בשבוע שעבר התפרסם בשבועון "כפר חב"ד" סיפור על ראש כולל אילתי שקיבל לידיו מכתב מהרבי, לאחר שלושים שנה שהמכתב היה מונח במגירתו של הרב הכט. אותי זה החזיר אחורה לאותה תקופה של לפני יותר משלושים שנה עת הגעתי לשליחות בעיר הדרומית.

מעבר לפעילות השגרתית עם האוכלוסיה האילתית דאז, שמחד היתה חסרת כל בסיס יהודי ומאידך היתה בה פתיחות לשמוע וללמוד, היה לנו השלוחים הראשונים באילת אתגר נוסף: להפיץ את משנת החסידות בקרב קבוצה מכובדת של אברכים מבית מדרשה של 'המזרחי', שהגיעה לאילת כגרעין מאורגן על מנת להפיח רוח של יהדות בעיר.

יצויין כי עד אז לא הכרתי כלל את האסכולה הזו ואת התיאוריות שלה. למרות שהתגוררתי בירושלים לא הרחק משכונת קרית משה, מקום משכנם המרכזי בו שוכנת ישיבת מרכז הרב, לא היה לנו חסידי חב"ד צמתים שנפגשנו עמם.

היו לנו נקודות חיכוך רבות עם בחורים ואברכים ליטאים או מחסידי פולין ושם ידענו להתמודד היטב מול שאלות ותמיהות שהועלו מולנו בהנהגת חסידי חב"ד ובתורתה. את המיומנות הזו רכשנו במשך השנים כאשר לימדנו שיעורי תניא בבני ברק או כאשר נפגשנו בבתי הכנסת עם כלל החוגים שהתפללו כולם יחדיו, למעט הקבוצה הדתית לאומית עמה לא היה לנו כמעט מפגשים ובודאי לא ויכוחים תורניים.

רק עם הגיעי לאילת שמעתי לראשונה את ההשקפה של אותם אברכים וכן את השאלות שהיו להם על תנועת חב"ד. היה זה כאשר טרם הוקם בנין בית חב"ד באילת וכולם היו מתפללים באותו בית הכנסת המרכזי בעיר יחדיו. עם הזמן למדתי כיצד להסביר את דרכה של החסידות לחוג נוסף. הרגשתי אז סיפוק רב כל אימת שהצלחנו להעביר להם ביאורים והסברים על דרכי ומנהגי החסידות.

עם חלק מהם נרקמו קשרי ידידות של ממש ואף היו שיעורי תניא בחברותות בינינו. כאשר נבנה בית חב"ד באילת הרבי שלח לרב גליצנשטיין באופן נדיר 100 דולרים לתורמים וכל מי שתרם סכום מכובד קיבל דולר ממוסגר. לא אשכח כיצד ניגשתי לאחד מהאברכים ההם והצעתי לו להיות שותף בבנין חב"ד ולהפתעתי הוא התלהב והפקיד בידי צ'קים על מלוא הסכום.

עובדה מעניינת היא, הראויה לציון, שאלפי שלוחי הרבי בעולם באים במגע עם רבני ומנהיגי קהילות בארצותם ובישוביהם. מטבע הדברים גם אם הם אינם נמנים על חסידי חב"ד, הם מוזמנים להתוועדויות ולאירועים חב"דיים הקושרים אותם לרבי ולמשנתו, דבר שלא היה קורה אילו היו מתגוררים בערים הגדולות ובשכונות החרדיות.

•

באחד הפולמוסים טען אחד מחשובי האברכים שלהם שדרכם שונה מדרך חב"ד בכך שהם דוגלים בשיטה הפוכה. קודם תקרב את היהודי לאבינו שבשמים בליבו ובהבנתו ורק אח"כ כאשר יהיה בשל לכך תשכנע אותו להניח תפילין. "וכי איזה ערך יש להנחת תפילין סתמית באמצע הרחוב כאשר ליבו ומוחו עדיין מרוחקים מיהדות?" שאלו.

