מרדכי רוט

היה זה לפני כשנה, קיבלתי טלפון. "אני חייבת שתעזור לבעלי", אמרה האישה מאחורי הקו.

וכך היא סיפרה לי: "יש לי בעל טוב, יש לו לב זהב. הוא רגיש ועדין נפש.

אין לי שום תלונות אליו באופן אישי, בהתנהגות שלו כלפיי הוא בעל מושלם. אבל אני רואה את בעלי איך שהוא סובל נפשית וזה ממוטט אותי נפשית. אנחנו נשואים זה חמש עשרה שנה. בעשר שנים הראשונות הכול היה בסדר, לפני כחמש שנים קרו כמה דברים קשים אצל המשפחה של בעלי.

אח שחלה, ואביו שהיה מאוד קשור אליו נפטר בפתע פתאום מדום לב.

לאט לאט ראיתי איך בעלי נכנס לדיכאון, היה לו קשה להשתחרר מהאבל על אביו ולהמשיך הלאה את החיים. מבעל אנרגטי ושמח, אוהב לצאת לטייל, הכול נפסק.

פתאום ראיתי שמשהו נכבה בנפשו. ניסיתי לשמח אותו ולעודד אותו אבל שמתי לב שהמשימה כבדה עליי, זה לא בדיוק עוזר מה שאני עושה. אולי זה קצת שימח אותו אבל זה לא עשה שינוי ממשי.

בעלי נשאר במצב רוח ירוד שרק התחזק מיום ליום. הוא הלך למספר מטפלים אבל זה לא בדיוק עזר, הוא נשאר פחות או יותר באותו המצב.

מרוב שהוא היה בדיכאון ובמצב רוח ירוד היה לו קשה לתרגל ולעשות, את התרגילים שהביאו לו המטפלים. לפעמים באמצעו של תהליך הוא היה מפסיק אותו, או לפעמים פעם הוא היה מגיע לטיפול ואז שבועיים לא.

זהו, הגעתי למצב שקשה לי מאוד. בעלי חייב עזרה. אם לא, בסוף גם אני אקרוס.

מה שהכי שבר אותי, סיפרה האישה, שלפני מספר שבועות ישבתי עם בעלי לילה אחד ודיברנו שיחה ארוכה.

באמצע השיחה הוא אמר כמה משפטים ששברו אותי לגמרי. 'את צדיקה, את לא צריכה לסבול בגללי שיש לך כזה בעל עם בעיות... אולי פשוט...' הוא לא המשיך את המשפט עד הסוף כי מעיניו החלו לרדת דמעות...

אני מיד אמרתי לו: 'מה אתה מדבר שטויות?! אני בטוחה שתצא מזה, אתה איש טוב וחזק ונעבור את זה יחד'.

אשמח שתפגוש אותו", אמרה האישה.

קבעתי לו פגישה והוא הגיע, אברך עדין נפש אור על פניו הוא התיישב מולי.

התחלנו לשוחח והוא החל לספר לי: "הכול התחיל לפני כחמש שנים. אני בטבעי אדם עדין ורגיש. מאז שאבי נפטר ואחי חלה משהו קרה לי. אני לא מצליח להמשיך הלאה את החיים.

אין לי כבר כוחות. אני מותש ועייף מהחיים האלו. אני כל הזמן מרגיש עייף, חולשה, חוסר אנרגיה. אני חוזר מהעבודה בכל יום, נשכב על הספה ומרגיש שאין לי כוח לקום ממנה.

אני חושב רק מחשבות שליליות על החיים. אני חושב על מוות, אני חושב עד כמה שהכול פה בעולם הזה ובחיים האלו כזה רעוע, שברירי. אין ביטחון לכלום, הרע הכי גדול יכול לקרות בשניות.

כל החיים האלו נראים שחורים משחור. וזה לא קשור למה שיש לי כי יש לי אישה טובה ברוך השם, ילדים חמודים וגם פרנסה בשפע. אבל זה לא עוזר לי להתגבר על המחשבות והחרדות שיש לי הם יותר חזקים מהכול.

אני לא רואה את הטוב שיש בחיים, מכל דבר קטן אני נכנס לחרדה.

אני רוצה לשמוח, אני רוצה לצאת לנשום אוויר צח ולהרגיש אנרגטי, אבל אין לי כוחות, אין לי אנרגיה! מי שלא סובל מדיכאון או סבל נפשי אחר לא יבין את מה שאני מרגיש יום יום וזה פשוט לא עוזב אותי.

לך אני אומר שהדבר שהכי מתסכל אותי למה אשתי צריכה לסבול ממני? מגיע לה חיים טובים! אני אוהב אותה ומכבד אותה מאוד ודווקא בגלל זה אני מרגיש כזה רע שאני לא גורם לה לשמחה ולהרגשה טובה.

