ביום הסדנאות של כינוס השלוחים העולמי, הוקדש מושב בן שעה לארץ הקודש. במושב נחשפה, על רקע נגיף הקורונה המשתולל, שרשרת הדבקה מסוג אחר. שרשרת הדבקה חיובית שאסור לקטוע. שרשרת הדבקה שמי שנדבק בה לא יכול ככל הנראה להחלים ממנה לעולם. שרשרת הדבקה שראשיתה ברבי המשלח ושסיומה יתרחש רק בביאת המשיח.

מיקי דואק, בדרן ושחקן ילדים מצליח בשנות הארבעים המוקדמות לחייו, מפורסם בקרב בני נוער בארץ בעקבות הדמות 'מיקי השכן' שאותה הוא מגלם בהפקות בכלי התקשורת ובשלל הופעות שהוא מקיים. "אני מרבה להופיע בבתי חב"ד, באירועים שמארגנים שלוחי חב"ד ברחבי הארץ", אמר דואק. "באופן קבוע אני 'נדלק' כשהילדים הקטנים מכריזים את הפסוקים בלהט. אפשר לראות אז את הניצוץ בעיניים שלהם, את העוצמה שפושטת באולם בעת שהילדים בקהל מכריזים את הפסוקים בחזרה. יש אז איזה ניצוץ יהודי מלהיב שמדביק את כולם".

השליח ביישוב שבו מתגורר דואק, גבעת ניל"י (מושב קטן בצפון הארץ, ליד זיכרון יעקב וואדי עארה), הוא הרב אריה רובין. "הקשר שלי עם הרב רובין החל לפני כמה שנים, זמן קצר אחרי שהגיע לכאן", סיפר דואק. "כולנו כאן באזור מברכים על בואו. בזכותו אנחנו מתקדמים הרבה מאוד בעניינים הרוחניים שלנו. לי באופן קבוע יש מפגש יומי עימו, שנמשך גם בעידן של הקורונה, שבו אנו לומדים יחד את הפרק היומי ברמב"ם. בימי שישי ושבת נפגשים עם כולם בבית הכנסת ומתפללים ומתוועדים יחד. זה נפלא.

"במסגרת השיעורים עם הרב אריה, אנו לומדים הרבה נושאים מתוך פרשיות השבוע. אני לוקח מהתכנים הללו בעבורי מסרים פרקטיים לענייני היום-יום ואף משתדל להעביר את אותם מסרים בהופעות שלי ולחברים שלי. אני משפיע עליהם ככל יכולתי ושולח להם את התכנים שאני מקבל מהרב אריה בכל שבוע.

דואק לומד בחברותא עם הרב רובין

"לפעמים החברים שלי משתפים אותי ומספרים שאפילו הם כל כך נהנו מהדברים ושלחו אותם לחברים שלהם. פשוט לא להאמין שאני בתפקיד הקטן שלי מצליח להגיע להרבה אנשים ולהשפיע עליהם. כל זה לא היה קורה אילו הרב רובין, שהגיע לכאן ליישוב כשליח חב"ד, לא היה 'מדביק' אותי".

•

כבר כמעט עשור פועל הרב רובין ביישובי אלונה, בשליחותו הקדושה של הרבי. אלונה היא מועצה אזורית סמוכה לבנימינה, המאחדת תחתיה שלושה מושבים – עמיקם, אביאל וגבעת ניל"י. "זו המועצה האזורית הקטנה ביותר בישראל", מסביר הרב רובין. "המקום כאן ייחודי מאוד, הייתי מגדיר אותו אפילו כמו 'חוץ לארץ' בישראל. שומם ממש, כמו כפר נידח. אין פה איפה להשיג חלב כשר. בנוגע למוסדות חינוך לילדים מיותר להזכיר שאין על מה לדבר. אנחנו מסיעים אותם בכל יום שעתיים וחצי הלוך וחזור לתלמוד-תורה. בשבתות אין כאן מניינים. כשהגענו לכאן בהתחלה, אפילו בראש השנה ובחג השבועות לא היה מניין. לקח לנו זמן להבין איפה אנחנו נמצאים ו'לתפוס' את אופי השליחות המיוחד שיועד בעבורנו".

