היה זה לפני כחצי שנה. קיבלתי טלפון מאישה וכך היא סיפרה לי: "אני נשואה לבעלי מזה שלושים וארבע שנים.

לפני מספר חודשים חיתנו ברוך השם את הילד האחרון שלנו. זה שנים רבות הזוגיות שלנו לא הכי טובה 'בלשון המעטה'.

מריבות וחיכוכים בין שנינו ללא הרף היו והם גם כעת מנת לחם חוקנו. אני אגיד לך את האמת", מספרת האישה, "אני לא האישה הכי צדיקה שיש, יש לי גם בעיות בהתנהגות שלי כלפי בעלי. בחלק מהמריבות יש לי לא מעט חלקים ואני יודעת שאני צריכה לשפר את עצמי, אבל גם לבעלי לא חסרים לו דברים שהם פוגעים ומרגיזים וגורמים לשלום בית שלנו להיות בקרשים. אבל פה בדיוק מתחילה הבעיה - עשרות פעמים ניגשתי לבעלי ואמרתי לו: 'תקשיב, משהו לא טוב בינינו, משהו לא תקין בינינו. התקשורת, הדיבורים, הפגיעות, אנחנו צריכים יחד לעשות עם זה משהו. בוא נלך לייעוץ זוגי. אני מוכנה לעשות, להשתנות, להתאמץ. אני יודעת שאני לא אישה מושלמת ואני מוכנה להתאמץ בשביל זה. לעשות את מה שיגידו לי שאני צריכה להשתנות בו'.

אבל בעלי בכל פעם שהייתי אומרת לו את זה הוא היה ממש מתרגז. והיה אומר לי: 'אני בסדר גמור, הבעיה אצלך. לכי את לטיפול אני אין לי שום בעיה'.

וכדי לשפוך עוד קצת שמן על המדורה הוא היה מוסיף: 'ואם קורה שאני מתנהג לפעמים בצורה לא יפה אז זה רק בגלל שאת מוציאה אותי מדעתי ומרגיזה אותי. אני לא הולך לאף טיפול תטפלי בעצמך ואז הכול יהיה בסדר'.

אני הייתי אומרת לו: 'תקשיב, בשביל לריב צריך שניים. אתה שוכח איך אתה מתנהג, כך וכך וכך, והייתי פורטת לו את כל ההתנהגות שלו כלפיי'. ואז הוא שוב היה אומר: 'אם אני מתנהג בצורה מסוימת זה קשור אלייך. בגלל היחס שלך כלפיי'.

כמובן שהייתי מתרגזת ואומרת לו: 'מה אתה חושב שאתה אדם מושלם שאין לך בעיות, מה אתה מלאך?! אתה אפילו לא מודע לעצמך! זה ההבדל ביני ובינך. אני לפחות מודעת שיש לי בעיות ואני לוקחת אחריות ומוכנה לעשות עם זה משהו, ואתה אפילו לא מודע שיש לך בעיות ולא מוכן לקחת אחריות ולהגיד יש לי גם בעיה בזוגיות שלי ולטפל בה'.

וכך הוויכוח היה ממשיך - הוא היה אומר ואני הייתי אומרת, עד שזה היה מגיע לשלב הפגיעות ההדדיות, וכך היינו מתחילים מריבה חדשה שהייתה ממשיכה שבוע שבועיים.

או אז היינו משלימים למשך חודש עד למריבה הבאה שלנו.

כך הדבר המשיך שנים רבות אבל היו ילדים ברוך השם והיינו עסוקים מאוד. כך שלא היה לי הרבה זמן לעשות משהו, עכשיו אחרי שחיתנו את הבן האחרון שלנו משהו קרה לי, אני לא מסוגלת יותר להשלים עם המריבות האלו כי הן פשוט רק מחריפות והולכות.

ניגשתי לבעלי לפני שבוע ואמרתי לו שוב: 'בוא נלך לטיפול לא חבל על החיים שלנו', אבל הוא המשיך במנטרה שלו: 'הבעיה אצלך לכי לטפל בעצמך'.

לא יודעת מה עבר עליי אני חטפתי עצבים ואמרתי לו שאני מתחילה עכשיו לטפל בעצמי בנפרד אבל אם הוא לא הולך לטפל בעצמו אני לא מוכנה יותר לחיות במצב הזה, בכל מחיר שהוא.

