הנגיף שיבש לכולנו את סדר החיים, השגרה הקבועה הופרה, איזור הנוחות קיבל זעזוע. מי במסיכה ומי בבידוד, מי בקפסולה ומי בריחוק. להישאר אדישים אי אפשר. יש שהסתגרו ויש שהסתדרו, יש ששמרו ויש שחיפפו...

הנגיף עצמו מסתכל מהצד ולא מתפעל... רק שמע מביבי על החיסון, וכבר ייצר "מוטציה"... הכל בייצור עצמי למהדרין, בלי עזרה מפייזר ובלי הייעוץ של קבינט הקורונה.

עשרות האברכים של בית המדרש להוראה ומשפט, החליטו "ללמוד מהאוייב"! בהכוונת הרב מאיר אהרון שליט"א, כל פעולה שנחסמת, מקבלת "מוטציה" משופרת יותר. הכאוס הכללי מתורגם בזריזות להתייעלות ושדרוג.

מיד בהפצעת קרני הקורונה, עת כולם עטו על ידיהם כפפות ושפשפו ידיים בסבון כל 10 דקות, האברכים כבר צללו לעומקה של תורה, לפצח את הסוגיות החדשות העומדות על הפרק, לשלות מרגליות מתוך הים העמוק.

איך מתייחסים לנזקים הכספיים של הקורונה? מזלו גרם או מכת מדינה? עד כמה מותר לרופא לסכן את עצמו להצלת אחרים? מה עושים עם החוצניק שביטל את הזמנת הצימר? שאלות רבות הלכו ונערמו, ולאחר ישיבה על המדוכה, התפתחה כל שאלה למאמר שלם מפורט ומנומק בעלון האיכותי.

גם מנייני המרפסות, ולאחר מכן החצרות, יצרו התמודדויות שונות, כמו היזק ראייה וצנעת הפרט, וזכו אף הם להתייחסות מלאה. הכל בהרחבה ובעמקות, ברהיטות ובטוב טעם.

סגר שלישי? ריסון חמישי? את קול התורה אי אפשר לעצור. מייצרים "מוטציה" שמתרבה במהירות, סניפי הכולל מתפזרים ברחבי הארץ, בבתים פרטיים או בבתי הכנסת, מאירים את סביבתם באור התורה. ה"זום" מנוצל אף הוא בתורו לשיעור או לחברותא.

את התאריך למבחן הדיינות, מקבלים האברכים בהתראה מפתיעה. יותר משנתיים לומדים הם למבחן, ומקבלים עדכונים סותרים במהלך הקיץ. יהיה-לא יהיה, יידחה-לא יידחה. עד שבחול המועד נוחתת הידיעה – המבחן בעוד שבועיים בדיוק!

הם לא מאבדים עשתונות. הסגר זז הצידה, והספרים תופסים את מקומו. קמים בנץ וישנים באישון ליל, מנצלים כל פיסת זמן ללימוד אינטנסיבי. י"א מרחשוון מגיע והאברכים עולים ירושלימה, במשך 8 שעות (!) מעבירים על הכתב את הידע שצברו בעמל רב, ממלאים עשרות עמודים בכתב יד צפוף, הטומן בחובו שעות רבות של מאמץ והשקעה.

את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק... את האור הזה אי אפשר לכבות...

*

בעצם, כל אחד מאיתנו היה צריך להשקיע כך את כל-כולו בלימוד תורה. אבל מכוח הנסיבות הוכרחנו לצאת לעולם ולהיות בעלי עסק.

חשוב שנזכור, ההיתר שלנו לצאת ולעבוד, במקום לעסוק בתורה יומם ולילה, הוא כדי לתמוך באברכים העושים זאת במקומנו.

הדבר ברור בלשונו של אדה"ז: "שאר כל היום יעסוק במשא ומתן כדי שיוכל להחזיק ידי תלמידי חכמים ... ויהא נחשב לו כאלו למד כן ממש בעצמו ותורתם נקראת על שמו כמו שפירשו חכמים בפסוק שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך".

יצרו "מוטציה תורנית" גם אתם, קחו חלק בעשרות אלפי שעות תורה, קחו חלק במפעל הדיינים של המחר, קחו חלק בחיסון העולמי האמיתי!

תרום כעת! והיה שותף בבית מדרש להוראה ומשפט – רחובות. בראשותו של הגה"ח הרב מאיר אהרון שליט"א!

לתרומה מקוונת<<