הרב רובין מדבר מונוטונית. קולו שקט אולם את האנרגיה שאופפת אותו והמיקוד במטרה שניבט מעיניו, אי אפשר להחמיץ. לא תמיד הוא היה חב"דניק. למעשה, בשנות חורפו כלל לא שמר תורה ומצוות. "נולדתי בברית המועצות", הוא מספר. "בעלייה הגדולה מרוסיה לאחר נפילת מסך הברזל, בשנת תשנ"ב, עליתי עם משפחתי ארצה.

"כילד צעיר בבנימינה, הכרתי את שליח הרבי הרב יהושע אדוט. עברית לא ידעתי ממש לדבר בהתחלה, ובכל זאת אני זוכר שהשתתפתי במסיבות שבת שארגן. הרב אדוט גם הכין אותי לבר-מצווה. באחד מהימים, כנער, בעת שהסתובבתי ברחוב, נתקלתי בו. הוא אמר לי שהוא בדיוק מחפש עשירי למניין לתפילה בבית חב"ד ושאל אותי אם אוכל להצטרף ולהשלים. מיד נעתרתי. גם לא היה לי יותר מדי מה לעשות אז, וגם בלי קשר חיפשתי אז משמעות בחיים שלי. הייתי סקרן לגבי התפילה במניין. אמרתי, מה אכפת לי, אראה מה יש לו להציע לי.

"חלפה יממה. בהשגחה פרטית יצא ששוב נפגשתי ברחוב עם הרב אדוט. שוב הוא פנה אליי ושאל 'מה דעתך להשלים גם היום מניין?' לא הייתה לי בעיה. הצצתי, ונפגעתי. מצווה גוררת מצווה, והתחלתי להתקדם בענייני יהדות ובשמירת תורה ומצוות. עברתי ללמוד בישיבות ונסעתי גם ללמוד תקופה אצל הרבי.

השליח הרב אריה רובין

"לפני שהפכתי לחב"דניק גם בהגדרה, בעודי תלמיד ישיבה שמתחיל את דרכו, 'הדביק' אותי הרב יהושע ופתחתי דוכן תפילין סמוך לתחנת הרכבת של בנימינה. הבאתי במיוחד בכל פעם בקבוק קולה קר וכוסות. התפילין שהיו לי אז לא היו ארבע על ארבע אלא קטנות יותר, 'רגילות' מה שנקרא. השתמשתי בהן. זו הייתה הפעולה הראשונה שלי. היום ברוך השם, כבר כמעט עשר שנים אני שליח סביב השעון. הכול בזכות הרב יהושע".

•

הרב יהושע אדוט הוא שליח הרבי בבנימינה כבר 35 שנה. "הגעתי לכאן עם רעייתי שרה ושני ילדים קטנים בשנת תשמ"ז", הוא סיפר. "ההתחלה הייתה ממש קשה, לא היה לנו כלום. תושבים בעיר עשו הפגנות במועצה, ניסו לתקוע לנו מקלות בגלגלים. היום, אגב, אותם מפגינים הם החברים הכי טובים וקרובים של בית חב"ד. הנוסחה שבה פעלנו באותן שנים ועד היום, ושהוכיחה את עצמה, הייתה אחת: אהבת ישראל. באמצעות אהבת ישראל כבשנו את המקום".

לפני כשנתיים, קמפיין ה'הדתה' הדמגוגי שפשט טלפיו בעוצמה ברחבי ישראל הגיע גם לבנימינה. "היו שהתלוננו למועצה שאנחנו 'מפתים' ילדים לומר פסוקים באמצעות פרסים וממתקים", נזכר הרב אדוט. "דווקא אז מדהים היה לראות כיצד תושבים כאן בעיר, שכאב להם כל ה'עליהום' הזה, התגייסו מיוזמתם לנפץ את ההבל. הם פתחו קבוצת ואטסאפ מיוחדת והנפיקו סטיקרים שהופצו בכל רחבי העיר ועליהם נכתב 'בוחרים ברב יהושע'. הם גם ארגנו הפגנות ומימנו פרסומים בעד הפעילות שלנו. בשורה התחתונה יצא מזה רק טוב, כי באותה שנה הגיעו לתהלוכה עשרות ילדים יותר מכפי שהגיעו בשנים שקודם לכן".

