"ער איז בא מיר רעגיסטרעט". הוא 'רשום' אצלי.

במילים נדירות ואישיות אלו הגיב הרבי ביחידות בעת ש"השליח הנודד", הרה"ח ר' יוסל ויינברג ז"ל, סיפר על אודות גביר יהודי מברזיל ושמו מר יוסף ספרא, שעומד עימו לאחרונה בקשר בתיווכו של שליח הרבי במדינה הדרום-אמריקנית הרב שבתי אלפרין.

הדבר היה בחודש תשרי תשל"ד, לאחר שספרא, ששנים ארוכות ומורטות עצבים ציפה לפרי בטן, ביקש מהרב ויינברג שיזכיר אותו לפני הרבי ויבקש ברכה לזרעא חיא וקיימא.

הרבי בירך. הרב ויינברג שאל אם יוכל לבשר לבני הזוג כי הברכה תתממש כבר בשנה זו. הרבי ענה (תוכן): "בשביל מה להתחייב על שנה זו".

חלפו חודשים אחדים והגיע ל"ג בעומר. הרבי נסע לאוהל, וכשחזר קרא לרב ויינברג והורה לו לתת צדקה בו ביום לזכותם של בני הזוג ספרא. הרבי הוסיף וביקש באותה הזדמנות שידווחו לו כאשר תיפקד האישה.

בתוך זמן קצר, לאחר שנים ארוכות שבהן הטיפולים כולם לא הועילו, נולד הבן הבכור במשפחה, יעקב.

זמן קצר קודם הלידה הגיעו בני המשפחה, לראשונה בחייהם, לחצרות קודשנו, וזכו ליחידות ממושכת בקודש פנימה. אל גן עדן העליון נכנסו אב המשפחה יוסף, רעייתו ויקי וחמותו מזל. הרבי דיבר עימם בצרפתית ולאחר מכן באנגלית וביקש מהם שישמרו על טהרת המשפחה. האימא קיבלה עליה זאת והרבי בירך אותם בילדים, בבריאות ובהצלחה (מר ספרא ז"ל הקפיד להדגיש בעת שסיפר על יחידות זו כי קיבל שלוש ברכות מהרבי).

לידת הבן, חרף כל תחזיות הרופאים, קישרה את משפחת ספרא אל הרבי בחבלי עבותות.

באותה תקופה שיגר ספרא אל הרבי שטרות נדירים של חמש מאות דולר שאותם קיבל מאביו בירושה.

בשנים שלאחר מכן הגיע תכופות לחצרות קודשנו ונכנס ליחידויות ממושכות אצל הרבי עם ילדיו, ובד בבד תמך באופן נרחב במוסדות חב"ד בברזיל ובישיבות 'תומכי תמימים'.

ידידות ארוכת שנים. ספרא עם הרב ויינברג ז"ל

פגישותיו עם הרבי הותירו בו חותם בל יימחה. בשנים האחרונות, בכל עת שיכול היה, נסע אל האוהל הק', לעיתים עם ילדיו. בפעם האחרונה שביקר באוהל, לפני כשנתיים, סר אף אל קברו של הרב ויינברג השוכן סמוך. במשך דקות אחדות עמד אל מול מצבת האבן האפורה וקרא חרישית פרקי תהילים. העושר והממון הרב שאפפו אותו לא סנוורוהו. האמונה התמימה והפשוטה יקדה בו ללא מעצורים.

•

"הרבי, בכל נושא, היה אצלו המילה הכי חשובה", אומר לעיתון 'כפר חב"ד' השבוע הרה"ח ר' דוד וייטמן, משלוחי הרבי בס' פאולו ורבו הקרוב של ספרא. "יוסף זיכרונו לברכה החשיב את עצמו כחסיד של הרבי. היה מפליא לראות את הביטול שלו, את ההכנעה שלו ושל משפחתו אל הרבי. תמיד היה אומר כי הרבי הציל את היהדות בדור שלנו. כשדיברו איתו על השלוחים ועל הפעילות של חב"ד בברזיל הוא היה נלהב".

לצד היותו שליח, משמש הרב וייטמן רב בית הכנסת 'בית יעקב' בס' פאולו, שאותו ייסד ספרא ושבו התפלל במשך עשרות שנים. "כשנכנסתי לתפקידי הוא ישב וכתב על זה לרבי", נזכר הרב וייטמן. "זה כבר היה אחרי כ"ז אדר, אבל היה חשוב לו לדווח. אחרי ג' תמוז, כשפקד את האוהל הקדוש, הבן שלי הוא שליווה אותו".

