בני זוג חולקים סירה משותפת. לעיתים האחד נוהג בחוסר הוגנות ומכאיב לשני. למשל: גבר שהתעכב בעבודה, אך שכח את הבילוי המשותף שהבטיח לאשתו. דוגמה אחרת: רכישה שעשתה האישה, מעבר לתקציב המוסכם בינה לבין בעלה. וכן כל דבר אחר שעשיתם - שזקוק להסכמתכם המשותפת - ואתם יודעים שבן הזוג כנראה לא יהיה מרוצה לשמוע זאת.

בדרך הביתה, לקראת המפגש עם בן הזוג, המחשבות מתחילות לרוץ. ''איזה לא נעים... איזו 'מנה' אקבל על הראש...'' כך בראש. ובלב עולה תחושה של הקטנה ואפילו השפלה. מתעוררת בתוככם בושה והנכם מרגישים נזופים, כילדון קטן שהתלכלך בבוץ עם בגדי השבת.

החיישנים של הלב קולטים את אותות סכנת ההשפלה ומיד נשלחים חיילי ה'הגנה' לחזית. ההגנה שולחת תירוצים, מקטינה את עוצמת הטעות שעשינו, מסבירה למה השני לא נפגע כל כך ועוד שלל הסברים שרק חיילי ההגנה בשעת סכנה יודעים להמציא. 

כשבני הזוג נפגשים והביקורת נאמרת מפורשות, התירוצים וההסברים נשלחים כדי ליירט את טילי הביקורת שעלולים להקטין ולהנמיך. כאשר אש הארטילריה נמשכת וארסנל ההגנה הולך ואוזל, לא נשארת ברירה אלא להפעיל את קו ההגנה האחרון והמסוכן ביותר - ההתקפה.

אכן, ההגנה הכי טובה היא ההתקפה. כאשר המותקף חש שעוד רגע הוא עלול להיראות ולחוש ילדותי וטיפשי או רע לב וכדומה, הוא הופך לתוקף. הוא מתחיל להזכיר לבן זוגו את הטעויות שלו ולהראות לו שהוא גרוע כפליים ממנו. השדר שמועבר הוא, אתה אווילי ומרושע ממני, אז לך תתקן את עצמך והכי חשוב - תעזוב אותי בשקט!

•

המתקפה ההדדית הזו לא נעימה, אך היא אירוע נפוץ בין בני זוג.

פעמים רבות נשאלתי, מה אפשר לעשות כדי שהאירוע ייגמר טוב? הם טענו שהם ניסו להתאפק ככל יכולתם, אבל הגיע שלב שהרגש שלהם התפרץ והסיפור יצא משליטתם. איך אפשר להתאפק ברגעי ההשפלה ולא להיכנס למריבה מכוערת?

במקרה שמדובר בהתנהגות פוגענית שחוזרת על עצמה או בבית שהביקורת בו נאמרת ללא הרף, יידרש תהליך אחר. אך במקרה הקלאסי, העצה הבאה תוכל לסייע לבני הזוג להיחלץ ממריבה ואף לחזק את הקשר הזוגי.

•

חשיפת נקודת כיעור באישיותנו, משפילה ומקטינה אותנו בעוצמה רבה. גם כאשר הביקורת היא לא על האופי שלנו, אלא על התנהגות חד פעמית. רגש הפגיעה משפיע ומזעזע את התחושה הפנימית, המחשבות ואפילו את קצב הלב וסדירות הנשימה. לאדם פגוע קשה מאוד לשמור על איפוק וסובלנות ולהכיל את הביקורת בצורה נכונה.

עוד בטרם נשמע את הביקורת מבן הזוג, כדאי לבחון את התייחסות הפנימית שלנו כלפי הנפילה. כאשר היחס הפנימי שלנו כלפי הנפילה יהיה מאוזן, תמנע ההצפה הרגשית וההידרדרות למריבה. דרך טובה לבנות יחס פנימי פרופורציונאלי ומאוזן, הוא בכך שנכניס את הנפילה למסגרת, בשני מימדים. אני קורא להם מימד המקום ומימד הזמן של קבלת הביקורת.

מימד המקום – אם נדמיין את האישיות שלנו כחלקת שדה, ננסה למפות את השדה. נגדיר אלו חלקים בתוכה הם שדה עידית ואלו הם שדה זיבורית. בשדה האישיות של אנשים נורמאלים יש מעלות וחסרונות, לפעמים יבואו לידי ביטוי המעלות ולעיתים החסרונות. החסרונות מתבטאים בנפילות שלנו, אך הם לא כל מי שאנחנו.

ברגע הנפילה המחשבות והרגשות מתחילים לספר לנו עד כמה אנו חלשים, קטנים וטיפשיים. צריך לעצור אותם ולא לתת לסחף לנהל אותנו. כדי למסגר את החלקים הרעים בגבול הנכון, נשאל את עצמנו את השאלות הבאות: האם באמת הטעות שעשינו מסכמת את כל האישיות שלנו? האם תמיד אנחנו כאלו רעים? באלו תחומים אנו מתנהגים טוב? המענה על שאלות אלו, מונע מהרע לצבוע את כל דמותנו בשחור.

צריך לזהות את נקודת החולשה, אך לא להיהפך לחולשה גדולה. לאחר שזיהנו את מקום הטעות, עלינו לוודא שאנו עדיין רואים ושמחים בכל המקומות הטובים שיש בנו. כאשר אנו בטוחים באיכות האישיות שלנו והפגם שבנו תופס את המיקום והפרופורציה הנכונה, ניתן לעבור למימד הזמן.

מימד הזמן – במימד זה אנו כבר מתכוננים לקבלת הביקורת בצורה נכונה. עלינו להעריך ולשער את אופן ומשך הזמן של הביקורת שנקבל. כאשר אנו ערוכים לזמן מוגבל של ביקורת, אנו מגייסים את המשאבים הנדרשים. ההכרה בכך שהביקורת הוא אירוע בעל זמן מוגבל, מרגיעה את הלב ומורידה את מפלס המתח.

מומלץ להכין מלאי סבלנות עודף. כלומר, לדמיין מראש שמשך הביקורת וצורת הביקורת יהיו ארוכים וחמורים מההערכה הראשונית שלנו.

אדם ששמח באישיותו ומכיר את הטוב שבה, לא קורס ולא מתפרץ כאשר מראים לו נקודה שדורשת תיקון. כעת נוכל להכיל בבטחה את הביקורת, כיון שהיא לא משחירה אותנו לחלוטין והיא גם חוויה עם זמן קצוב. כאשר אתם רגועים ושלמים עם עצמכם, יש בכם את היכולת להקשיב בכנות, להבין ולקבל את השני ללא צורך בהגנות.

מחקרים מראים שכאשר בן הזוג מקבל את הביקורת ללא התנגדות וללא מגננה ואף מגלה הבנה ואמפתיה לכאב של השני, משך זמן הביקורת מתקצר פלאים. אך חשוב מכך, נותן הביקורת זוכה בחוויה של אהבה, הוא חש שבן הזוג שלו באמת אכפתי ומבין את הכאב שלו. הוא הצליח לשפוך מליבו את העכרוריות והלכלוך שנוצרו כתוצאה מהפגיעה, והיה לו בן זוג שהסכים להכיל ולקבל אותו.

• הכותב הוא יועץ זוגי BA בפסיכולוגיה