מאת הרב שבתי ויינטראוב יו"ר מכון באהלי צדיקים

הגאון רבי דוד שפירא נולד בעיר מונקאטש ביום כ"ג לחדש כסלו שנת תרנ"ח, לפני 123 שנים לאביו רבי מנחם בן ציון  שגם נודע כגאון בחכמת התכונה.

עוד בהיותו ילד צעיר נתחבב על ידי רבינו בעל 'דרכי תשובה' נבג"מ, וזכה להתברך על ידו. בחדש כסלו שנת עת"ר בהיותו בן י"ב שנה עלה יחד עם אביו לחונן את ארץ הקודש.

בירושלים למד ישיבת 'אהל משה'  אצל הרבנים הגאונים רבי יצחק ירוחם דיסקין ומי שנודע כשר התורה רבי אליהו קלצקין, ובהיותו עול ימים כבר התכתב בדברי תורה עם גאוני ירושלים, וכולם שיבחוהו והללוהו. בימים אלו גם אימן ידיו במקצוע השו"ב והוסמך כשוחט מומחה. כאשר שהה הגה"ק בעל ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש בארץ הקודש לא אכל בשר כי אם משחיטתו, והיה נחשב לאחד מגדולי תלמידיו של המנחת אלעזר.

 כל ימיו ברח מן הרבנות על אף הפצרת חכמי דורו, כשרצה בעל ה'מנחת אלעזר' שימנו אותו כדיין בבית דין שבירושלים הוא סירב גם לזאת. היה מקורב  לסבא קדישא המקובל הישיש רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי, ושימש כשליח בין בעל ה'מנחת אלעזר' לרב אלפנדרי מספר רב של פעמים.

הגאון רבי דוד שפירא היידוע נודע כחד בדרא בחכמת התכונה, ונהירין ליה שבילי דרקיעא בסוד העיבור והחשבונות, וסמכו עליו כל גדולי הדור הקודם

הגאון  החזון איש במכתב לרב שפירא: אין כבוד תורתו זקוק לדידי

מכתב נדיר ביותר כותב לו הגאון בעל ה'חזון איש' זצ"ל "ידעתי את דלותי בתורה ובחכמה, ואין כבוד תורתו זקוק לדידי ולדכוותי, ומה נפקותא בזה אם דעתי כך או כך... והנני כופל שאין להתחשב עם דעתי כלל וכלל...".

ספריו "בני ציון" נתעטרו בהסכמות ומכתבי גדולי דורו, ובתוכם: הגאון הרגצ'ובי, הגאון רבי חיים עוזר, הג"מ נחום וויידענפעלד בעל 'חזון נחום', הגאון מטעפליק, הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס גאב"ד ירושלים, ועוד.

כבר בשנת תרע"ח, והוא בן עשרים שנה בלבד, היו לו לגר"ד שפירא זצ"ל חליפת מכתבים בעמקות ההלכה עם רבי יוסף חיים זוננפלד זי"ע רבה של ירושלים, ועם הגה"ק רבי משה יוסף הופמן זי"ע הדיין מפאפא, שקשרו לו כתרי תהילה בראש איגרתם כאחד הגדולים שבדור.

בשנת תרפ"ח, והוא בן שלושים שנה בלבד, כבר פרסם את ביכורי יצירותיו במקצוע התכונה, בקונטרס 'מידת היום' שנועד לברר היבטים הלכתיים שונים של 'קו התאריך', ממנו נשקפת כמו שחר בקיאותו העצומה וידיעותיו היסודיות בחכמה מופלאה זו ובכל ענפי מקצוע גדול ומקיף זה של עיבורי תקופות וצירופי מזלות יחד עם ביאורי חשבונותיהם הסבוכים בתורת האסטרונומיה.

גאב"ד טשעבין: מה אתם מתפלפלים כשר' דוד שפירא נמצא איתנו?

ובאחד מביקוריו של רבנו אצל הגה"ק גאב"ד טשעבין זי"ע, הסבו אז ליד השולחן כמה וכמה רבנים וגדולי תורה מעיה"ק ירושלים והתפלפלו בנושא של שיעור בין השמשות וזמן תפילת ערבית. נענה גאב"ד טשעבין ואמר: "מה לכם להתפלפל בעניין זה, הלא רבי דוד שפירא נמצא אתנו, הבה נשאל אותו ונקבל תשובה כהלכה וברורה כשמלה".

המדענים התפעלו מידיעותיו

בשנת תשט"ז, בעת שנסע רבי דוד שפירא לארה"ב, באותם ימים חיבר את הקונטרס המפורסם על ענייני זמן בין השמשות. הוא נפגש שם בארה"ב עם אחד מגדולי המדענים האסטרונומיים בארה"ב בלוויית רב מתורגמן, שהתפעל מאוד ממיטב רוחב ידיעותיו העצומות בחכמה זו ושאל אותו באיזו אוניברסיטה השתלם בחכמה הזאת?...