רמזתי לו שאני הולכת עם זה עד הסוף.

כמו תמיד לא דיברנו שבוע ואז אתמול הוא ניגש אליי ואמר לי: 'אם זה יעשה לך טוב אז אני אלך לטיפול בנפרד ממך. אני לא מוכן ללכת לטיפול זוגי. מצידי תגידי לפני הפגישה שלי טלפונית למטפל את כל מה שיש לך להגיד עליי. ואז אני אסביר לו בדיוק את כל מה שאת עושה לי ותראי שהבעיה אצלך לא אצלי'.

והנה אני מתקשרת אליך אשמח שתפגוש את בעלי".  

היא כמובן ספרה לי את כל מה שמפריע לה אצל בעלה ואיך שהוא מתנהג אליה בצורה לא יפה. על ההערות, הביקורת וכו'.

שאלתי אותה: "יש לך משהו שאת חושבת שאולי גם את לא בסדר בהתנהגות לבעלך?" היא הייתה אישה כנה ואמרה ישר: "כן, בהחלט", והיא החלה ממש לפרט את הדברים במה היא לא בסדר כלפי בעלה. וסיימה: "אני לא אישה הכי צדיקה שיש, אבל קשה לי להשתנות ובפרט כאשר בעלי לא מוכן בכלל לעשות שינוי עם עצמו".

קבעתי לבעלה פגישה והוא הגיע. התחלנו לדבר ולשוחח יהודי מאוד חכם ונבון דיברנו על הכול, הוא סיפר מזווית ראייתו על כל מה שאשתו עושה לו, והוסיף לא מעט דברים שאשתו 'שכחה' לספר, כידוע  שני צדדים למטבע.

שאלתי אותו שאלה קטנה: "תגיד לי, אם אתם תתגרשו אתה תוכל לעמוד מול המראה, מול הילדים שלך, מול הנכדים שלך ולהגיד להם: 'אני צדיק גמור אין לי רבב חטא, אני התייחסתי לאשתי במאה אחוז טוב והבעיה במאה אחוז אצל האמא שלכם'".

והוא ישר ענה ללא פקפוק: "בוודאי, אני מוכן לעמוד גם לפני סנהדרין של 72 דיינים ולהגיד להם שאני בסדר גמור".

התחלתי לפרט בצורה מרומזת את הצד של אשתו בדברים. "זה נראה לך התנהגות תקנית? זו התנהגות שנראית לך בסדר?"

"תקשיב", אמר לי, "משגעים אותך אז אתה כך מתנהג".

הוא היה בטוח שאם מרגיזים אותו אז הוא יכול להתנהג בצורה כזו ולהגיב בצורה כזאת.

גם אם מרגיזים אותך זה נראה לך תקין כך להחזיר ולהגיב?!

שאלתי אותו: "אתה מעניק לה יחס לבבי כל שהוא?" והוא ענה: "איך אפשר להתייחס לאישה שמתנהגת כמו שהיא מתנהגת".

"אולי גם לה קשה להתייחס אליך יפה אחרי שאתה מתנהג כך וכך וכך", עניתי לו.

הבעל היה כל כך בדמות של הקורבן והמסכן שלושים וארבע שנים, הוא היה בטוח שהוא צדיק יסוד עולם ואשתו היא אשמה בהכול. פתאום אדם אחר מגיע ומערער לו את האמונה הזו שהוא בסדר גמור ומציב לפניו מראה שאולי אולי גם הוא טועה.

•

אחד הדברים החזקים שאני רואה באנשים שמתמודדים עם בעיות ותקשורת עם אנשים ובפרט בזוגיות, זה להיות מודע ולהודות שאתה גם לא בסדר ויש לך גם טעויות וגם אתה צריך לעשות שינוי ולשפר את ההתנהגות שלך.

הבעיה שבהרבה מקרים אחד מהצדדים בטוח בעצמו שהוא מאה אחוז צודק ורק השני לא בסדר. ברוב הבעיות בזוגיות הבעיה קשורה לשני בני הזוג ושניהם כאחד שווים, לכל אחד יש את הבעיות שלו ואם כל ייקח אחריות על עצמו ויודה על הטעויות שלו ולא יחפש במה השני לא בסדר אלא במה אני לא בסדר ויעשה שינוי אמיתי, הזוגיות של אותם זוגות תשתנה לטובה ותשתפר מבלי היכר.