אני הולך לעבודה בלי כוח ממש במסירות כי אני יודע שצריך להביא כסף הביתה.

סיפרתי לפני תקופה לחבר שלי", המשיך לספר היהודי, "את מה שעובר עליי. הוא הסתכל עליי בעיני עגל. אתה? לך רע?! מה רע לך?! יש לך הכול ברוך השם: אישה, ילדים, בית, כסף. תתחזק, תתגבר, מה יש לך.

הוא פשוט לא הבין אותי. שאדם יכול להיות לו הכול אבל אם הוא סובל נפשית הוא מרגיש גיהנום. הוא חושב שאני רוצה להיות במצב הזה? שאני לא נלחם בחירוף נפש ללכת כל יום לעבודה ולצאת מהמיטה.

הלכתי למספר מטפלים שאמרו לי לעשות כל מיני תרגילים, אבל אין לי את הכוח אפילו לתרגל. עד שראיתי שהמצב לא משתנה ועזבתי.

לפני חצי שנה הלכתי לרופא המשפחה ואמרתי לו שאני מרגיש חולשה וכו' ואולי יש לי חוסרים בוויטמינים ומינרלים שיכולים להשפיע על המצב הנפשי שלי.

הוא שלח אותי לעשות בדיקות דם מקיפות וברוך השם שום דבר לא היה חסר לי בגוף. הגעתי לרופא ושאלתי אותו אולי חסר לי ויטמין 12B, שמעתי שזה משפיע על מצב הרוח אם יש חוסר ממנו.

דווקא הרופא היה סבלן ואמר לי: 'אדון... עשיתי לך הכול אתה בריא וחזק אין לך שום חוסרים בגוף שלך'.

'כמה זמן אתה מרגיש כך?' שאל הרופא, 'כבר מספר שנים', עניתי. 'היית פעם בטיפול רגשי?' שאל הרופא, עניתי לו שכן אבל הסברתי לו שזה לא בדיוק עזר. הוא שאל אותי עוד כל מיני שאלות ואז הוא אמר לי: 'אני הייתי ממליץ אולי תיקח 'ציפרלקס' לתקופה של שלושה חודשים, 10 מיליגרם ליום, ותראה איך אתה מרגיש. אם אתה מרגיש שזה עושה לך טוב נמשיך עם זה ואם לא, תפסיק. זה כדור קל מאוד וכמעט ללא שום תופעות לוואי' (ע"פ החוק גם רופא משפחה יכול לתת כדורים כמו 'ציפרלקס', 'לוריוון' וכו').

'מה פתאום', אמרתי, 'אני לא מכניס לגוף שלי דברים כאלו. מה אני משוגע?!'

'טוב', אמר הרופא, 'אז לצערי אין לי יותר איך לעזור לך. זה מה שיש לי להציע לך'.

הלכתי פעם אחת לפסיכיאטר וגם הוא המליץ לי על 'ציפרלקס'.

אז זהו, אני פה אצלך מרדכי אני מרגיש שהגיעו מים עד נפש".

ניסיתי בכל יכולתי לראות ולחוש את מצבו של היהודי שיושב מולי ולקראת סיום השיחה אמרתי לו כך: "שאלה קטנה לי אליך, אני מאוד מבין את הכאב שלך ואת הקושי שלך. אבל אם אתה רואה שכבר מספר שנים אתה נמצא במצב מסוים ואתה לא מצליח להשתחרר ממנו והיית אצל מספר מטפלים, אז אולי הגיע הזמן לשמוע בקול רופא המשפחה?

אני בטוח שפעם ראית רכב שלא מצליח להתניע ואז מספר אנשים דוחפים אותו מאחורה ואז הנהג מצליח להתניע את האוטו.

כך לפעמים כדורים יכולים לעזור לתת את ה'פוש' להמשיך הלאה ואז עם זה עושים טיפול רגשי.

הכדורים במובן מסוים הם כמו משככי כאבים. אדם שסובל לדוגמא מכאב שיניים חריף ייקח משכך כאבים ובמקביל ייגש לרופא שיניים בכדי לפתור את מקור הכאב בשן. כך כדור כדוגמת הציפרלקס לא יטפל בשורש הבעיה, אבל ייתן פתרון שיקל על הכאב ואז האדם פנוי יותר ומוכן יותר לטיפול רגשי שיטפל בבעיה לעומק.

וכן, יש לפעמים אנשים שלוקחים כדור גם לשנים רבות ואף לכל החיים אם זה גורם להם לחיות נורמלי".

"אבל זה כימי!", זעק היהודי שישב מולי. "ואם זה כימי", אמרתי לו, הסבל שאתה עובר הוא כן תקין? זה כן בסדר?!