ליהדות התקרב הרב אדוט בשנות העשרים המאוחרות לחייו. הוא נולד בנתניה בשנת תשי"ח. התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת הצנחנים. לאחר השירות יצא עם חבריו לטיול באוסטריה.  לאחר שחזר ארצה מאוסטריה, במטרה להתחבר בחזרה אל ה'הוויה' הישראלית, הצטרף הרב אדוט לקורס אנשי ביטחון

"באחד הבקרים הסתובבתי בנתניה. לפתע פנה אליי צעיר, עטור זקן שחור, כובע קנייטש לראשו, והציע לי להניח תפילין. זה היה הרב מנחם וולפא", סיפר הרב אדוט. "הנחתי. הרי זה בדיוק מה שרציתי אז, להתחבר, לחוש משהו רוחני. סיפרתי זאת לרב וולפא. הוא בתגובה אמר לי, 'תשאיר את מספר הטלפון שלך'. אמרתי, בסדר. כתבתי לו. לתומי חשבתי, מי כבר יטלפן. אבל הוא באמת טלפן אליי יום אחר כך והציע לי להצטרף אל אחד משיעורי התורה שנמסרו בעיר. שאלתי אותו איפה יש שיעור. התברר שבמרחק של חמש דקות הליכה מביתי יש בית חב"ד. השיעורים הללו גרמו לי להתקרב יותר ויותר ולקבל עליי עול תורה ומצוות.

השליח הרב יהשוע אדוט

"היום, כשאני מביט בפרספקטיבה של יותר מעשרים שנה על מה שקורה כאן, אני מבין שכלום לא היה קורה בלי הכוחות והברכות של הרבי. ברוך השם השפענו על רבים ויש עוד הרבה עבודה. הרב מנחם וולפא מנתניה היה השליח הנאמן ש'הדביק' אותי וקישר אותי לאילנא דחיי, ומאז, כמו שאומרים, הכול היסטוריה. עד היום הרב וולפא משמש הרב האישי שלי. כל ההצלחה וכל מה שקורה היום בבנימינה נזקפים לזכותו".

•

הרב מנחם וולפא יצא בשליחות הרבי לנתניה לפני 47 שנים. "באותם ימים, שנות הלמ"דים המוקדמות, נתניה הייתה עיר שבקושי היו בה ניצנים של יהדות ויראת שמיים", נזכר הרב וולפא. "הגענו למקום וצעד אחר צעד התחלנו לפעול".

על הפעילות החב"דית הרוחשת כיום בנתניה, 'בירת השרון' כפי שהיא מכונה והעיר השביעית בהיקף אוכלוסייתה בישראל, מיותר להכביר במילים. כיום מתגוררות ברחבי העיר כ-400 משפחות חב"דיות. כ-40 משפחות של שלוחים פועלות בשכונות העיר. כמעט בכל שכונה יש בית כנסת חב"ד (25 בתי כנסת חב"דיים בסך הכול בכל רחבי העיר). בתהלוכת ל"ג בעומר של שנת תשע"ד שברו השלוחים בנתניה שיא, כאשר כ-15,000 ילדים מכל רחבי העיר השתתפו בה. בכך הפכה להיות התהלוכה הגדולה בישראל.

"אני מתבונן קצת באותם ימי בראשית", שיתף הרב וולפא, "לפני יותר מארבעים שנה, ולא יכול שלא להתפעל. כשהגענו לכאן לא היה כלום. העבודה הייתה אינטנסיבית. 'במקלי עברתי את הירדן הזה'. רואים במוחש את כוח המשלח, שמלווה אותנו על כל צעד ושעל".

השליח הרב מנחם וולפא

הרב מנחם מענדל חיים ברוך וולפא נולד בירושלים, בי"ח תמוז תש"י. בנערותו חבש את ספסלי ישיבת 'קול תורה' הליטאית בירושלים. "עדיין לא היה בשל אצלי אז העניין של 'תומכי תמימים'", הוא אומר. על ה'מכה בפטיש' שהוביל להחלטה לעבור לתומכי תמימים סיפר הרב וולפא: "היינו עומדים, קבוצת תלמידים, בקשר עם הרב יוסף צבי סגל. הוא נהג להגיע אלינו לישיבה ולמסור שיעור תניא במחתרת. אני הייתי מגייס בשקט את הבחורים המתאימים לכך. כמו כן היינו הולכים לבית כנסת סמוך ולומדים הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן.

