הרב ברוך וולף

לא רציתי לשתף את זה, אבל אחרי שני אירועים בשבוע של יהודים שהוצאו ממטוס, אני מרגיש נאלץ לחלוק את החוויה והמחשבות שלי.

בשבוע שעבר במהלך טיסה, ישבתי ליד החלון ואני רואה אדם עם מסכה כפולה יושב לידי. אני מנסה לשאול בנימוס מאיפה הוא, ולפתוח בשיחה כללית ש'תשבור את הקרח'.

לפני ההמראה, אני מסיר את רצועת המסכה שלי מאוזן אחת, למשך כ-60 שניות וזאת כדי לטעום משהו, ואז אני מחזיר את הרצועה למקומה. הוא לא אמר דבר. 25 דקות לאחר הממראה, הוא מפנה את ראשו לעבר החלק האחורי של המטוס, ואני נרגש מכך שהוא עשוי לקום, מה שיאפשר לי להוציא ספר מהתא העליון. לכן אני שואל אם הוא מעוניין לקום.

הוא סינן בתגובה: "לא, למעשה אני זועם שאני צריך לשבת ליד אדם לא מתחשב, שלא דואג לשלומם של הסובבים אותו, משתעל בחופשיות, חובש את המסכה לא נכון ואפילו מסיר את המסכה לאכול שלא לצורך".

שימו לב: עטיתי את המסכה מעל האף והפה שלי כל הזמן (למעט הזמן שטעמתי משהו)

אני עונה לו: "אם אתה מרגיש לא בנוח אתה יכול לעבור למקום אחר, או לחילופין אני אעשה זאת." הוא לא מגיב, הלוואי והיה עושה זאת.

הוא היה גס וקפוא להפליא. לבסוף, אני אוזר אומץ ושואל אותו: "האם אתה יהודי?" זאת משום שהתהום בינו לביני מוצאת ביטוי בעניין המסכה, כאשר הנחתי שאופן הזלזול הבוטה שלו נובע כנראה מהמראה היהודי שלי שגורמת לו להתכווץ. גויים בדרך כלל אדישים מכדי להיות מוטרדים מכך שיושב לידם יהודי דתי. אכן, הוא אישר שהוא "חצי יהודי", ולא פרט מה.

האווירה הקפואה נמשכה. אם אתה נתקל באווירה מתוחה כזאת, מסתבר שתקבל כאב ראש וזה מה שקרה לי. הוא גם הוסיף והרצה עד כמה אני לא מתחשב. אני פשוט בוהה בחלון, עבר זמן רב מאז אני זוכר זלזול כזה ממישהו.

המטוס נגע עם גלגליו בקרקע, ואז אמרתי לו: "110 פעמים תרמתי טסיות דם, 35 פעמים תרמתי דם, ופעם תרמתי כליה.

אז אל תחשוב לרגע שאני לא מתחשב ברווחתו של מישהו אחר".

לעיתים קרובות מידי, המסכה מביאה מחלוקות קשות בין אנשים. תפקידה לשמור על בריאותנו, לא לחלק בין אנשים.