יש צעיר שכבר חודש וחצי אני מציע לו להניח תפילין. הוא לא מסרב, אבל כל פעם דוחה אותי ואומר שמאוחר יותר יגיע להניח, אבל בסוף לא מגיע.

ביום שישי, מיד כשפתחתי את הדוכן, עוד לא הספקתי להציע לו ומיד הגיע במיוחד וביקש להניח תפילין.

בשעה 10:00, בזמן שאני סוגר את הדוכן ומקפל את זוגות התפילין, אני תמיד משתדל תוך-כדי להציע לעוד יהודים להניח תפילין.

הפעם, בזמן שאני מקפל את התפילין, הגיע יהודי מבוגר מאוד, פוסע באטיות וממש מתקשה ללכת.

נגשתי אליו והצעתי לו להניח...

"אין לי כח לעמוד על הרגליים, ממש קשה לי", הוא ענה לי.

אמרתי לו שאביא לו כיסא ואעזור לו. הוא הסכים.

בזמן שעזרתי לו להוריד את המעיל, הוא שאל אותי אם אני יודע בן כמה הוא?!...

אמרתי לו שהוא נראה בן 50. הוא חייך ואמר לי שהוא בן 88.

וכך הוא מספר לי: "התגוררתי במולדובה, שם הייתי מנכ"ל חברה מאוד גדולה, לפני 35 שנה התאפשר לי לעלות לארץ ישראל, מיד אספתי את משפחתי, עזבנו הכל ועלינו לארץ ישראל".

הוא אמנם הניח תפילין כמה פעמים, אבל הוא לא יודע איך מברכים וגם לא יודע לומר קריאת-שמע...

אמרתי איתו מילה במילה את נוסח קריאת-שמע, עזרתי לו ללבוש בחזרה את המעיל ונפרדנו לשלום. זה לקח 10 דק' ומיד אחר כך, בזמן שניסיתי לקפל את התפילין, הגיעו עוד ארבעה יהודים שבקשו להניח תפילין....

סך הכל הנחנו תפילין ל-22 יהודים ומיקה חילקה 100 ערכות נש"ק.