רבי חכם יצא לעיר וראה איכרים חוטבי עצים. שעה ארוכה התבונן במלאכתם, וראה שלאחר שהם חתכו את הגזעים הגדולים, הם שטחו אותם על הרצפה, חתכו אותם לגזירים קטנים, ואז יצרו מהם ערימה. הוא הבחין שהעצים שבערימה לא ממש מחוברים כמו שצריך אחד אל השני, הם אינם מהודקים ויש ביניהם רווחים.

לעומתם, עמד בצד חוטב עצים שהערימה שלו נראתה אחרת לגמרי - הוא הצליח לערום את העצים עם חיבור והידוק מעולה. ניגש הרבי אל החוטב שבצד: "תגיד לי, מה הסוד שלך?" שאל, "איך אתה מצליח ליצור פה ערימה של עצים עם חיבור והידוק כזה חזק, בעוד שאצל האחרים אני רואה שהחיבור מוצלח הרבה פחות". 

ענה לו החוטב: "לחבר את העצים במדויק זו מלאכה לא פשוטה, שכן לכל עץ יש את השפיץ שלו והבליטה שלו. החברים שלי, בשביל ליצור ערימה וחיבור בין העצים, הם מנסים לשייף ולחתוך את הבליטות של העצים, וככה מחברים אותם. אבל לי יש פטנט - כשאני רואה עץ שיש עליו בליטה, אני לוקח את העץ המקביל שממולו ויוצר חור תואם, ואז אני מצליח לחבר את שני העצים בחיבור כל כך מיוחד".

"איזה מסר מיוחד למדתי היום!" אמר הרב לבני ביתו, כשחזר מן העיר. "כשאנחנו רוצים להתחבר אל הזולת, אל לנו לנסות לשייף את הבליטות של הבן אדם שעומד מולנו, אלא עלינו לראות כיצד אנחנו יכולים להתחבר אליו, על ידי זה שנפתח עבורו מקום מיוחד בתוך הלב שלנו, שיוכל להכיל אותו עם כל ה'בליטות' שלו, השונות והדברים המיוחדים שלו.

חברים יקרים, בפרשתנו אנו למדים על נס קריעת ים סוף. נאמר במדרש: "קשה זיווגם של ישראל כקריעת ים סוף". לכאורה מה הקשר בין זיווג לבין קריעת ים סוף? ראיתי לכך הסבר מעניין: הנס של קריעת ים סוף, הוא שהמים היו צריכים להתנהל לפתע בצורה לא טבעית. המים שבדרך כלל נוזלים לכל מקום, הם היו צריכים פתאום לעמוד כחומה - "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם". כך גם בזוגיות: כל אחד מגיע עם הטבע, עם ההרגלים שלו. ופתאום, כל אחד צריך לוותר, הוא צריך להכיל את השונות של בן או בת הזוג, וזה לא קל, ולעיתים אף קשה מאוד. אבל כשמצליחים, זוכים לזוגיות ולהרמוניה נפלאה!

אנחנו חוגגים את ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות. "כי האדם עץ השדה" - יש דמיון רב בין בני האדם לבין העצים. אחד מהדברים שנוכל ללמוד מהאילנות לגבי האדם, הוא כוח הצמיחה. העץ, הדבר המרכזי שאנחנו מצפים ממנו, זה שהוא יביא פירות משובחים. ומהו התהליך? לוקחים גרעין ושמים אותו בתוך האדמה. הגרעין הזה עובר ריקבון, הוא בעצם מוותר על עצמו. אבל מה תוצאת הוויתור הזה? הוא מתחבר עם כוח הצומח שבאדמה, ואז צומחים ממנו פירות רבים, הממשיכים את דרכו המופלאה. יהי רצון שנתפתח ונצמח, ונזכה כולנו לראות נחת מהפירות המתוקים שלנו, גם בגשמיות וגם ברוחניות.