השפה העברית נפלאה ומיוחדת מהרבה אספקטים. אחד המיוחד שבהם הוא היכולת לשחק עם המשמעות של המילים בעזרת הניקוד. כלומר, אותה המילה, אותן האותיות, נקודות אחרות, יתנו לה למילה משמעות אחרת. לפעמים שונה, לפעמים הפוכה, ובכל זאת קשורה, כי לא פעם יש קשר בין המשמעויות השונות של אותה המילה.

הנה למשל, המילה 'לרצות' יכולה להתפרש במשמעות של רצון או במשמעות של ריצוי, על פניו הרוצה והמרצה שונים הם, אבל אם נעמיק, נראה שיש להם קשר עמוק.

המילה משכן באה בתורה במשמעות של מקום המכיל את משכנו של הבורא. כפי שהוא עצמו ציווה 'ועשו לי משכן ושכנתי'. אבל עם ניקוד אחר, אם נשים חולם מעל האות כ', המילה משכן תתפרש כדבר אותו ממשכנים, בכתיב מלא יהיה זה משכון.

על הפסוק הראשון בפרשת פקודי "אלה פקודי המשכן, משכן העדות" מצטט רש"י את כפל המילים "המשכן משכן". רש״י נותן למילה משכן משמעות של משכון ואומר שהפסוק בא לרמוז לנו על בתי המקדש שנלקחו כמשכון פעמיים, כל אחד בעת חורבנו.

באופן שטחי ניתן לראות את זה כמשחק מילים יפה, פעם משכן ופעם משכון. והנה, כמה יפה היא לשון הקודש, יש לנו פה רמז לחורבן בית המקדש. אבל כנראה שרש"י לא סתם מחפש משחקי מילים, אם הוא מביא משהו בפירושו על התורה, יש לו כאן מסר מהותי וחשוב מאין כמוהו.

בשבת פרשת ויקהל פקודי בשנת תשל"ב, השבוע לפני 49 שנים נשא הרבי משא נפלא על פירוש רש"י זה, ואני באמת ממליץ לקרוא או להאזין לכל השיחה (קיים בהרבה שפות מפי מרצים שונים. חפשו בגוגל 'פרוייקט ליקוטי שיחות' ושם בארכיון את חלק יא, פקודי ב').

בין הדברים התמקד הרבי על שינוי המשמעות של המילה משכן ואמר שלרש"י יש פה מסר מאוד משמעותי, חשוב ונוגע לכל אחד ואחת מאתנו, כי המשמעות של משכון היא שהדבר עצמו לא נחרב, לא נהרס, הוא אפילו לא נעלם, הוא רק נלקח כמשכון שיוחזר בשלמותו בבוא העת.

כן, בית המקדש הפיזי אכן נשרף ונחרב, אבל מהותו היא היותו מקום משכנו של ה' בעולם ובעצם השער המחבר בין הגשם אל הרוח, בין הקב"ה לברואיו, בין העולם הזה לעולמות העליונים וכמו שאמר יעקב אבינו 'אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים'. ומהות זו, לא נשרפה ולא נהרסה כי אם נלקחה כמשכון, וכמו שרש"י אומר כאן 'רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין'.

•

ובכל זאת, מה כן קרה לשער השמים עם חורבן הבית?

במסכת ברכות "אמר רבי אלעזר: מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה". האם זה אומר שאין לתפילה שלנו משמעות? האם זה אומר שאין לנו דרך להעלות את התפילה למעלה? להבנתי, כשהשער נעול פשוט צריך לדפוק עליו חזק יותר כדי שישמעו ויבואו לפתוח אותו. כששער השמים היה פתוח, התפילות עברו ביתר קלות, וכשהוא נעול, כנראה שצריך להתאמץ קצת יותר בתפילה כדי שהיא תתעלה מעל לשער או שתשמע גם דרך דלתותיו הנעולות. ואולי, אולי זה ההסבר להמשך דברו של רבי אלעזר "ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו".

ערב חודש הגאולה, אאחל ואייחל שיתקיים בנו מאמר הגמרא 'בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל'.

שבת שלום,

הרב זלמן וישצקי