רות בֵּיידֶר גינסבורג ע"ה, הייתה משפטנית יהודייה אמריקנית, שכיהנה במשך למעלה מחצי יובל כשופטת בבית המשפט העליון של ארצות הברית. לתפקיד זה מונתה בשנת תשנ"ג, בידי נשיא ארה"ב דאז ביל קלינטון.

גינסבורג נפטרה לפני כארבעה חודשים, בכ"ט באלול תש"פ, ערב ראש השנה, לאחר מאבק בגידול שקינן בגופה, והיא בת 87.

בימים אלה נחשפו התכתביות שלה עם שליח הרבי בבופולו, בירת מדינת ניו־יורק, הרב נתן גוראריה, שעמו עמדה בקשר בשנותיה האחרונות. הרב גוראריה מתגורר כיום, לאחר פטירת רעייתו, במונסי, שם משמש כמשפיע בקהילת אנ"ש.

באחד המכתבים אל הרב גוראריה, על נייר שנשא את הבלאנק והחותמת הרשמים של בית המשפט העליון, תיארה גינסבורג את ילדותה, כילדה יהודייה בשכונת פלטבוש.

"חנוכה היה חג שמח בעבורנו", כתבה. "בעיקר בגלל החן והיחס המיוחד שהעניק סבי לנכדים. רק בשבילו התייצבנו כולנו". את מכתבה חתמה ב"אלף תודות!"

התודות הללו ניתנו אל הרבי גוראריה בעקבות חנוכייה וזוג פמוטות מכסף שהעניק לה לפני כשנתיים. זו הייתה מזכרת יהודית אחת, מני רבות נוספות כדוגמתה, ששלח שליח הרבי אל השופטת המפורסמת, במהלך שמונה עשרה השנים שבהן עמדו בקשר.

•

הקשר בין הרב גוראריה ובין השפטת הבכירה נרקם, לראשונה, בשנת תשס"ג. מי שקישר בין השניים היה לא אחר מאשר אנטונין סקאליה, שופט אחר (שאינו היה יהודי), שמרני מובהק, בבית המשפט העליון של ארה"ב.

הרב גוראריה בהתוועדות עם תלמידי התמימים בחצרות קודשנו (צילום: שניאור רייניץ)

באותם ימים העביר הרב גוראריה שיעורים בפילוסופיה ובמשפט יהודי באוניברסיטת ניו יורק שבעיר שליחותו. במקום, בברכת הרבי, ייסד הרב גוראריה שנים רבות קודם לכן מרכז חב"ד לסטונדטים. רמת השיעורים הייתה גבוהה ואלו קנו להם שם של כבוד בקרב הסטודנטים. בעיקר אלו שלמדו משפטים.

בשנת תשס"א, באמצעות קשרים שיצר בבית הספר למשפטים באוניברסיטה, פגש הרב גוראריה לראשונה את השופט סקאליה. הרב גוראריה מתאר כי הלה "אהב מאוד את המשפט העברי".

כעבור שנים אחדות השיק הרב גוראריה את ה"מכון הלאומי למשפט יהודי" - ארגון ברוח אקדמי שבוחן מקרים עכשיים לפי ההלכה. את הפרויקט השיק הרב גוראריה בארוחת ערב שקיים בבית המשפט העליון. באותו אירוע נכחו גם השופטת גינסבורג וכן השופט היהודי סטיבן ברייר (שעודו מכהן, כיום בגיל 82, כשופט בבית המשפט העליון).

אחד מן המכתבים של גינסבורג לרב גוראריה

עם שלושתם נותר הרב גוראריה בקשר בעקבות אותו אירוע. לקראת כל חג שלח להם חבילה ייעודית, שכללה פריטים ברוח החג. באופן קבוע הגיבו באופן חם ובהתרגשות מוחצנת.

•

במכתב מחודש טבת תשס"ה, כותבת השופטת גינסבורג לרב גוראריה: "כוס הקידוש המעוצבת ששלחת לי, עוררה בי זיכרונות מחג החנוכה שעברתי בבית סבי בילדות".

בשבתה כשוםטת לא אחת החצינה את יהדותה. "נולדתי וגדלתי בבית יהודי ואני גאה על כך", כתבה בשנת תשנ"ו. הרב גוראריה מספר כי כאשר נפגש עמה בחדרה, בפעם הראשונה, זו הצביעה בגאווה על מזוזת הדלת. "זו הייתה מזוזה כסופה, בולטת", מספר הרב גוראריה.

לפני כשבע שנים, כתבה לרב גוראריה, לקראת פסח: "המצות הכי טובות וטעימות בעולם הגיעו בשעה טובה. ארגז אחד שמרתי בעבור ליל הסר המשפחתי שלי".

הרב גוראריה מספר: "היה לה חשוב לתת לי את ההרגשה שהמתנות הללו חשובות לה, שהיא מזדהה עם המסורת היהודית".

• המסמכים נחשפו השבוע באתר חב"ד העולמי lubavitch.com