסן הוא יום ההילולא המאה ואחת שלו - בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ואמר שהבחורים בישיבה אותה הקים, להם הוא קרא חיילי בית דוד, יגיעו לכל פינה בעולם ויביאו את האור של היהדות לכל יהודי. גם ליהודים שחושבים שהיהדות וחג הפסח כלל לא רלוונטים עבורם. כיצד הרבי הרש"ב ידע זאת בשנת 1900 אינני יודע. אבל בעינינו ראינו את הרבי מגשים את הנבואה מסביב לגלובוס. 

את הברכות שקיבלנו אז באותו יום ראשון, יכול כל יהודי לקבל גם היום. כל מה שצריך זה להיות קשורים לרבי. להתחבר למסרים של שליחות ואהבת ישראל, להתעסק בלהביא טוב וחסד לעולם, והרבי כבר ימצא את הדרך לשלוח לנו את ברכת השם. 

בימים אלה כשיום הולדתו ה-119 של הרבי מתקרב, זה הזמן לחשוב ולהתבונן על דמותו הנערצת ולהפנים את המסרים החברתיים המהפכניים שהוא העניק לעם ישראל. אם יש פתרון כלשהו למצב המתסכל בו אנו נמצאים היום, הוא נמצא בשיחותיו וברעיונותיו של הרבח ואידך פירושא זיל גמור.

בהצלחה לכולנו.

הסרטון מצורף באדיבות ובאישור חברת JEM.