במחתרת, עם 'לחיים' ו'קולע': כך חגגנו מלווה מלכה בסמרקנד
לאחר שדוד שלי, ר' מענדל גורליק חזר ממחנה העבודה, הוא הפך את המלווה מלכה להתוועדות שמחה.
אחרי ההבדלה, שרו שירים כמו "אמר ה' ליעקב" "אל תירא עבדי יעקב" שיח המשיח וכו'.
לאחר מכן סיפרו סיפורים מהבעל שם טוב או מצדיקים אחרים, משום שזוהי סגולה לפרנסה.
לצערי אני לא זוכר הרבה. כאשר האחים שלי גדלו, סעודת מלווה מלכה הייתה לכלל תושבי העיר. אנשים התאספו לפי תור בבתים של משפחות חב"דיות. כלל ברזל מסורתי היה להעמיד על השולחן רק דג מלוח עם בצל ותפוח אדמה לא מקולפים, וכך כולם ישבו עד השעות הקטנות של הלילה.
הפארברענגען היה תלוי במי שישב בראש השולחן. כאן החכמים שלנו הפגינו את עומק תורת החסידות וגבורת האופי שלהם.
פארברענגענים היו עמוקים, מרגשים, חמים, מכל הלב. אנשים שרו, רקדו, עשו לחיים, 'קולע' כל ווארט היה שווה פנינים.
כאשר ניהל את הפארברעגען ר' מענדל פוטרפס, הוא היה בוחר את אחד הבחורים ו'מחנך' אותו. וכולם קינאו בו. אני זוכר שר מענדל היה לוקח כך עם בקבוק וודקא, עשה סיבוב סביב השולחן,
מילא את הכלי בוודקה ונתן 'לחיים'. ולמי שסירב, הוא נתן לו עם כפית. "קח את זה בתור תרופה". ואז היה מלמד פרק או שניים בעבודת ה' ממה שלמד מה'לעומת זה', מהבנדיטים שישב לידם בעל כורחו ב'גן עדן הסובייטי' - בבית הכלא.
התקופה הייתה מסוכנת, היה צריך לשמור על זהירות כאשר בחרו מקום להיפגש. לעיתים קרובות הפארבערגנים נערכו בבית של משפחת פיל, שגרו בחצר משותפת. יעקב פיל עבד בתור אחראי על 'כיתת הלימוד' בבית ספר מספר 25, שם אף אחד לא ציפה למלווה מלכה.
משמאל: ר' יעקב פיל, ור' הלל זלצמן
למשפחת זלצמן היה בית גדול וגן. ר' אברהם היה לוקח כינור קטן ומנגן בו. חתנו אלי מישלובין היה תלמיד חכם ומספר סיפורים נפלא.
כשהייתי סטודנט באוניברסיטת טשקנט, שמעתי ברדיו קול ישראל לגאולה שיעורים בספר התניא ביידיש מפי ר' נחום גולדשמיד.
ולפתע הם נפסקו. כתבתי מכתב ברוסית לרדיו הישראלי מסמרקנד, ובו שאלתי מדוע נפסקו שיעורי התניא? קיבלתי תשובה בדואר שחידשו את השיעורים, כשהגעתי לישראל מסרתי את המכתב הזה לר' נחום.
יותר מהכל אהבתי את מלווה מלכה בחורף. אצלנו בבית התאספה כל המשפחה. הסבא ירחמיאל חודוס סיפר מעשיות, האבא שר שירים ברוסית, האמא תמכה בו, והאווירהה הייתה חמה ומלטפת. אני לא זוכר הרבה ממה שדיברו שם מסביב לשולחן, אך שאלתי קרובים והצלחתי ללקט מעט ממש שנאמר:
משום מה אומרים שמקומה של האישה ביהדות הוא איפשהוא בשורות האחרונות, וזה לא נכון. בכל בוקר הגבר מניח תפילין. בתפילין של ראש יש שני סוגים של האות ש' סוג אחד עם שלושה שיניים, וסוג שני עם ארבעה. מדוע? האות ש' בתפילין של ראש זהו הסימן הראשי על הראש של היהודי כשהוא עומד לפני ה'.