"התקבל לפגישה אצל מרן האדמו"ר מליובאוויטש במשך שלש שעות"

באותה תקופה וכן בעוד מספר פעמים ששהה בארצות הברית זכה לבקר בהיכלו הקדוש של הרבי. הרה"ח ר' נחום רבינוביץ  מירושלים מספר, כי באותה תקופה כאשר עבר הגר"ד שפירא זצ"ל ליד הרבי שהיה יושב על כסא קדשו, קם הרבי לפניו בדרך כבוד.

בהקדמה לספר בני ציון חלק שלישי מספרים בני המחבר רבי דוד שפירא אודות הקשר המופלא של אביהם רבי דוד שפירא עם הרבי, וכך נכתב בהקדמה לספר "בני ציון":  "אאמו"ר [רבי דוד שפירא] הרגיש אז כי לא עת לחשות וכי זו חובתו לבר להם כשמלה הלכות זמני יום ולילה הנוגעים לכמה גופי תורה... במיוחד המריץ ועודד אותו לכך כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, ממעריציו הגדולים ביותר, אשר הרעיף עליו ברכתו "ברכת הצלחה בעמלו לברר דברי תורה, ובהלכות בין השמשות ביחוד, שכמה הלכתא גברתא תלויין בהן, ואע"פ שכבר באו בה רבים וגדולים , כמה מענייניהם עדיין דורשים נגר ובר נגר לפרקיניה וליישבם"..

זכה לקבל מכתב מיוחד מהרבי לספרו בענייני בין השמשות (ראה צילום)

"אגב, כשביקר אאמו"ר בהיכלו של הרבי באחרון של פסח, חלק לו הרבי כבוד מלכים והושיבו אצלו בשלוחנו הטהור ומזג לו ד' כוסות כמנהג הידוע ליובאוויטש".

"גם כשהגיע לשחר פניו בימי הסליחות, ואמרו לו שבימים אלה אי אפשר להיכנס בהיכלא דמלכא, ביקש מהמשב"ק להודיע לאדמו"ר שהוא כאן וכי מתכונן לשוב בזמן הקרוב לביתו לארץ ישראל.

"ויהי כשחלפו שעות אחדות הגיעו שלוחי הרבי לאכסנייתו עם מכונית ובקשו בשמו של הרבי לבוא אליו, ודברו אז ביחידות למעלה משלש שעות בעניינים מרומו של עולם" (מתוך ההקדמה לספר המחבר בני ציון חלק ג')

"האדמו"ר מליובאוויטש הוא מיחידי הדור בחכמת התכונה"

כשחזר הרב שפירא לביתו בארץ ישראל הוא חשף על מה דיבר עם הרבי במשך שלש שעות, וסיפר מרן הגר"ד שפירא אמר שדיבר עימו הרבי במשך כל הזמן בעניני "חכמת התכונה", ואמר בהתפעלות למקורביו ובני ביתו  שהרבי הוא "מיחידי הדור" בחכמה זו, וידיעותיו הן כה מדהימות, שגם אילו היה מתעסק בכל זמנו  רק בענין חכמת התכונה מהבוקר עד הערב, גם אז היה הדבר לפלא אצלו  איך יש לאדמו"ר מליובאוויטש ידיעה עצומה ומקפת כזו. 

יש לציין דבר נדיר ביותר  כשעבר אחד מנכדי הגאון רבי דוד שפירא זצ"ל בפני הרבי בעת מעמד חלוקת השטרות לצדקה בימי ראשון בשנת תנש"א,  ביקשו הרבי להדפיס מחדש את כל ספריו של בעל ה"בני ציון".

מרן האמרי אמת זי"ע  צידד בשיטתו

מרן ה'אמרי אמת' זי"ע שלח את בנו מרן ה'בית ישראל' לברר את דעתו של רבי דוד שפירא בנושא המסובך והמורכב "קו התאריך", שהיה אז אברך צעיר בן מ"ד שנים בלבד. כשהגיע ה'בית ישראל' אל רבי דוד שפירא  לברר שיטתו, הוציא לו את הקונטרס שחיבר בנושא 'קו התאריך' שהוציא לאור בשנת תרפ"ח, ושלח אותו למרן ה'אמרי אמת', שאכן מצאו הדברים חן בעיני קודשו ונטה לצדד בשיטתו של הגאון רבי דוד שפירא.

נפטר ביום י"ד שבט שנת תשל"א, והשאיר אחריו חיבורי תהלה ספר שו"ת 'בני ציון' ג' כרכים ועוד.

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.