מענדי קורטס

שלהי תשכ"ח.

מלאי הדירות בשיכון חב"ד בלוד, בהם התיישבו רבים מחסידי חב"ד באותם ימים, עמד לאזול. במקביל רבים מגרוזיה ושאר מדינות ברית המועצות עלו ארצה, בהם לא מעט חסידי חב"ד או מקורבים לחסידות חב"ד.

המשמעות בעבור עסקני חב"ד הייתה ברורה: יש לאתר מקום מתאים להקמת שכונה חב"דית חדשה.

אך רב המרחק בין רצון ליישום. הביוקרטיה הישראלית הסבוכה, ולחצים פוליטים שונים, חסמו את התקדמות היוזמה. לבסוף נמצא מקום שיכול היה להתאים: קריית מלאכי, ישוב מתפתח בדום הארץ. הממשלה נתנה אישור עקרוני.

המתווה המתגבש מול משרדי הממשלה נשלח לאישורו ולחוות דעתו של הרבי. בכ"ג שבט תשכ"ט, השבוע לפני 52 שנה, התקבל מברק מהרבי, בו סמך ידו על הרעיון.  ״נכונה ההצעה דקרית מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב״ד יתיישבו שם בברכת הצלחה לגמר טוב בהנ״ל״, כתב הרבי.

בראשית חודש אדר החלו החסידים להתיישב בשכונה. עד היום מציינים חסידי חב"ד בקריית מלאכי בשבת זכור את יום ההולדת של השכונה. בהתוועדות פורים תשכ"ט אף הקדיש הרבי שיחה לשכונה החדשה ובה הסביר את משמעות שמה.

בהמשך אף שלח הרבי שני ספרי תורה בעבור השכונה. כיום שוכנים ספרי התורה - אחד בבית הכנסת המרכזי (בשנים האחרונות תוקן וקוראים בו בשבתות, בטרום עידו הקורונה) והשני בבית הכנסת של העדה הגרוזינית, שהיה בית הכנסת הראשון בשכונה.

•

אלא שבתוך חודשים אחדים התפתחויות שונות אתגרו את המשך קיום השכונה החב"דית. בסוף שנת תשכ"ט הופסקו אישורי היציאה ליהודים מגרוזיה. זרם העולים נפסק. בנחלת הר חב"ד התגוררו אז רק כ-40 משפחות עולים וכעשר משפחות חב"דיות שנשלחו ממרכז הארץ. מאות דירות שהוקצו בידי המדינה לעולים נותרו ריקות.

מימין: מכתבו של הרבי למתיישבים החדשים בשכונה. משמאל: ההזמנה לחגיגת הנחת אבן הפינה לבית הכנסת

הממשלה דרשה בהתאם לכך לקלוט בדירות הפנויות עולים שאינם קשורים לחב"ד. בד בבד המועצה המקומית רצתה לשכן במקום זוגות צעירים וחסרי דירות מקרב המשפחות הותיקות בעיר, שהיו אמורות להתפנות מצריפים.

כחומה בצורה, לאור דעת קודשו של הרבי, עמדו עסקני חב"ד באותם ימים, בהם הרב יוסף בלוי ז"ל, הרב שלמה מיידנצ'יק ז"ל, הרב אפרים וולף ז"ל והרב בנימין גורדצקי ז"ל, שלא לאפשר את שינוי צביונה של השכונה.

בתחילת שנות הלמ"ד התחדשה העלייה ממדינות ברית המועצות. במשרד הקליטה דרשו מחלר מתושבי השכונה שהגיעו ממרכז הארץ להתפנות בעבור עולים. נוסף על כך משרד הקליטה והסוכנות חפצו להקים בשכונה מעון עולים - מה שגרם לחילולי שבת וכדומה.

מרכז התקשורת החב"די COL חושף מסמך תזכיר שנכתב על בלאנק אגודת חסידי חב"ד באותם ימים, טבת תשל"א, ובו דרישה שהציבו עסקני חב"ד בפני גורמים בממשלה שלא לשנות את צביון השכונה, שנבנה בעמל רב, ולאפשר לאלכלס ביחידות דיור פנויות שנותרו בשכונה רק משפחות של חסיד חב"ד או עולים מקורבים לחב"ד.

"השכונה על 400 מאות דירותיה", נפתח התזכיר, "עמדו שוממים. עם תחילת העליה מגרוזיה פנו מטעם הממשלה לתנועת חב"ד שיפנו את העולים למקום זה, תוך הבטחה מפורשת ומחייבת כי המקום יהיה מיועד אך ורק לעולי חב"ד".

בהמשך הובהר: "עם תחילת האכלוס, באו בדרישה, שהבתים הקיצוניים בשכונה ייעדו למפונים (ככל הנראה הכוונה למשפחות ותיקות בעיר שהתפנו מצריפים. ללא אחריות. ש"מ). סוכם כי 100 יחידות דיור ייועדו למפונים וזוגות צעירים מקריית מלאכי.