הסבא של כותב השורות, ר' ירחמיאל חודוס
הסוג הראשון של ש' עם שלושה שיניים - מקורו בתורה. השין השני שמורכב מארבעה שיניים עומד כנגד ארבעת האימהות, הוכחה שהן שוות לקדושה.
אישה אחת כתבה לרבי מליובאוויטש שבמשפחתה אף אחד לא מעריך את כל המאמצים שלה ואת העבודה הקשה שהיא עושה כל יום. והרבי ענה לה הרי זה טוב שלא מעריכים, כיוון שמתחילים לדבר על יסודות הבניין רק כאשר הם חס ושלום נסדקים... וכל עוד היסודות איתנים, האורחים ובני הבית, ספר אם ישיתו עליהם את ליבם! הרי בדרך כלל לא שמים לב לקירות ולתקרה, למרות שהם הכי חשובים, עליהם מושתת הבית!
בגמרא יש סיפור על זוג שאחרי שנים רבות שלא היו לו ילדים, החליט להתגרש, אז הם התגרשו וכל אחד מבני הזוג התחתן מחדש. האישה גילתה שבעלה החדש הוא אדם רע, אך היא הייתה צדקת והצליחה להחזיר אותו למוטב. לעומת זאת, הגבר הצדיק שגילה שאשתו החדשה רעה, הושפע ממנה ונהיה בסוף לאדם רע.
מכאן לומדים כמה גדול כוחה של האישה, שהכל תלוי בה!
בשכונת מזרח היהודים הבוכריים התגוררו בצפיפות. היו הרבה מלשינים, ולכן הזיזו את סעודת מלווה מלכה ליום ראשון. ברחוב חוגמיפקיה היה בית כנסת שנקרא גומבזו ומולו בצד השני של הרחוב גר ר' חזקיה קייקוב, רבה של סמרקנד, תלמיד חכם גדול וחברו של ר' שמחה גורדצקי.
ר' חזקיה קייקוב הרב של סמרקנד
בצעירותו הוא גר במוסקבה, וכאשר הרבי הריי"ץ היה במלכובה, הוא נכנס אליו ליחידות. ר' חזקיה היה מניח שני זוגות תפילין ביחד כמו יהודי ספרדי. נוסף לזה הוא היה סופר סת"ם, ואת המזוזות שלו הוא כתב בכתב של ה'אלטר רבי'.
בימי ראשון היו מגיעים אליו צעירים ור' חזקיה למד איתם חסידות. אח"כ היו באים חבריו של רבי חזקיה – ר' אברהם בורוכוב ואבנר לוייב.
שם הם ערכו שולחן לפי רוחב הלב של יהודים בוכריים. הייתה סעודת מלווה מלכה ופה רבי חזקיה הרשה לעצמו ללמוד הרבה, לספר ולערוך פארברענגען. בספרים שכתבו על סמרקנד יעקב לרנר והלל זלצמן מסופר איך הגיע לפארברנגען ר' רפאל חודיידטוב.
סביב השולחן הזה במלווה מלכה היו פותרים הרבה בעיות ונותנים הרבה צדקה.
היום, כשאני כותב את השורות האלו, אתה מבין את חשיבות מלווה מלכה בחיי הקהילה החב"דית.
להתראות איש עם רעהו, להכיר את הילדים שלך עם הילדים האחרים שמנהלים אורח חיים יהודי כשר, לשמוע סיפורי חסידים, שירים, חדשות.
מלווה מלכה בטקשקנט אצל משפחת גורליק
את מפת השבת לא הסירו מהשולחן. כל החלות שנשארו משבת הובאו לשולחן.
ברוסיה התפרסם, שכרושצ'וב מכר שטחים בירושלים תמורת משלוחי תפוזים.
להעמיד על השולחן תפוזים שעליהם מודבקת מדבקה עם המילה 'יפו' Jadda, זה היה הכי מהודר' באותם ימים.
הדליקו נרות והזמינו את אליהו הנביא, נטלו ידיים לארוחה.
הייתה אפשרות לדון בהכנות לחגים, הקהילה חייבת לדאוג לצרכי הקהילה, מקווה, בשר, לוויות, ברית מילה, עזרה לנזקקים ובית כנסת.
בברית המועצות זה היה במחתרת, וזה היה מאד לא פשוט.
בצלאל שיף
מאפשרים לכם לקבל