•

ביום חמישי האחרון, בשעת בוקר מאוחרת בשעון ס' פאולו, נדם ליבו של יוסף ספרא ז"ל, הבנקאי היהודי העשיר ביותר בעולם, שבנה אימפריה חובקת עולם של נכסים בנקאיים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים ונחשב לאחד מהתורמים הגדולים של פעילות השלוחים ברחבי העולם, ובייחוד בברזיל. בן 82 היה בעת שהתבקש לבית עולמו.

כמעט עד יומו האחרון היה צלול בדעתו והקפיד על קיום מצוות מתוך יראת שמיים. הוא שמר על כשרות, על שבת כהלכתה. הניח תפילין בכל יום, ביקר בבית הכנסת שלו בשבתות. במסגרת מסעותיו פקד לא מעט מדינות ערביות שבהן פועלים בנקים בבעלותו – ובכל מקום כזה דאג שיהיה אוכל כשר זמין בעבורו. חיי נהנתנות היו ממנו והלאה.

בחודש אלול של שנת תרח"צ הוא נולד בביירות, בירת לבנון, כדור רביעי למשפחת בנקאים מוכרת ועשירה שהחלה את דרכה בסחר בגמלים בסוריה בתקופת האימפריה העות'מאנית. הוא היה הילד הצעיר במשפחה, שמנתה תשעה אחים. בהיותו בן 15 עברה משפחתו לברזיל, שם ייסד כעבור שנים אחדות את 'בנק ספרא', שהפך בתוך זמן קצר לאחד מהגדולים במדינה.

ספרא עם רבו הקרוב ושליח הרבי הרב דוד וייטמן יבדלחט"א

בחשאי, תוך סלידה מחשיפה לאמצעי תקשורת ונטייה עיקשת להימנע מפרסום, הצליח לבנות אימפריית בנקאות בין-לאומית המספקת שירותים ללקוחות עשירים וחברות גדולות. במשך השנים היה האדריכל של רכישות ועסקאות מכריעות. בתבונה הצליח לנווט דרך משברים ותמורות הן משפחתיות ואישיות הן חברתיות וסביבתיות. לפני חודשים אחדים העריך מגזין אמריקני כלכלי נחשב את עושרו ב-22 מיליארד דולר נטו – מה שהציב אותו כאדם העשיר ביותר בברזיל ובצמרת רשימת עשירי העולם. בכל ימיו היה ליבו ער לענייני קדושה ויהדות. הוא ייסד קרן פילנתרופיה על שמו ומימן הקמה של עשרות בתי כנסת ומוסדות יהודיים ברחבי העולם.

בכל פרט בחייו, קטן כגדול, ביקש לשמוע את חוות דעתו של הרבי. הקשר באופן כללי התנהל באמצעות הרב יוסף ויינברג ז"ל. כשנולדה בתו אסתר, גילו הרופאים בעיות ברגלה, חבשו אותה בגבס והמליצו על שורה של טיפולים סבוכים. בני המשפחה פנו אל הרב ויינברג וביקשו ממנו שיזכירם לפני הרבי. הרבי ביטל את כל התחזיות הקודרות, ואמר כי כאשר ייסעו לרופא המטפל בפלורידה יוכלו לנצל את הנסיעה לטיול... הרופא אכן הפיג את חששותיהם וטיפל בבעיה. הימים שנותרו לבני המשפחה בפלורידה אכן נוצלו, אם כן, לטיול.

•

האירוע שאולי היה המכונן ביותר בקשר העמוק של ספרא עם הרבי התרחש בשלהי שנת תשל"ז. באותה תקופה לקה ספרא בליבו ואושפז בבית רפואה בארצות הברית. הרופאים האיצו בו לעבור ניתוח לב פתוח במהירות האפשרית. באותן שנים ניתוח כזה, מיותר לציין, לא היה דבר של מה בכך וחששות כבדים כרסמו בלב בני המשפחה. ספרא עצמו הודיע, על אף הלחץ הכבד שהפעילו כלפיו הרופאים, כי לא יהיה מוכן לעבור את הניתוח בלי שיקבל את ברכתו של הרבי.

