הזמן עצר מלכת: השליח מקבוצה תשנ"ב מסרב לספור את השנים
הרב זושא גורליק, משלוחי הרבי במוסקבה, משחזר את השנה הסוערת 'קבוצה תשנ"ב' ואירועי כ"ז אדר אצל הרבי.
לרגל כ"ז אדר, הוא העניק ראיון מיוחד בסוף השבוע לתכנית "ליל שישי" ברדיו COL, בהגשת הרצל קוסאשוילי.
הנה קטע מהראיון:
השליח הרב זושא גורליק: "אני זוכר היטב את הרגעים באותו יום מר, כ"ז אדר תשנ"ב. הייתי ליד 770, אני רואה חבר'ה עומדים וממתינים. זה היה דקות ספורות לפני שהרבי היה אמור לחזור והתחיל להחשיך. עמדו שם מודאגים לא ידעו על מה מדובר. לאט לאט התוודע שקרה משהו לא רגיל. לאחר זמן מה הרבי הגיע באמבולנס, סגרו שמה את האיזור שלא יוכלו לראות.
היתה תכונה בשטח? מה קרה שם, איך אנשים הגיבו?
"באופן טבעי ומתבקש במצב כזה, התארגנו להגיד תהילים. אבל צריכים לזכור שמאז ומתמיד הנוכחות של הרבי היתה ישנה וקיימת תמיד. הבינו שקורה משהו עם הרבי והעניינים מתנהלים אחרת, לא היתה פאניקה. הבנו שאנו צריכים לקחת אחריות מצד עצמנו.
"כשהגיעה ההודעה מהמזכיר הרב לייבל גרונר גם היו ריקודים. לא הייתי מגדיר את זה 'רוקדים ובוכים', אבל חסידים הבינו בהמשך לאירוע בשנת תשל"ח, שהרבי אמר רבות שהרפואה שלו היא מכך שחסידים בשמחה. ובפרט שהיו אז באותה שנה כמה כמה הוראות מיוחדות מהרבי "להוסיף בשמחה של 60 יום שמבטל כל העניינים הבלתי רצויים - בטל בשישים", אז הבינו שאם רוצים לעשות משהו טוב - את רצון הרבי, צריכים להיות בשמחה".
"קשה לתאר את העוצמה הפנימית של הריקודים והשמחה, התגלה החיבור של הרבי לחסידים בצורה שלא הכרנו קודם."
ביום השני של ראש השנה, זכינו לראות את הרבי לשבריר שניה. קיבלתי 'זץ' חזק מאוד, ועפתי אחורנית למרחק של כמה עשרות מטרים מהדחיפות והלחץ. למרות זאת, את המבט הזה של הרבי, לא אשכח לעולם, זה מה שמחזיק אותי ונותן לי כוח בשליחות עד היום.
"אמר לי שליח אחד, בעל 'הרגש' חסידי מאוד: "אתם זכיתם לקבל את ה'עצם', ואני חושב שהוא צודק".
"ב'קבוצה תשנ"ב' לא היה חצי ראשון ושני, לכולנו היה ברור שהכל חלק אחד".
האזינו לראיון המלא: