1. מקובל לחשוב ששופט עליון הוא בעל הרמה הגבוהה ביותר בידיעת משפטים. מאחוריו, בדרך כלל, עבר מזהיר בקריירה שיפוטית, תחלה – סטודנט מבריק בפקולטה למשפטים לאחר מכן – עורך דין מצליח, לאחר – שופט שלום, שופט מחוזי, עד לשופט עליון. לעומתו אני הקטן מעולם לא למדתי משפטים, אף לא שמץ ואף לא החזקתי בידיי מעולם את ספר החוקים של מדינת ישראל. למרות זאת – ראו זה פלא – בכל נושא שעולה לדיון בבג"ץ, הקשור לענייני יהדות ולענייני ארץ ישראל או יחסי יהודים-ערבים, התייחסות למחבלים, יודע אני מראש מה יהיה פסק הדין של בית המשפט העליון.

לא לחנם מוסיפים העתונים החרדיים לכל ידיעה פסק דין של בג"ץ את המלה "כצפוי". כל אדם ישר מתקומם על הטיה ברורה זו של הבג"ץ לצד אויבינו. גלוי וידוע לכל גם הכיוון הזהה בנושא זה של התקשורת השמאלנית וגם של מערכת "אכיפת החוק".

אולי אפתיע אם אגלה כי לכשעצמי רואה אני את ההתייחסות הזאת, מצד "מדינת תל אביב" (כפי שמכונה קבוצה זאת של שלושת הגורמים האמורים) כדבר טבעי ואף "נורמלי". פשוט: "מדינת תל אביב" נלחמת על נפשה. התנועה הציונית הקימה את מדינת ישראל כדי להפוך את עם ישראל לעם ככל העמים כפי חזונו של מייסד הציונות. (אגב: השם "תל אביב" נקרא על שם התרגום לעברית של שם ספרו "אלט-נוילנד").

מתברר שהרוב היהודי במדינת ישראל, לא רק שומר המצוות אלא גם המסורתי, סולד מרעיון זה ומשתדל בכל עוז לשמור על יחודיותו של העם היהודי. הדבר המקומם את אנשי "מדינת תל אביב" הוא שאותו רוב, אינו "אינטלגנטי", "אוניברסלי" כמוהם. הם רגילים להתייחס אליו בזלזול ובהתנשאות, והנה אותו ציבור "נחשל" מרים ראש.

2. מובנת בהחלט השאיפה הטבעית של ציוני המדינה "להחזיר עטרה ליושנה" וליישר את הקו במדינה כרצון חוזיה, גם אם הדבר כרוך בכפיה ובהפעלת סמכויות ברוטליות. מכאן – ההסתה היום-יומית של התקשורת נגד ה"פרמיטביים", ובעיקר – החרדים.

"מדינת תל אביב" – 2

בעווה"ר "התברך" לא אחר מאשר המחנה הטהור והקדוש של המוצהרים כחסידי חב"ד ב"מדינת תל אביב" משלו, אם כי דווקא שלא כ"מדינת תל אביב" – 1, בלבוש "סופר-ימניים". אותה התנשאות, אותו זלזול ביהודי "בתי ניטין" ו"איצקוביץ" ה"שחורים", ואף שנאה גלויה עליהם. המניע של ה"מדינות" האמורות הוא זהה. כל המאמץ לשוות לחסידות חב"ד תדמית של ציבור "ליברלי" ו"מתקדם" תוך התייפיפות כלפי כל חילוני ("אהבת ישראל") עולה בתוהו, דבר המונע, בין השאר, את ה"צניעות" המתאימה מבחינה זו של נשיהם ובנותיהם.

מאיזה כיוון באה הסכנה לקיומה של "מדינת תל אביב" החב"דית? – כאשר יוודע בעולם שחסידי חב"ד מצביעים בבחירות יחד עם ה"שחורים" של "בתי ניטין" ו"איצקוביץ". אבל, מה לעשות והרי כ"ק אדמו"ר זי"ע שהוא הקובע הבלעדי את דרכה של חסידות חב"ד מביע, השכם והערב את רצון קדשו, שאנו, חסידי חב"ד, נקיים את "חבר אני ככל אשר יראוך כפי שמנסח זאת אבי אבות רבותינו הקדושים, הוא דוד המלך ע"ה.

בין השאר – המזימה להפוך את תנועת חב"ד ל"מדינת תל אביב" "ליברלית" ו"פתוחה" מופרת על ידי אלה המצייטים להוראתו הקדושה של כ"ק אדמו"ר זי"ע להצביע בבחירות לרשימת יהדות התורה. מושמעים תירוצים שונים ומשונים מדוע יש להביא לידי פועל את המזימה האמורה, אשר, אגב זאת היתה גם מזימתו של הש"ך, שהללו הם ממשיכי דרכו האמיתיים. אבל, גם בתקופה זו של עקבתא דמשיחא, של טשטוש ובלבול, שאומרים לחושך אור ולאור חושך, עלינו לזכור ולהזכיר:

1. רשימה חרדית אינה זו שהמועמדת השניה שלה היא אשה, אשר קיים איסור גמור להצביע לרשימה שיש בה אשה, מה גם שעל פי הליכותיה, כפי שפורסמו, היא רחוקה להיחשב "חרדית".

2. רשימה חרדית אינה זו שמועמדיה מכריזים בכל ש"ק על מדינת ישראל שהיא "ראשית צמיחת גאולתנו", כאשר כ"ק אדמו"ר זי"ע קבע שאמירה כגון זו גורמת לשפיכות דמים ומעכבת את הגאולה ר"ל.

3. רשימה חרדית אינה זו שמועמדיה מחייבים גיוס בני הישיבות, כאשר כ"ק אדמו"ר זי"ע הביע דעתו הקדושה בחריפות רבה נגד גיוס "בני הסדר" הישיבות.

4. רשימה חרדית אינה זו שמועמדיה מחייבים שרות לאומי לבנות, כאשר כ"ק אדמו"ר זי"ע הביע דעתו הקדושה בחריפות רבה נגד שרות לאומי לבנות.

5. רשימה חרדית אינה זו שבני מועמדיה לומדים בישיבה תיכונית, כאשר כ"ק אדמו"ר זי"ע הביע דעתו הקדושה בחריפות רבה נגד ישיבות תיכוניות.

6. רשימה חרדית אינה זו שמועמדיה עולים להר הבית, כאשר כ"ק אדמו"ר זי"ע הביע דעתו הקדושה בחריפות רבה נגד עליה להר הבית בזמננו.

7. רשימה חרדית אינה זו שאין עליה כל סמכות תורנית לכוון אורחותיה. אגב: כל חברי מועצת גדולי התורה, או רובם, ולפחות הבכירים שבהם, זכו לבקר בהיכלו של כ"ק אדמו"ר זי"ע, וכ"ק אדמו"ר זי"ע הביע כלפיהם הערכה רבה.

8. רשימה חרדית אינה זו שמקיימת ארגון נוער מעורב. נמחיש את הדברים האמורים בצורה פשוטה. כ"ק אדמו"ר זי"ע הביע לא אחת את דעתו הקדושה שחסידי חב"ד יש להם החובה והזכות לחנך ילדיהם במוסדות חינוך חב"ד.

זכיתי לקבל הוראתו הקדושה, בכתב ובע"פ, לפרסם ולהפיץ הוראה זו בין אנ"ש. עם זאת מה יעשה חסיד חב"ד המתגורר ביישוב שאין בו מוסד חינוך חב"ד, גם לא במרחק סביר, ובמקום נמצאים מצד אחד ת"ת, חסידי או ליטאי, לבנים, ובית ספר "בית יעקב" לבנות, מצד שני בית ספר ממלכתי דתי רגיל? האם יש ספק, או ספק ספיקא לאן עליו לשלוח את צאצאיו?!

* * *

 שמעתי טענה על כך שרשימת יהדות התורה כוללת גם את "דגל התורה" שהוקמה על ידי הרב ש"ך. ספק אם יש להתייחס לטענה זו שאינה אלא חיפוי לשנאה לציבור החרדי בכללו. עם זאת:

1. כ"ק אדמו"ר זי"ע פעל בשעתו להקמת "חזית דתית מאוחדת", הכוללת גם את המזרחי, כדי להרבות מצביעים לרשימה המשותפת "להטבת מצב הדת" כלשונו.

2. דגל התורה" דהיום רחוקה אלפי פרסאות מכפי שהוקמה, מאז חולל הגריא"ל שטיינמן זצ"ל את המהפך החיובי, וכאשר עומד בראשה הגאון רבי גרשון אדלשטיין, תלמיד חב"ד ואוהד חב"ד.

3. ועיקר: חסיד חב"ד אמיתי המקושר לכ"ק אדמו"ר זי"ע יודע כי חובה וזכות לקיים הוראת קדשו של כ"ק אדמו"ר זי"ע, גם אם מבחינה רגשית או הגיונית יש לו סייג נפשי.

4. אלה המשתמשים בתואנה זו מקיימים למעשה את שאיפתו הלא טהורה של מייסד "דגל התורה", להפריד בין תנועת חב"ד לצבור החרדי, ובכך מנציחים את מורשתו. הדברים אמורים, וביותר, לגבי הטענה הכוזבת כאילו "יהדות התורה" אינה תומכת בשלמות הארץ. "יהדות התורה" התמידה בהתנגדותה בכנסת לכל ויתור על שטח באה"ק, כולל – הסכם אוסלו והסכם ההתנתקות של שרון-נתניהו.

הכל יודעים שהיא חלק אינטגרלי ממה שנקרא "גוש הימין". ושוב, כאמור: חסיד חב"ד חייב תמיד לקיים את הוראתו הקדושה של הרבי. "שמוע מזבח טוב", "הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו". ביום הגדול והקדוש י"א ניסן על כל חסיד חב"ד לבטא את התקשרותו לרבי על ידי הצבעת ל"יהדות התורה". ימין ה' (הימין האמיתי) רוממה, ימין ה' עושה חיל!