יחיאל אוירכמן 

אפתח בנימה אישית.

בין מקום שליחותי בוונקובר שבקנדה לבין מקום מגוריו של ר' מענדל נוטיק בסיאטל שבוושניגטון מפריד גבול קטן ו-3 שעות נסיעה ברכב. יש קשר בין הקהילות, אך לנו לא יצא להיות בקשר. הקשר התחיל בסיפור מופלא של השגחה פרטית שבו זכיתי לקבל ממנו מתנה ייחודית ומרגשת של כיפה העשויה מבגד אותו לבש הרבי. את הבגד הוא קיבל מהרבנית ז״ל.  

ר' מנדל נוטיק כיום הנו איש עסקים מצליח ובעל חסד גדול, אשר זכה בעברו לשמש שנים בביתו הקדוש של הרבי בעזרה וסיוע לרבנית הצדקנית ז"ל.  

מאז אותה פגישה בה קבלתי ממנו את הכיפה, הלכה והתחזקה ביננו חברות נפלאה המתובלת כל הזמן בלחלוחית חסידית וסיפורים מרטיטים מתקופות שונות בהם היה אבן יסוד מההווי של 770.

בין השאר זכה הרב נוטיק להיות בתוך חדרו הקדוש של הרבי בפגישה המפורסמת של ראש הממשלה מנחם בגין עם הרבי ובפגישה של האדמו"ר מבעלז עם הרבי ועוד. אצל ר' מנדל הפסוק במגילה "והימים האלה נזכרים ונעשים" - מומחש. כמעט בכל שיחה עסקית או סתמית הופכת להיות סוג של התוועדות מרגשת, מרובה בסיפורים על הימים שבהם ראה וחווה מקרוב את הרבי והרבנית. 

היתה לי הזכות להקים את האתר "יהדות טי וי" יחד עם שליח הרבי הרב יוסף יצחק כהן, יו"ר אשנב לחב"ד, לפני למעלה מעשור שנים. היה זה אך טבעי מאד שאפנה לחברי וידידי ר' מענדל שייתן מזמנו בשביל לתעד באופן חי את הסיפורים המיוחדים שזכה לשמוע מהרבנית ו/או לראות בעצמו תוך כדי עבודתו אצל הרבנית ז"ל, כדי להעלותם לאתר ולזכות בהם את הרבים. 

ר' מענדל השיב בחיוב לבקשתי, ואף מימן את עלויות הצילום והעריכה של הסרטונים. בשם אתר יהדות טי וי אני מודה לו מקרב לב על השקעתו ונדיבותו. ימי הצילומים היו סוחפים, מרגשים ומתובלים בדמעות של געגועים מהמספר וממני השומע. כמובן שלא את כל הסיפורים יכולנו להנגיש לקהל הרחב, אך אנו תקווה שבסרטונים שישנם, תועבר התחושה המיוחדת והמסר החשוב מדרך חייה של הרבנית ז"ל.

•

>> באיזה שנים עבדת אצל הרבנית ?

תשל"ז- תש"מ.

>> איך הגעת לזה שעבדת אצל הרבנית? 

אפשר לומר שלא הייתי המתמיד הכי גדול בישיבה, משום כך מטבע הדברים נהייתי סוג של "עסקן" ב 770. עזרתי בהצלחה בדברים רבים בבית חיינו ובשכונה, ואז שמו עלי עין כאיש הנכון לעזור לרבנית במקום הנכון.

>> מה זאת אומרת "לעבוד" עבור הרבנית?

הרבנית מאד מאד נזהרה בתחושה שאני כביכול עובד שלה. הרבנית בכלל רצתה כמה שפחות להטריד ולבקש דברים מאחרים אלא רק אם צריכה מאד. הנה דוגמא לסיפור שקרה איתי.  

פעם אחת הרבנית ואני ישבנו ודיברנו, כשבאמצע היא אמרה לעצמה "אוי, אני צריכה לזכור לתלות את החולצות של בעלי לייבוש, כדי שבמקרה והמנקה של הבית תגיע מחר, היא תוכל לגהץ אותן". מיד אמרתי לה שאשמח לעשות את זה. מיד הרבנית אמרה "לא, לא! לא לזה התכוונתי. פשוט דיברתי לעצמי. אני אעשה את זה מאוחר יותר. זה לא עבודה בשבילך, אני לא רוצה להטריח אותך....

ניסיתי לומר לה שזה בכלל לא טרחה וכו' ובסוף גם ניסיתי את כוחי בטענה, שאני אעשה את זה בשביל הרבי (וזה היה משהו שהייתי אומר לרבנית בזמנים שלא הייתה מאפשרת לי לעשות מטלות מסוימות ...). אבל היא אמרה "לא, אני אעשה את זה אחר כך". זמן מה אחר כך הרבנית קיבלה טלפון, אני ירדתי למטה ותליתי את החולצות לייבוש.

מאוחר יותר באותו לילה הרבנית ממש התפנתה להתקשר אלי ולהגיד לי שהיא לא מרוצה מזה שהטרחתי את עצמי...

>> האם היו לך שעות עבודה קבועות?

לא. בדרך כלל הייתי מתקשר אליה כל יום. וכשהרבנית הייתה צריכה משהו היא הייתה מתקשרת אליי והייתי מגיע.