התזכיר של עסקני חב"ד

"תנועת חב"ד המשיכה באכלוס שאר הבניינים בעולים חדשים ובתושבים ותיקים שעזבו מגוריהם במרכז הארץ ועברו לעיירת פיתוח זו. לאחר מכן שוב פנו משרד הקליטה וביקשו שישאילו 100 יח"ד בשכונה לצורך הקמת מרכז קליטה. סוכם כי חב"ד תשאיל והוקם במקום מרכז הקליטה.

"לאחר מכן התקיימה פגישה בין נציגי חב"ד ומנכ"ל משרד השיכון ובה סוכם (בהסתייגות נציגי חב"ד) שמוסרים למועצה המקומית עוד 32 יח"ד ותמורת זה יאפשרו לחב"ד מתן 24 יחי"ד בעבור ותיקים שיעברו ממרכז הארץ (חסידי חב"ד, בכדי לבסס את השכונה ולהעניק לה צביון חסידי מתאים. ש"מ) ו-10 יחידות דיור למוסדות.

"מהבטחה זו ניתנו בינתיים רק 12 יחי"ד להעברת ותיקים ו-4 עבור המוסד. לפי כל הנ"ל מתברר כי 132 יחידות דיור ניתנו למועצה המקומית. 100 למרכז הקליטה ו-120 אוכלסו בידי חב"ד".

הדרישה של עסקני חב"ד הייתה להותיר את 60 יחידות הדיור בעבור חב"ד. "אכלוס מפונים בדירות אלו יחד עם עולי חב"ד יביא בהכרח לסכסוכים מיותרים", נכתב בתזכיר. הרי בתכנית זו מתכחשים לכל ההבטחות שניתנו עד עתה לחב"ד".

בהמשך פרטו העסקים את תרומתם של חסידי חב"ד להתפתחות העיר, בהקמת מפעלים וכדומה. תמללנו כאן את החלקים המרכזיים בתזכיר. צילום מהתזכיר המלא מופיע למעלה.

התזכיר נחתם: "המסקנה שלנו היא שאין הצדקה בגלל כמה יחידות דיור להרוס במחי יד אחת את כל מה שנבנה והושקע בסכומים עצומים ובהתמסרות נפשית בלתי רגילה".

•

בג' אייר תשל"א שיגר הרב שלמה מיידנציק ז"ל, ששימש אז כיו"ר ועד כפר חב"ד, מכתב לשר השיכון זאב שרף, ובו דרש לשחרר הקפאה של 25 דירות בנחלת הר חב"ד, שהוקפאו בעבור המועצה המקומית, בכדי לאכלס בהם משפחות חסידי חב"ד.

מכתבו של הרב מיידנציק לשר השיכון

בתחילת מכתבו גולל הרב מיידנציק את השתלשלות התפתחות השכונה ואת ההסכמות ההדדיות שאליהן הגיעו העסקנים עם אנשי משרד השיכון והקליטה.

"בקשתנו היא, אנא", כתב הרב מיידנציק, בכדי למנוע בהל נוסף למשפחות אשר סבלו כבר די והותר במשך השנים ברוסיה, יש בראש וראשונה להסיר את ההקפאה על 25 יחידות דיור אלו, ונא הוראתך בנידון לחברת עמידר המקומית שתבטל ההקפאה ותאכלס בדירות הללו את העולים החדשים המצפים לדיור.

"ונוסף על כך יש לממש הבטחה שניתנה ולגשת במרץ לבניית יחידות דיור נוספות עבור עולים שיגיעו אלינו. לפעולתך הברוכה בנידון אנו מצפים".

•

כעבור חודש וחצי, בט"ו סיון תשל"א, קיבל הרב בנימין גורודצקי ז"ל מכתב תשובה מהשר לקליטת העליה נתן פלד ז"ל. "בהתאם למסוכם בפגישתנו", כתב השר, "יצאו עובדי משרדי לבדוק במקום מה מספר הדירות הפנויות. בבדיקה השתתפו גם נציגי חב"ד.

מכתבו של השר פלד לרב גורודצקי

"הוברר שמצויות כ-30 דירות פנויות וברור איפה שדירות אלו עומדות לרשות העולים המגיעים מברית המועצות, אשר ברצונם להשתקע בקריית מלאכי. כן הורתי להעמיד לרשותם של עולים אלה עוד 10 דירות מבין הדירות שנועדו בהסכמה הדדית למרכז קליטה בקריית מלאכי".

את מכתבו חתם: "הנני חוזר ומצהיר שבמידה והדירות הנ"ל תאוכלסנה בידי עולים חדשים, נדאג לפינוי דירות נוספות ממרכז הקליטה בכדי לאפשר השתקעותם בקריית מלאכי של כל עולי חב"ד אשר יבקשו זאת".