כדי להוכיח את צדקת דרכם רתם אותו אברך את שיטת בעל החינוך המפורסמת האומרת "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות", ומתוך כך הסיק שאם צריך שימשכו הלבבות הרי הנחת תפילין וקביעת מזוזה לאדם שעדיין לא חצה את המתרס לעבר היהדות, אין להן ערך.

אל מול טענה זו נזעקתי והוכחתי לו כי הוא מסרס ומשרש מעיקרם את דברי החינוך. דוקא משם ראיה ניצחת ל'מבצע תפילין' משום שבעל החינוך מדגיש במספר מקומות בספרו כי על האדם לקיים את מצוות הבורא גם אם עדיין אין לו תחושה בחשיבותם ונחיצותם מפני שסופן של פעולות אלו למשוך אחריהן גם את הלבבות. אם כן המעשה תחילה גם אם הלבבות יגיעו מאוחר יותר.

•

באותן שנים, סוף שנות המ"מים, עורר הרבי לעסוק בתורת הגאולה ולהפיצה כדי להחיש את ביאת המשיח. אני ניצלתי את הטור השבועי שלי בעיתון "העיר אילת" המקומי, כדי לכתוב סדרת כתבות על הגאולה והמשיח ועל הרבי שהופך עולמות למען התגלות המשיח.

אותו ראש כולל היו לו לזרא הדיבורים הללו והוא ביקש מעורך העיתון המקומי לכתוב מאמר בנושא הגאולה. במאמרו הוא הרחיב על גדלותה של ארץ ישראל מזויות שונות ובין היתר כתב כי המנהיגות היהודית שתביא לגאולת העם חייבת לצמוח רק בארץ הקודש ולא בחו"ל. בדבריו רמז בעדינות כי הרבי אינו יכול להיות המשיח בשום פנים משום שצמיחתו חייבת להיות רק בארץ הקודש. וכשם שמציון תצא תורה כך גם מנהיגי ישראל חייבים לצאת מארץ ישראל.

בשבוע לאחריו, הגבתי למאמרו הנ"ל והרחבתי בדבריי בנושא ובסיום כתבתי כי ישנו פסוק מפורש בהושע (ב' ב): "ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו ושמו להם ראש אחד (זהו מלך המשיח) ועלו מן הארץ (מארצות הגולה יעלו אל ארצם) כי גדול יום יזרעאל", ולפי דברי המפרשים מדובר בזמן הגאולה. פסוק זה שומט את התיאוריה האמורה מבסיסה.

ייאמר לזכותו של ראש הכולל שלאחר שראה את הדברים הסכים להם. סבר וקיבל. בהזדמנות אחרת סיפר לי כי דם חסידי זורם בעורקיו. אביו הוא מגזע חסידי רבי מנחם מנדל הגר האדמו"ר מוישווה אחיו של האמרי חיים מויזניץ. אלא שעם הזמן היגרו לשיקגו ושם נחלש הקשר החסידי אבל כשחזר לארץ הקשר לחסידות מתהדק.

בשיחת נפש אחת אמר לי כי הוא מנסה לפצח את הקוד הסודי שיש לחב"ד בחינוך ילדיהם בכלל ובמקומות רחוקים ומנוכרים בפרט, הוא אמר שלמרות הניגודים והבדלי הדעות וההשקפה רואים בעליל שהפירות החב"דיים מצליחים והם מלמדים על העוצמתיות שיש בדרך זו.

•

למרות הקשר עם אותם אברכים, הם היו נמנעים מלהשתתף בפרהסיה באירועים שצעירי חב"ד אירגנו בעיר, בי"ט כסלו וכדומה, באומרם שיומי דפגרא אלו שייכים לחסידי חב"ד ולא לכלל העם.

היה זה לקראת אחד מה'י"ב בתמוז'. בית חב"ד באילת הזמין את תושבי אילת להשתתף בהתוועדות חסידית לרגל גאולתו של הרבי הקודם. הרב גליצנשטיין נזכר כי בארכיונו מצוי מכתב שכתב הרב קוק לכבוד צאתו של הרבי הקודם לחפשי. הוא איתר את המכתב שהיה כתוב במקורו באידיש וביקש ממני לתרגמו לעברית.

