ר' חיים מאיר שלמה דובינסקי נולד ברוסיה, למשפחה שלא שמרה על תורה ומצוות. כשהיה בגיל 10 יצא עם משפחתו מברית המועצות ועבר להתגורר בשיקגו, בבית קרובי משפחתו שהיו חסידי חב"ד.

דובינסקי הצעיר, בשל הרקע המנותק שממנו הגיע, לא היה מהול, ובעודו בשיקגו, שם נחשף באמצעות בני משפחתו ליהדות, ביקש לעבור ברית מילה. כששאלו אותו איזה שם בוחר לעצמו, השיב: מאיר שלמה. על שם סבו של הרבי, הרב מאיר שלמה ינובסקי (אביה של הרבנית חנה ע"ה).

זמן קצר אחרי ברית המילה עברה משפחתו לדירה אחרת, פרטית, בשיקגו. לבן מאיר שלמה, שהיה בקושי בגיל 11, היו שני תנאים קודם שהסכים להצטרף לדירה החדשה. ראשית, שיוכל לשמור שבת בבית, ושנית, שידאגו בעבורו למטבח ולאוכל כשר. אביו אמר לו: "הייתי צריך להחטיף לך כהוגן על המחשבה הזו, אולם אני יודע שכלום לא יוכל להזיז אותך מעמדתך ולכן אבוא לקראתך הפעם".

כשבגר מעט יותר עבר ללמוד בישיבת 'אור אלחנן חב"ד' בלוס אנג'לס. הסיבה שעבר ללמוד דווקא בה נעוצה בעובדה כי ישיבה זו שילבה אף לימודי חול ברמה גבוהה - מה שהוריו חפצו.

לישיבה הגיע בגיל 16. בשיעורים של לימודי חול למד לצד חבריו בני גילו. בשיעורי הקודש למד לצד תלמידים הקטנים ממנו בכשלוש שנים. זאת מפאת הידע הדל שרכש במרוצת השנים. אולם חרף זאת השקיע מאוד בלימודים ובתוך שלושה חודשים הצליח להדביק את הקצב ולקפוץ שלוש כיתות.

בישיבה באותם ימים פעל הת' מנחם מענדל קפלן משכונת קראון הייטס (כיום שליח הרבי בטורנטו) כתלמיד שליח. במסגרת זאת התקרב מאוד אל מאיר שלמה דובינסקי והשניים היו לומדים בכל לילה מאמרים של הרבי עד שעה מאוחרת.

לקראת סיום השנה, ערב חג השבועות, נסעה כל הישיבה יחד לחצרות קודשנו. ימים ספורים קודם הנסיעה מעד דובינסקי בעת שהתקלח ושבר את ידו השמאלית. כאבים פילחו אותו אולם הוא סירב לסבול ונותר להתמודד עם השבר.

לאחר שחזרו מ-770 הבחין המגיד שיעור כי דובינסקי נרדם בשיעורים. זה הפליא אותו. דובינסקי היה תלמיד מצטיין, הוא הלא קפץ 3 כיתות בתוך זמן קצר. לאחר שבירר לעומק גילה המגיד שיעור כי דובינסקי לא ישן בלילות כתוצאה מהכאבים בידיים.

הרב מנחם מענדל קפלן, שליח הרבי בטורונטו, שחשף את הסיפור

במהירות הבהיל אותו המנהל לבית הרפואה. הבדיקות העלו כי סרטן השתלט על העצם השמאלית שלו. דובינסקי התבקש לחזור חזרה לביתו ולערוך שם טיפולים. אל שדה התעופה ליווה אותו, ידידו השליח, מענדי קפלן.

בהוראת הרבי, התפילין נשלחו לבדיקה בלוס אנג'לס. התוצאות העלו כי אין בהם כל פסול. חרף זאת שלח מענדי קפלן את התפילין גם לניו יורק בכדי ששם יבדקו אותם שוב בצורה קפדנית יותר.

•

הדיאגנוזה של הרופאים בשיקגו הייתה חד משמעית: יש לכרות את היד. את כולה. הרופאים הוסיפו כי מצבו בכי רע ויש חשש כבד שהסרטן יתפשט אל כל הגוף.

