המכתב שהרב קרינסקי שיגר לבני משפחתו בי"א שבט תשי"א
מכתב מיוחד שכתב מזכירו של הרב הרב חיים יהודה קרינסקי השבוע לפני 70 שנה - נחשף לראשונה.
את המכתב, הנפרס על פני שישה עמודים, ובו תיאור חי על התוועדות קבלת הנשיאות של הרבי, שיגר הרב קרינסקי, שהיה אז נעיר צעיר בן 17, למשפחתו בבוסטון.
COL מפרסם לראשונה את המכתב המלא, שנכתב במקורו באידיש, עם תרגום מפורט. צילומי המכתב מתוך ארכיונו של הרה"ח ר' פינחס שמואל קרינסקי ע"ה.
•
להלן המכתב המלא בתרגום חופשי לעברית:
הורים ואחיות יקרים. ידעתי שתתחרטו על זה שלא הגעתם ליארצייט. הרבי שליט"א אמר אתמול חסידות על "באתי לגני אחותי כלה". הייתה שיחה לפני המאמר, ולאחריו.
המאמר התחיל: "הרבי כותב במאמרו ליום ההילולא". את זה הוא אמר ב'טון' רגיל.
ולפתע, "באתי לגני אחותי כלה" עם ניגון של מאמר, ואמר על זה חסידות.
אמר כמה שורות מהמאמר, ואמר מה שאדה"ז אומר על זה, מה שאדמו"ר האמצעי מוסיף, מה שהצמח צדק מוסיף, מה שאדמו"ר הרש"ב מוסיף, ומה שהרבי מוסיף במאמר ( ביחס ל"עיקר שעינה בתחתונים היתה).
ה'עולם' השתומם נוכח זה.
מרוב דחיפות, היו כמה שהתעלפו. ברם, המשיך להישמע קולו של הרבי באמירת המאמר, שזה נתן כח לעמוד על הרגליים.
באמצע המאמר עשה שתי הפסקות, וציוה לנגן את 'הבינוני', באומרו שהרבי היה מחבב את הניגון הזה, ולאחריו ניגנו את הניגון של הרבי נ"ע (אינני זוכר אם ניגנו את הניגון של אדמו"ר מוהר"ש).
בהפסקה השניה ניגנו את ה"ימין ה' רוממה" של הצמח צדק, וניגון של הרבי האמצעי (את הניגון של אדה"ז ניגנו בהפסקה שבין שתי השיחות שלאחר המאמר).
המאמר בתחילתו היה קשה, הוא ביאר את מה שהרבי כותב בחצי עיגול (וכל השביעין חביבין) - שאנחנו נמצאים עתה בדור השביעי, שמעלתו של הדור השביעי, שהוא שביעי לראשון.
בכל חלק של המאמר - הזכיר את כל הרביים (הכל בניגון המאמר); סיפור מאדה"ז, מאדמו"ר האמצעי וכו', ו'כסדר' אמר שאנו מצויים בדור השביעי.
את המאמר אתם כבר תראו, מסתמא אלתר זה יצא בדפוס.
לגבי חלק גדול מהציבור זו הייתה הפעם הראשונה ששמעו רבי אומר חסידות, ובמילא ההתעוררות שעמדו בה אינה ניתנת לתאר בכתב.
לאלתר לתשובה ולגאולה.
יהודא.
לאחר המאמר הוא אמר: "הטו אוזן יהודים, אל תכניסו צפורים לכיס ("לייגט זיך ניט קיין פייגעלאך אין בוסם", תרגום חפשי: אל תחיו באשליות), מסתמא יחזור כל אחד לחייו הרגועים איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו, אדם חופשי, ובפרט שמדובר בחתן של הרבי, אז הטו אוזן; אל תחיו באשליות ("פייגלאך אין בוסם")
- השליחות של הרבי שהטיל על כל אחד, היא עדיין בתקפה,
ובזה שבאים להתוועדות, אומרים לחיים, בכך לא יוצאים ידי חובה, מה שצריכה להיות זו עבודה בכח עצמו, מה שצריך לברר את הנפש הבהמית האישית.
היו דיבורים שיחה שלימה שבערה כמו אש.
משיח נאו ודחוףףףףף