יש משפט ידוע שאומר שידיעת הבעיה היא חצי פתרון, אדם שיודע שיש לו בעיות מסוימות אז הוא מודע לעצמו ויש סיכוי שהוא יעשה עם זה משהו. אבל אדם שבטוח שהוא מושלם, כליל המעלות, הוא לא ינסה בכלל לפתור את הבעיות שלו כי פשוט אין לו בעיות - הוא מושלם!

הכי קל זה להאשים את השני בבעיות שיש בזוגיות ולא לקחת אחריות במה אני לא בסדר ולא תקין ובמה עליי לעשות שינוי.

יש מקרים שבאמת יש רק אחד צודק לדוגמה: כאשר יש לאחד מבני הזוג הפרעת אישיות נרקיסיסטית, או כל מיני בעיות נפשיות קשות אחרות שיכולות להשפיע מאוד על התנהגות בן הזוג, אבל ברוב המקרים בעיות הזוגיות קשורות לשני בני הזוג, אבל כן הוא טבע האדם לא להרגיש אשם אלא להאשים את האחר.

אדם רגיל לחשוב שהוא כליל המעלות.

צריך להיות אדם מיוחד בשביל להודות בטעויות שלו לקחת אחריות ולעשות שינוי. דרוש חוזק נפשי לעבוד על המידות שלך ולא לחכות שהשני יתחיל לעבוד על עצמו.

"בפרשת ויקרא נאמר: "אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא" (ד' כ"ב), רש"י במקום מצטט את חז"ל שדרשו: "לשון אשרי, אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו, קל וחומר שמתחרט על זדונותיו." מאושר הדור שזכה למנהיג שכזה המסוגל לבקר את עצמו.

פעמים אין ספור אני שומע את המשפט הזה מאנשים: "שהיא תתחיל להיות בן אדם אז גם אני אהיה בן אדם". במקום להיות אמיץ ולקחת אחריות האדם על עצמו.

אם כל בן זוג היה לוקח אחריות על הבעיות שלו ועושה שינוי עם עצמו ולא רק מאשים את השני ולא מחכה שהשני ישתנה היו הרבה מהבעיות בין בני הזוג נפתרות.

לפעמים אני נתקל באנשים, הוא יושב מולי וכולו כועס ועצבני על בן הזוג שלו הוא כזה וכזה וכזה ואיך הוא מתנהג לא בסדר 'אני רוצה להתגרש' הם מסכמים לפעמים בכעס, ואז אני אומר להם: "אני מבין את הכאב שלך וזה נכון שכזו התנהגות זה כואב ומרגיז, אבל מה, האם אתה מושלם? האם לך יש מה לשפר את עצמך? האם אתה מנסה לעבוד על עצמך?"

אני פוגש אנשים שרוצים להתגרש אני אומר להם: "בואו תנסו תקופה של מספר חודשים לשפר את עצמכם, תקחו אחריות על עצמכם, עזבו שנייה מה שבן הזוג השני לא בסדר, במה אתה לא בסדר תתקן את זה ואז תראה האם משהו השתנה בזוגיות שלך". וברוב המקרים בעזרת הבורא קורה שינוי גדול.

לפני מספר שנים הגיע אליי אברך עם עשרה ילדים שרצה להתגרש הוא היה נחוש מאוד בדעתו.

אמרתי לו: "תשאל את עצמך האם אחרי שתעשה את זה תוכל להסתכל בעיניים של עשרת ילדיך והמצפון שלך יהיה שקט ולהגיד להם שאתה מבחינתך עשית את הכול שזה לא יקרה, שאתה מאה אחוז לא אשם.

אם אתה מרגיש כך שתוכל להסתכל בפנים של ילדיך ולהרגיש מאה אחוז בסדר אז..."

הלוואי שנזכה לחיות באמונה שלום ואהבה ולקחת אחריות על מעשינו ולעשות רק טוב תמיד.

שבת שלום. שבת שמחה ובריאה לכל עם ישראל היקרים.

לתגובות: [email protected]