בד בבד הגיעו תוצאות בדיקת התפילין מאת הסופר בניו יורק. זה סיפר כי באות במילה "ידכה" ישנו סדק מה שפוסל את התפילין.

דובינסקי כתב לרבי. הוא החליט כי לא יכנס אל חדר הניתוח ללא ברכה מהרבי.

הניתוח נקבע ליום שני כ"ח סיון. בישיבה באור אלחנן ערכו הגרלה בין התלמידים על נסיעה לרבי באותו תאריך. במקביל מימנו אנשי הישיבה כרטיס טיסה לדובינסקי, שיגיע גם הוא אל הרבי יחד עם הנציג בישיבה, קודם הניתוח.

לניו יורק הגיעו דובינסקי וידידו מהישיבה ביום ראשון, כ"ז סיון תנש"א, יום לפני הניתוח. השניים ניגשו לתור לחלוקת הדולרים. קודם החלוקה סיפר דובינסקי למזכיר הרב גרונר כי כתב לרבי על ניתוח שעובר וביקש שיזכיר אותו בעת שעובר.

כשעבר דובינסקי מול הרבי, דבר בלתי שגרתי התרחש. בדרך כלל נהג הרבי להביט בפני העוברים. הפעם, הרבי הוריד את הראש וכלל לא הביט בפניו.

הרב גרונר הציג את דובינסקי בפני הרבי וגולל בקצרה את סיפורו. בכל משך הזמן הזה הרבי כלל לא הביט על הבחור.

הרבי שאל את הרב גרונר: "חיים מאיר?"

הרב גרונר: "מאיר שלמה דובינסקי".

הרבי: "ולומד איפה?"

הרב גרונר: "באור אלחנן".

בשלב הזה הרבי העניק דולר לדובינסקי, אך עדיין, במה שנראה כמו משהו שמימי, לא הרים כלל את הראש. כמו לא שם לב לנוכחותו של דובינסקי. הרבי אמר לדובינסקי, כמו פונה לצד שלישי: "זאל ער אפגעבן פאר עם אויף צדקה״. בתרגום לעברית ״שימסור לההוא לצדקה״.

שמימי. דובינסקי עובר לפני הרבי. כ"ז סיון תנש"א

הרב גרונר אמר לרבי כי מדובר בבחור עצמו. במקביל, החל דובינסקי עצמו לדבר אל הרבי וגולל בקצרה את סיפורו ברוסית. לימים סיפר, כי הרגיש שמשהו שמימי מתרחש בכך שהרבי "לא מתייחס" לנוכחותו, הוא פחד לדבר, אף אזר אומץ.

רק בשלב הזה הרים הרבי את ראשו והביט בפניו. הרבי העניק לו ברכה לרפואה, להצלחה, בגשמיות וברוחניות, בשפה הרוסית. ונתן לו 3 שטרות של דולר.

•

דובינסקי חזר לשיקגו. בקריאת התורה למחרת בבוקר שינה את שמו ל"חיים מאיר", כפי שהרבי קרא לו.

את הניתוח, אמר דובינסקי לרופאים, אינו מוכן לעבור. הוא ביקש שיערכו לו בדיקות חדשות. הרופאים סירבו.

דובינסקי פנה לרופאים אחרים. אלו עשו בדיקות והגיבו כי אין צורך בכריתת היד. אין כאן כל סרטן, אמרו. זה רק העצם שהתרסקה. ויכוח החל בין הרופאים. בשביל להיות בטוח, שלחו את הבדיקות לבית רפואה בקליבלנד, שם שוכנים פרופסורים מומחים בתחום זה. גם הם אמרו כי העצם רק התרסקה.

לפני שנכנס לניתוח אמר דובינסקי שרוצה את הדולרים של הרבי לצדו. כשהניתוח הסתיים אמר לו הרופא: "יהיו לך כאבים חזקים. אני נותן לך תרופות אבל מבקש ממך. התרופות יקרות. כל כדור עולה למעלה מ-100 דולר. בבקשה תחזיר את הכדורים שלא השתמשת בהם".

לפועל אחרי שבוע החזיר את כל הכדורים מלבד אחד.

כעבור זמן קצר חזר לישיבה וערך שם סעודת הודיה.