סבו של הרב גליצנשטיין היה הרב שמעון גליצנשטיין ששימש כמזכירו האישי של הרב קוק והוא דאג שמכתב זה יגיע לכל תפוצות ישראל וכך הוא נשתמר בארכיונו של נכדו.

בשבת קודש הסמוכה לאותו י"ב תמוז הופצו בכל בתי הכנסת באילת יחד עם ההזמנה להתוועדות, מכתבו הנלהב של הרב קוק וכה נכתב בו:

קריאתו הנרגשת של רבה הראשי של ארץ ישראל הגאון האדיר הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל לרגל חג הגאולה הראשון, י"ב בתמוז תרפ"ח, יום שחרורו ממאסר, של כבוד קדושת אדמו"ר רבי יוסף יצחק גבג"מ זי"ע שניאורסאהן מליובאוויטש

ב"ה

אחים יקרים!

ידוע לכולנו מהידיעות המרות אודות האסונות שפקדו את אחינו בני רוסיה, תחת השלטון הסובייטי, והרוע הארסי של הרשעים היוועסקים, להרוס ולהשמיד כל הקדוש ליהודים.

להצלת אחינו הנדכאים, זכה דורנו לראות איך שהשי"ת שלח להם מלאך מושיע בדמותו של הרב הקדוש צדיק ונשגב כקש"ת מו"ה יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א, ידוע כהרבי מליובאוויטש, שעל ידי מסירות נפש נפלאה ללא מעצורים, החזיק שם את היהדות, והאיר את החושך האפל של אותה מדינה, בקדושת אור התורה ונר מצווה.

מבלי יכולתם לסבול את מסירות הנפש של הצדיק מליובאוויטש לשם ד' וקדושת התורה, רצו היוועסקים לעשות למען לא יפריע לאינטרסים שלהם, כלאו אותו במאסר ומיררו את חייו, אלא שבחסד השי"ת השתחרר ממאסרו, וגם עזב את המדינה החשוכה, ביום י"ב תמוז אשתקד. על כן יהא יום זה יום של שמחה פנימית יום דיצה וחדווה לכל היהודים שוחרי הצדק והתבונה, לכל כלל ישראל.

הצדיק מליובאוויטש "פאר דורנו", עומד בתוקף משמר הקודש. ממרחק פונה הוא בכל האמצעים, להגיש עזרה לאחים בני רוסיה, להציל ולחזק את כל ענייני היהדות, לתמוך ברבנים, ישיבות, ת"ת, בניית מקוואות, וכל צרכי היהדות הקדושים הדורשים סכומי עתק, ועקב מעמדם הכלכלי ההרוס של אחינו שם, אינם מסוגלים להחזיק את צרכי הקודש הנחוצים.

אני פונה לכל אחינו הקרובים והרחוקים, והנני מבקש מכם כי תכבדו את היום שהשי"ת גאל את הצדיק מליובאוויטש, עמוד התווך של קדושת התורה, ונתן לו את היכולת להחזיק את אשר הקים, ואת הנטל הגדול שעליו.

ינדב כל אחד לתמוך ביסודות עליהם נשענת יהדות רוסיה הסובייטית.

וצור ישראל יציל את עמו ממדכאיו ושיזכנו להאיר בתורה ונר מצוה את החושך האפל ונזכה לגאולה השלמה בב"א.

כנה"י ונפש החותם בברכה מהר הקדש מירושלים

אברהם יצחק הכהן קוק

המכתב עשה את שלו ובעיצומה של ההתוועדות הגדולה נראתה בפתח האולם קבוצת האברכים יחד עם הרב אלי סדן - מקים המכינה הקדם צבאית בעלי - שהגיע אחת לשבוע לאילת למסור להם שיעור וכשסיים את השיעור הודיע להם כי לאחר שהוא רואה את מכתבו של הרב קוק הוא אינו יכול שלא ללכת להשתתף בהתוועדות האמורה וכך הצטרפו אליו כולם ונדחקו פנימה אל האולם שהיה מלא מפה לפה.