קברתי אדם לבד, או לפחות כך חשבתי • מונולוג מרגש של שליח
הרב דב מוצניק, מנהל בית חב"ד אוקסנארד בקליפורניה, שיתף:
"במהלך 20 השנה האחרונות כשליח חב"ד, ערכתי הרבה הלוויות. מספר המשתתפים נע בין מאות רבות, לאח בודד, שקובר את אחותו. אבל מעולם לא היה לי מקרה דומה שאני לבדי משתתף בהלוויה.
היה זה יהודי מאוקסנארד, שהלך לעולמו בן 92, לאחר שחלה בקורונה. משפחתו מחוץ לעיר לא יכלה להגיע בשל החשש מהנגיף ומגבלות הנסיעה.
עשיתי את כל ה'טהרה' כהלכה, למעט יוצא מן הכלל: ה'קדיש'. לא ניתן לומר קדיש ללא המניין הנדרש של עשרה יהודים. הייתי עצוב, בידיעה שזה המיטב שיכולתי לעשות בנסיבות הללו.
כשיצאתי מבית העלמין, עלתה בראשי המחשבה לנסוע בכיוון ההפוך לחלוטין. זה היה בדרך שנראתה כמובילה לקטע חדש של בית העלמין שהיה בבנייה.
כשהסתובבתי בעיקול הדרך, אני רואה כמה אנשים בצד השני עומדים ליד קבר, ונראים מבולבלים משהו.
עצרתי, פתחתי את החלון ושאלתי האם הכל בסדר.
ובכן, הכל היסטוריה. לא רק שעזרתי להם עם התפילות, אלא הם גם סייעו לי לומר 'קדיש' עבור האיש שקברתי דקות אחדות קודם לכן.
"מה' מצעדי גבר כוננו", ה' מכוון צעדי האדם, אמר דוד המלך בתהילים. שום דבר לא קורה במקרה, הכל בהשגחה פרטית.
שנראה רק ברכות, ועם תפילה לגאולה אמיתית ושלימה לעולם נטול מחלות, כאב, סבל ומלחמות, עם הגעתו המהירה של משיח, אמן!"
למקרה שפספסתם
דמעות בעיניים!!
עלה והצלח!