ניסית את כל הדרכים האחרות ואתה רואה שזה לא מצליח והמצב רק מחמיר אז פשוט לפעמים אין ברירה ומנסים דרכים אחרות. אני לא פסיכיאטר כך שאני לא יכול להגיד לך לקחת, אבל קיבלת המלצה, וזה המצב גם לדעתי, אולי הגיע הזמן לשמוע בקול הרופא שלך".

הייתה לי שיחה ארוכה עם אותו יהודי יקר.

•

חשוב לי להגיד לכם, אני ממש לא כזה בעד לתת כדורים פסיכיאטריים בצורה הקלה כמו שהיום נותנים כולם. בלי מצמוץ כותבים היום מרשמים, כמו שנותנים סוכריות.

אבל, וזה אבל גדול, לפעמים אין ברירה. לפעמים אדם רואה שהוא לא מושך יותר, קשה לו, הוא חי והוא סובל סבל רב. אם זה בכל מיני סוגי הפרעות חרדה שונות או מדיכאון.

לא צריך לסבול בעיות קשות כמו מאניה דפרסיה בשביל לקחת כדורים שזה ממש מציל את הסובלים מבעיות כמו אלו.

יש בעיות קלות יותר כמו דיכאון קשה, סוגי חרדה שונים, שיכולים לגרום לאדם סבל בל יתואר.

לדוגמה אדם שסובל מהפרעה טורדנית כפייתית, יש בו כפייתיות לרחוץ ידיים שוב ושוב כי אולי  הידיים לא מספיק נקיות. יש לפעמים רמות של טורדניות שהאדם כבר לא מסוגל לשלוט בעצמו וזה מפריע לו לכל מהלך הסדר הנורמלי של החיים, חוץ מהסבל הרב שהוא עובר בנפשו.

ישנם אנשים שסובלים מדיכאון. אפשר לתאר את ההרגשה האיומה הזו?! אדם שמרגיש ימים שאין לו כוחות לכלום רואה הכול שחור, שלילי, אין לו מוטיבציה וחשק. לפעמים הקושי הוא כזה גדול שהאדם לא מצליח פשוט להתרומם הלאה.

ישנם אנשים שסובלים מחרדה כללית. אפשר לתאר את הסבל שהם עוברים?! כל דבר הכי קטן גומר אותם. לדוגמה: מינוס קטן בכיס, הם נכנסים לחרדות. כל הזמן בחייהם הם לחוצים, במתח, דואגים. לפעמים צריך את הכדור הקטן הזה כדי לתת פוש, מעט לנשום, לאותם אנשים.

יש אנשים שהכדורים לא עוזרים להם, ויש אנשים שהכדורים מחמירים להם את המצב, ויש אנשים שחווים תופעות לוואי קשות, ויש אנשים והרבה אנשים שאני מכיר - שהכדור הפשוט הזה או כדורים הדומים לזה פשוט מצילים את החיים שלהם.

לפעמים צריך לקחת תקופה עד שיוצאים מהמצב בו נמצאים.

למרות שלכתחילה לקחת כדורים זה לא המומלץ אבל לפעמים צריך את הפוש הזה, את הדחיפה הזאת. מה יעשה אדם שהוא לא מצליח להתרומם מהמקום בו הוא נמצא, בו הוא לא מצליח לעשות את הנאמר לו בטיפול.

זו לא בושה. ישנם אנשים שמרגישים שאם לוקחים כדורים אז נקראים משוגעים. שאלה קטנה יש לי: לסבול חיים שלמים ולפעמים האדם שסובל בגללו גם סובלים אנשים הקרובים אליו.

זה לא שיגעון?

למה אנחנו מבינים שאם כואב לנו הראש לוקחים אקמול, ואם כואב לנו הגב או יש פריצת דיסק אז לוקחים גם זריקות. כמה אנשים בעולם לוקחים משככי כאבים לכאבים גופניים שלהם. למה אי אפשר להבין שאם כואב הנפש גם מותר ואף חייבים לקחת כדורים בשעת הצורך!

מי שעבר סבל נפשי ממושך וראה שהוא לא יכול להשתחרר ממנו, יכול להבין שלפעמים פשוט אין ברירה ואין מנוס מלקחת.

•

נ.ב. חשוב להדגיש שחייבים להיות זהירים מאוד בנושא זה ולהתייעץ עם מומחים בתחום הנפש, ולא לנקוט בצעד פזיז באופן עצמאי.

כמו"כ במידה שכבר כן מטופלים, להיזהר מעצות אחיתופל להגביר מינונים וכד' ללא התייעצות במומחים. 

בספרי "עשר דקות לפני שהולכים לרופא" בחלק ב על הנפש, שכתבתי יחד עם הרב חיים ולדר, ישנו פרק די ארוך בו מפורטים סוגי הכדורים השונים, איך זה בדיוק עובד ומה מומלץ וכו'.

שבת שלום מלאה אור, אהבה, קדושה ואמונה לכל עם ישראל הקדושים.

לתגובות: [email protected]