הרבנית חיה מושקא שניאורסון כונתה מוסיא; (כ"ה באדר ה'תרס"א - כ"ב בשבט ה'תשמ"ח) הייתה בתו של הרבי הריי"צ נ"ע - רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד, ואשתו של הרבי נשיא דורנו.

בז' כסלו תרפ"ה, מסר לה אביה - אדמו"ר הריי"צ כתב הרשאה ויפוי כח, בו הוא מעניק לה סמכות בלתי מוגבלת לקבל כספים ומסמכים, רשמים ובלתי רשמים, שנרשמו על שמו. וכן להעניק הרשאה זו לכל מי שתמצא הרבנית לנכון.

בשנת תרפ"ז, כשנאסר אביה, הייתה הראשונה שהודיעה זאת למיועד להיות חתנה, הרבי, שהפיץ הלאה את הידיעה. לאחר שיצא גזר דינו של אביה לגלות בקוסטרמה, נסעה עמו מלנינגרד לקוסטרמה, וכאשר הודיעו על שחרורו, הייתה הראשונה למסור את בשורת הגאולה בטלפון מקוסטרמה לדירת אביה בלנינגרד.

ביום י"ד כסלו תרפ"ט, נישאה הרבנית לרבי בעיר ורשה שבפולין, ומסדר הקידושין היה אביה - הרבי הריי"צ.

במקביל לחתונה שנערכה בריגא, נחגגה החתונה גם בעיר יקטרינוסלב אצל הורי החתן רבי לוי יצחק והרבנית חנה שניאורסון.

לאחר החתונה התגוררו הרבי והרבנית בברלין, ובשנת תרצ"ג עברו לפריז.

בשנים אלו שימשה מעין 'מזכירה זמנית' של אדמו"ר הריי"צ, ניהלה קופת כספים, וביצעה העברות של תמיכות כספיות על פי ההוראות שקיבלה מאביה, ואף חתמה על מכתבים של אביה.

לאחר כיבוש צרפת ע"י גרמניה הנצית, עברו לניצה שבדרום צרפת אשר היתה תחת שלטון צרפת.

אדמו"ר הריי"צ פעל רבות להוציא את בתו וחתנו מאירופה הבוערת, ולאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב-כ' ניסן תש"א בקונסוליה האמריקנית שבמרסיי (צרפת).

לאחר מאמצים והשתדלויות רבות הגיעו הרבי והרבנית לפורטוגל, ושם עלו על ספינה שהפליגה לארצות הברית.

בכ"ח סיון תש"א, הגיעו על סיפונה של האנייה "סורפא פינטא" לארצות הברית - יום זה נקבע ליום חג ומועד על נס ההצלה של הרבי והרבנית. רק כעבור שלושה ימים בשעות הצהריים שלח אדמו"ר הריי"צ לקרוא לרבי ולרבנית וביקשם להיכנס בנפרד.

כאשר במשפט הספרים שאל עורך הדין של הצד השני את הרבנית לדעתה בנוגע לשייכותם של ספרי אביה, השיבה הרבנית כי אביה והספרים שייכים לחסידים! משפט זה סייע לניצחון המשפט.

בשנותיה האחרונות עסקה במבצע נרות שבת קודש, וגם עסקה רבות במוסד תן יד להכנסת כלה.

הרבנית חיה-מושקא נפטרה בכ"ב שבט ה'תשמ"ח לאחר מחלה קצרה.

 למעלה מ-15 אלף איש ליוו אותה לבית-העלמין בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, הרבי הריי"צ. את נוסח המצבה ניסח הרבי בעצמו.

באותו יום, ייסד הרבי קרן על שמה קרן חמ"ש הממשיכה לפעול עד היום הזה ומסייעת לרבבות נשים בהשגת מטרות חינוכיות וחברתיות.

בימים ובחודשים שלאחר הפטירה, הירבה הרבי לצטט את הפסוק "החי יתן אל לבו": פטירתו של אדם קרוב צריכה להביא לפעולות חיוביות - הליכה בדרכיו של הנפטר וייזום פעולות לעילוי נשמתו.

כחודש לאחר הסתלקותה בכ"ה אדר (יום הולדתה), הכריז הרבי על מבצע יום הולדת שמנהגיו התפרסמו בשעתו כשגולתו המנהג לערוך התוועדויות עם החלטות טובות.

בעקבות פטירת הרבנית חיה מושקא ייסד הרבי קרן בשם קרן חמ"ש שתעסוק בסיוע כספי למצוות הנשים - הפרשת חלה, נרות שבת וטהרת המשפחה.

הרבנית חיה מושקא, התאפיינה בפיקחות גדולה, צניעות עד הקצה האחרון, ועזרה בתחומים שונים לבעלה - הרבי. ידוע שגם הייתה מסייעת בהקראת מכתבים אשר קיבל הרבי.

הרבנית התרחקה מכל גינוני כבוד ולפיכך נודעו רק מעט מאוד פרטים על חיי היום-יום שלה, וכל ימיה התקיים אצלה "כל כבודה בת מלך פנימה". רק לאחר פטירתה, החלו מכריה לחשוף מעט מאישיותה המיוחדת.

וידאו על חייה של הרבנית:

מכתבי הרבי הריי"ץ לבתו חיה מושקא: - להורדה לחצו כאן>>>

ארכיון שמואל בן-צבי: זיכרונות מהחתונה והשבע-ברכות של הרבי והרבנית. לחצו כאן>>>