>> תוכל לספר לנו קצת על הקשר האישי שלך עם הרבנית?

כמובן שלא יכול לספר את הכל. אני כן יכול לספר שהיא הייתה יודעת להקשיב. היא מאד מאד התעניינה בכל מה שעובר עלי וקורה איתי. אתה צריך לזכור שאני הייתי בחור צעיר שנמצא במקום ללא הוריו. והרבנית הייתה לי ממש כמו אמא. זה בא לידי ביטוי בדאגה תמידית לכך שאוכל ואשן וכדומה.

באחד מהחורפים הקרים לחצה ללכת לקנות לי מעיל...  ואמרתי לה שלא תטרח, אני אלך לקנות לבד. באחד הפעמים אף קנתה לי כיפה. היא ממש הרגישה כאמא שצריכה לדאוג לבן שלה.

הרבנית דברה הרבה על השלוחים ועל המסירות נפש שלהם. הייתה מתעניינת ומלאת תחושת התפעלות מעבודתם. הייתה יודעת מה קורה אצלם ובמשפחות שלהם. אתה צריך לזכור שמדובר לפני עשרות שנים לפני עידן האינטרנט. ועל אף כל זה היא הייתה יודעת מה קורה אצל השלוחים.

>> לעבוד בשביל הרבנית, זה גם אומר לעבוד עם הרבי ?

כמעט ולא. בדרך כלל כשהרבי היה מגיע לבית, אני הייתי מייד יוצא. הרגשתי שאת המעט זמן שיש לרבי בבית עם הרבנית, אסור לי להפריע. כמובן שהיו כמה ימים 'יוצאים מהכלל'. אחד מהם, למשל היה ביום הפורים, בגלל כמות משלוח המנות והטלפונים שהיו מגיעים לבית הייתי צריך להיות שם, הייתי חייב להישאר בבית. ביום זה יצא לי לפגוש את הרבי פנים בפנים.

>> לעבוד בבית של הרבי, רק המחשבה מרטיטה, איך "חיים" עם זה ?

העקרון הוא לא לחשוב יותר מידי. אתה מבין שיש לך זכות גדולה לעזור. לוקחים את זה יום יום כעבד פשוט ולהתמקד בעבודה. כפי שאני אספר בהמשך, הרבנית השתדלה להשתמש בי רק לדברים שבאמת היה לה קשה לבד, והבהירה לי באופן שלא משתמע לשני פנים כבר ביום הראשון כי היא הולכת לשלם לי כל חודש על העבודה ואין מה לחשוב אחרת. זה או שאני משלמת לך או שאתה לא תוכל לעבוד כאן. ואף על פי כן חושבת עשר פעמים אולי היא תוכל להסתדר ללא ההטרחה שלי.

כמו כן חלק מהשימה של עובד בקודש, הוא שכמה שפחות אנשים יידעו במה אתה עובד, כדי למנוע לחץ של שאלות והטרדות, כי בעבודה מסוג זה הכי חשוב, תמיד לסגור את העיניים והאוזניים ובעיקר את הפה.

>> פעמים רבות שמעתי ממך על המסירות של הרבנית לרבי,

כל "מהותה הייתה מסירות לרבי! תרומתה לעולם (ובעיקר לחסידים) הייתה הרבי". היא ויתרה במשך עשרות שנים יום יום על זמנה עם הרבי, על זמן הארוחות שלה עם הרבי, ועל שעת השינה שלה, פשוטו כמשמעו וכל זה בלי להתלונן.

תמיד נשארה ערה בלילה, עד שהרבי הגיע לאחר שסיים עם היחידות או ההתוועדויות לעיתים גם מעבר לשעה 12 בלילה ו 3:00  לפנות בוקר ופעמים אף 6:00 בבוקר. ראתה את החסידים והשלוחים כילדיה, מסירותה והאכפתיות שלה כלפיהם לא ידעו גבולות.

הרבנית הייתה התגלמות השלמות מעצם היותה מוכנה תמיד לעזור, להטות אוזן קשבת  ולשרת את כולם – ככל יכולתה -  מתוך דאגה כנה ואמיתית.

>> מה אומר לך התאריך כ"ב שבט ?

היום שבו לצערנו נפטרה החסידה הגדולה ביותר של הרבי. אבדה ללא תמורה, ואפשר אפילו לומר שהרבה דברים השתנו אצל הרבי אחרי הפטירה של הרבנית. דברים שכולם יכלו לראות.

היום הזה גם מזכיר לי כמה לא ידעו החסידים את חשיבותה של הרבנית בחייו של הרבי, ומזה מובן מאליו בחיים של כולנו.

>> היכן תפסה אותך הידיעה על פטירתה של הרבנית ?

בבית בו גרתי בזמנו בשכונת המלך והמלכה, דקות ספורות לאחרי שהאירוע המצמרר הזה קרה באזור 1:00 בבוקר שעון ניורק.

>> אם היית יכול עכשיו להגיד לרבנית 2 משפטים, מה היית אומר לה ?

אני מתגעגע מאד, תודה שהיית כמו אמא בשבילי. חבל שלא נתת לעוד אנשים להכיר את גדולתך וללמוד ממך ומדרך החיים הייחודית שלך.

צפו בשלושה סיפורים על הרבנית, מאת הרב נוטיק (באדיבות יהדות TV)