השבת אנחנו מציינים יום היסטורי. 70 שנה מאז הכתרתו הרשמית של הרבי כאדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד. 

למרות שהוא היה אדמו"ר חסידי שעמד בראש "חצר" ותיקה, הרבי לא היה "חבדניק" במובן המגזרי של המילה. הרבי היה מנהיג אוניברסלי שפרץ מוסכמות וייצר מהפכה חברתית שמקרינה הרבה מעבר לחסידות חב"ד.

היום, כשאנו רואים את שנאת האדם שמשתוללת בישראל, כל מה שנותר לי לומר זה זה להביע את רחשי ליבי: הגיע כבר הזמן שנפסיק להביט על הרבי כעל מנהיג מגזרי. הגיע הזמן שנפנים, כולנו, שבדור שלאחר השואה היה הרבי המנהיג החרדי שהבין יותר טוב מכולם את את העולם המודרני. הרבי פרץ את הזרם החרדי הבדלני, הוא ראה לאן הדברים הולכים והוא הכין את כולנו לקראת התהפוכות הגדולות שהביאה הקידמה הטכנולוגית.  

ייתכן שאנחנו החבדניקים אשמים במצב הזה שהעולם לא מכיר את דמותו של הרבי כראוי. יכול להיות. אבל לא באתי לחפש אשמים אלא לחפש תיקון. אני קורא לכולנו. בואו נעשה לעצמנו טובה, אם אנחנו כואבים את המצב החברתי האיום אליו הגענו, אם נקעה נפשנו מהקיטוב הנוראי, כדאי לנו מאד מאד להשקיע זמן ולהכיר מקרוב את הגותו של הרבי הגדול מכולם. הרפואה האמיתית למצב החברתי האיום בישראל, נמצאת בתורתו וברעיונותיו של הרבי מלובביץ. אם אתם חושבים אחרת, וייתכן שאתם חושבים אחרת, זה סימן ברור שאינכם מכירים את הגותו של הרבי. עשו לעצמכם טובה. תבדקו את הדברים בעצמכם.  

הרבי השקיע ימים ולילות להעביר ולהפיץ מסר של אהבת ישראל ואהבת האדם. המסר הזה של אי שיפוטיות אמיתית בוקע וזועק מכל עמוד של מאמריו. הייתי שם. עמדתי כמה שנים טובות מול הרבי. ואני מעיד בפניכם שזה עיקר העיקרים של הגותו: עלינו למסור את נפשנו (לא פחות) כדי לאהוב יהודי אחר ולא משנה כמה הוא שונה מאיתנו. אין שום מנהיג אחר במאה ועשרים שדיבר בצורה כזאת ובכמות כזאת על הנושא של אהבת האחר.  תבדקו את זה. אף אחד אפילו לא מתקרב לרבי בנושא.

בשנת 1990 נסעתי עם חבריי לקטמנדו במצוות הרבי. בשביל מי? בשביל מה? בשביל לחבק מטיילים ישראלים חילונים שהסתובבו במזרח עם קוקו ועגילים באזניים. לא חשבנו על כסף. לא על פוליטיקה ולא על כבוד. היה לנו דבר אחד בראש. לאהוב כל יהודי וכל אדם אשר נפגוש. זה היה הרבי וזאת היתה משנתו. גם חבר'ה שצחקו עלינו ולא היו מעונינים במצה לפסח - קיבלו מאיתנו את אותה כמות של אנרגיה חיובית בדיוק. אולי אפילו יותר.

אהבה לכל אדם. אהבה, אהבה ועוד אהבה. זה המסר הברור והצלול שיצא מבית מדרשו של הרבי בוקר וערב. ליהודים וללא יהודים. מי שנראה חסיד חב"ד ואינו מייצר אהבה יוקדת לכל אדם - אינו מייצג את הרבי מלובביץ אלא את עצמו.

זה לא מספיק להגיד "אהבה" בתור סיסמא. את זה כולנו מכירים. אצל הרבי, אהבת ישראל בוקעת מכל פסוק בתורה. מכל הסבר לפרשת שבוע ומכל הלכה ברמב"ם. כל מכתב של הרבי וכל מפגש "יחידות" שלו עם כל אדם מתחיל ומסתיים באהבת ישראל. אם נחשוב על אהבת האחר בתור סיסמא שום דבר לא ישתנה. רק כשנעמיק ברעיון האהבה שוב ושוב כמו שלימד אותנו הרבי, רק אז יש סיכוי לשינוי אמיתי ומעמיק. 

לצערינו, הציבור החרדי בארץ ובעולם סירב (ברובו) להכיר את גדלותו של הרבי ולאמץ את מסר האחדות והאהבה לאחר. והיום אנחנו רואים את המחיר הכבד שכולנו משלמים על כך. התרבות החילונית (ברובה) גם לא רואה ברבי מנהיג דגול שיש להאזין לדבריו ביתר קשב. ואף לנו החבדניקים ההוגים בדברי הרבי, יש עוד הרבה מאד עבודה כדי ליישם את מה שהוא דורש.  

חברים וחברות. אני קורא לכם מעומק הלב. כמוני כמוכם. ליבנו נקרע ממה שאנחנו רואים מסביב. עד מתי יימשך מחול השנאה והפילוג הישראלי שאנו רואים למול עינינו? אנו עומדים מול תהום פעורה ושום תרחיש פוליטי לא יציל אותנו. 

השבת, כשאנו חוגגים שבעים שנות נשיאות של הרבי מלובביץ אני ממליץ לכולנו מכל הלב. בואו ניקח את המסרים של הרבי יותר ברצינות. בואו נעמיק יותר בדברים שהוא אמר. תעלו על הרשת ותורידו איזו שיחה או מאמר של הרבי. תקראו איזה סיפור וקבלו השראה מגדול המנהיגים היהודיים של דורינו. בואו נאמץ את ערך  "אהבת ישראל" שהוא כה עמל להפיץ. בואו נלך על זה באמת. זה הפיתרון היחיד למצב. 

אין ספק שאם נרבה באהבה, בשמחה ובאופטימיות נזכה להיחלץ מהמצב ההזוי אליו הגענו, ונזכה בקרוב לגאולה האמיתית והשלימה. שבת שלום.