הרב ויינברג, שהתגייס להשיג את ברכת הרבי, לא הצליח לקבוע יחידות, בשל אירוע הלב שעבר הרבי בשמיני עצרת של אותה שנה. לימים תיאר הרב ויינברג את הלחץ שהפנה כלפיו אחיו של יוסף, אדמון ז"ל, בבקשה שישיג מפגש עם הרבי. ואולם ככל שהתאמץ, לא הצליח הרב ויינברג להכניס את ספרא אל הקודש פנימה.

מצבו של ספרא הלך והתדרדר. הרופאים הודיעו כי ככל שנוקף הזמן הסיכויים להחלמתו הופכים קלושים. בצר לו ניסה הרב ויינברג להפעיל את השפעתו על ספרא והזכיר לו מענה שקיבל מהרבי חודשים אחדים קודם לכן, בקשר לאותה בעיה, בעת שעבר טיפולים בבוסטון. המענה המדובר כלל ברכות לרפואה, ובלשונו הקדושה של הרבי: "מ'דארף טאן על פי טבע, ער וועט זיין געזונט און וועט האבן נאך קינדער" [- צריך לעשות על פי טבע, הוא יהיה בריא ויהיו לו ילדים נוספים]. הרב ויינברג הסביר כי גם כעת, כפי שהשיב אז הרבי, יש לנהוג על פי טבע – היינו להקשיב לעצת הרופאים.

אולם דבריו של הרב ויינברג נפלו על אוזניים ערלות. ספרא, ואליו הצטרפה רעייתו ויקי, לא ההין לשמוע. הוא אמר שוב ושוב כי לא יסכים להיכנס ולעבור את הניתוח המורכב ללא ברכה מהרבי.

עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים

מעניין לציין בהקשר הזה סיפור דומה מאותה תקופה, כפי שסיפר הרב ויינברג (ובכך הסביר את התעקשותו שלא ללחוץ ולבקש יחידות בעבור ספרא): בשלהי תשרי תשל"ח כתב הרש"ג לרבי כי הוא מעוניין להביא גביר שתורם לישיבות 'תומכי תמימים'. הרבי הגיב כי כל זמן שאברך מארץ הקודש ש"לווה כסף כדי לפגוש אותי" לא יכול לראות אותו – גם הגביר לא יוכל. לדברי הרב ויינברג, תשובה זו של הרבי, שעליה שמע באותם ימים, הבהירה לו כי אל לו להתעקש.

הפעם הראשונה שבה התאפשר לספרא לפגוש את הרבי הייתה בצהרי כ"ו בכסלו לאחר תפילת מנחה, ימי ההחלמה, בעת שירד הרבי לבית המדרש הגדול למטה וחילק בפתח המערבי של בית הכנסת 'דמי חנוכה' לקהל. מצבו של ספרא באותה שעה היה קשה ביותר. ליבו כמעט לא תפקד. פניו היו חיוורות כסיד. לפני הרבי הוא עבר בקושי, נתמך באחיו משה מזה וברב ויינברג מזה. הרבי הרעיף עליו צרור ברכות, שהניתוח יעבור בהצלחה ושההחלמה תהיה מהירה הרבה יותר מהמשוער, והעניק לו דמי חנוכה.

הצבע חזר ללחייו בעת ששמע את ברכת הרבי. חיות מחודשת פיעמה בו. באותו יום כבר הוטס לבוסטון ועבר את הניתוח. את הברכות שקיבל מהרבי באותו מעמד ביקש מהרב ויינברג לכתוב לו על נייר כדי שיזכור אותן. דף הברכות נותר לצידו בכל משך החלמתו. כשמצב רוחו היה שפוף נהג לקרוא את הברכה שקיבל. הוא אף שעודד לעיתים את בני משפחתו כי יצליח לצאת ממצבו במהירות בהתאם לברכת הרבי.

בסוף אותו שבוע שאל הרבי את הרב ויינברג כיצד עבר הניתוח. הרב ויינברג השיב כי עבר בהצלחה וכי ספרא כבר מתאושש. הרבי שאל אם יש אפשרות להדליק חנוכייה בבית הרפואה בבוסטון שבו הוא שוהה. הרב ויינברג השיב כי החדר עמוס במכשירים והדלקת אש אסורה. הרבי אמר כי צריך לבדוק אפשרות של הדלקת חנוכה אלקטרונית, לפרסומי ניסא לפחות.

• הכתבה המלאה - הכוללת אף מענות מיוחדים שקיבל מהרבי וגם דברים אישיים שכתב במלאות עשור לג' תמוז - מתפרסמים השבוע במגזין 'כפר חב"ד'