אני מתעצבן בכביש, זה פשוט בלי שליטה. אין מה לעשות, ככה אני ואין לי יכולת לשנות את זה. כך אמר לי השבוע יהודי שאני מאוד אוהב, תוך כדי דיון שהתפתח באמצע שיעור. דיברנו על מותר האדם מן הבהמה, וזה אחד הדברים שעלו.

אני, שגם אני מתעצבן בכביש לא פעם, אמרתי לו: אני מבין את העצבים בכביש, אבל אני לא מוכן לקבל את זה שאתה מוריד את עצמך. אתה בעיני בן אדם ולא בהמה וככזה, טבועה בך היכולת הבסיסית לנהל את הרגשות והאינסטינקטים שלך.

אדמו"ר הזקן קובע בספר התניא ש'המוח שליט על הלב בתולדתו וטבע יצירתו, שכך נוצר האדם בתולדתו, שכל אדם יכול ברצונו שבמוחו להתאפק ולמשול ברוח תאוותו שבליבו, שלא למלאות משאלות ליבו במעשה דיבור ומחשבה, ולהסיח דעתו לגמרי מתאוות ליבו אל ההפך לגמרי'.

אתה חבר שאני מעריך מאוד, כך הוספתי,  אני לא מוכן שאתה תעשה מעצמך כזה קטן ותגיד 'אין לי יכולת לשנות את זה'. אם תגיד ׳קשה לי׳, אני הראשון שאבין אותך, כי אני חווה את זה גם בחיי, אבל אל תוריד את עצמך מדרגת אדם לדרגת בהמה.

 • 

מה זה ׳מענטש׳? מתי נגדיר אדם בתור מענטש? מילולית זה התרגום של המילה אדם. אבל במשמעות, המילה מענטש מבטאת אדם שמתנהג באופן נעלה, שעושה מעט יותר מאשר מצופה ממנו, או כמו שכתוב במילון שמצאתי בגוגל: "ישר והגון המפגין אנושיות ביחסיו עם הזולת". על אדם כזה נצביע ונגיד הוא ממש מענטש.

ואילו כשאדם מועד, נגרר אחרי הגחמות והאינסטינקטים שלו, כשיוצאת לו מילה פוגענית, כשהוא מתרגז וכועס, כשהוא נפגע, ובגדול, כשרגשותיו הם שמנהלים אותו, נגיד: טוב, מה לעשות? הוא לא מלאך, הוא רק בן אדם. וזה נכון וראוי. כך צריך.

אבל ההבדל הוא אחד ומשמעותי מאוד מה אנו אומרים לפני ומה אחרי. אחרי המעשה, זה בסדר שנגיד לעצמנו 'אני רק בן אדם', אבל לפני המעשה, לפני שמשהו קורה, לפני המעידה, לפני הכעס, לפני המילה הפוגענית שנפלטה, לדעתי עלינו לשאוף למעלה, למעלתנו ולגדולתנו ולומר אני אנהל את עצמי, אני אדע לעצור ולהתאפק ברגע הנכון, אני אהיה מענטש.

בעשרת הדברות התורה דורשת מאתנו לחיות את גדולתנו, להיות אדם נעלה. לא תחמוד, לא תנאף, לא תגנוב, אלו הם דרישות שאי אפשר לבקש מבהמה, חיה או עוף, מבן אדם בהחלט שכן.

אז כשאנו נקרא מחר את עשרת הדברות, לפני שנסתכל עליהם כחובות ודרישות, כדאי שנבין שבזאת הבורא קובע ואומר לכל אחד ואחת, אני רואה את גדולתכם, אני רואה את היכולות שלכם, אני רואה את מותר האדם מן הבהמה.

שבת שלום,

הרב זלמן וישצקי