"הרב סגל הוא ש'הדליק' את מה שהרבי אמר לאחי ביחידות, שיפעל שאעבור לתומכי תמימים. בזכותו זה יצא מן הכוח אל הפועל. הרב סגל הפעיל את כל כוחותיו וכישרונותיו כדי להסביר לנו את גודל העניין שבמעבר לתומכי תמימים. אני זוכר את הרגע שבו גמלה בליבי ההחלטה לעבור. כיום אני יכול להצהיר כי כל ההתפתחות החב"דית בנתניה, תורה וחסידות, הכול בזכותו של הרב סגל, ש'הדביק' אותי וגרם לי לעבור לתומכי תמימים".

•

הרב יוסף צבי הלוי סגל (81) הוא מדמויות ההוד של ירושלים. כבחור למד בישיבת 'תורת אמת', ובאלול תש"כ, במסגרת נסיעת הצ'רטר הראשונה לחצרות קודשנו, שאורגנה באותם ימים, נסע אל הרבי. לאחר נישואיו התיישב בירושלים. עם הקמת כולל האברכים בבית הכנסת 'צמח צדק' שבעיר העתיקה מונה לעמוד בראשות הכולל.

במרוצת השנים חינך מאות תלמידים והעמידם בקרן אורה. להתוועדויותיו ולשיעורי החסידות שהוא מוסר בטוב טעם יצא שם למרחוק. רבים מכל רחבי העולם גומעים את הסבריו כמים קרים על נפש עייפה. נדבך מרכזי בפעילותו הוא ללא ספק שיעורי החסידות המחתרתיים שמסר במשך שנים ארוכות בישיבות העילית של ירושלים. פירות רבים ומפוארים, מכותל המזרח הנוכחי של חסידות חב"ד, שלוחים, רבנים ומשפיעים, צמחו בעקבות אותם שיעורים.

הרב יוסף צבי סגל

"כמעט בכל המכתבים שכתב לי הרבי", משתף הרב סגל, "הזכיר הרבי את עניין הפצת המעיינות. הנוסח היה 'בברכה להצלחה מרובה בהפצת המעיינות' ובחלק מהמכתבים 'בהפצת המעיינות והיהדות'. את שני הדברים הללו לקחתי כמסר בעבורי וייסדתי את השיעורים המחתרתיים בישיבות. השיעורים התקיימו ללא הפסקה, בקיץ ובחורף. בשלגים של ירושלים, בגשמים, בעיתות שרב. בלילות ובימים.

"כשמביטים על כל מי שהתקרב בעקבות אותם שיעורים שנוהלו במחתרת, זה פשוט מדהים. מדובר על כמה עשרות, אולי אפילו קרוב למאה, שהיום משמשים ראשי ישיבות, משפיעים, דיינים ומחברי ספרים. ואם מדברים על משפחות, זה מגיע בהחלט לכמה מאות. הם ובניהם ובני בניהם.

"שנים אחרי שהתחלתי בשיעורים הללו, כשהגעתי אל הרבי בתור אורח, אירע שהרבי סימן לי לומר לחיים והרים את ידו לכיווני בתנועה בלתי שגרתית. לא אשכח את הרגע הזה שמלווה אותי ו'חי' אצלי עד היום. אחד מידידיי אז פנה אליי מיד ואמר לי, 'לא יודע מה זכית או עשית, לא ראיתי עוד מישהו שהרבי התייחס אליו ככה'. עניתי לו: זה לא אני. אלו הנשמות הרבות שהתקרבו לחסידות מהשיעורים שמסרתי.

"זה המסר שבו אני רוצה לסיים ואותו אני מעוניין להעביר לקוראים. צריך להגדיל תורה ולהאדירה. להביא את אור החסידות אל יהודים רבים ככל האפשר. אם בחברותות בארבע עיניים, אם בשיעורים, כי זהו הרצון של הרבי. כך נביא בעזרת השם את המשיח, ונשלים את הייעוד של 'יפוצו מעיינותיך חוצה', כאשר קאתי מר, מלכא משיחא".

תודת המערכת למפיקי ומארגני הפרויקט: הרב נפתלי ליפסקר, מנהל אגף הסניפים בצעירי חב"ד; הרב זלמן גורליק, שליח הרבי בבאר שבע; הרב אליהו שוויכה, שליח הרבי לשכונת הגוש הגדול בתל אביב, והרב בעריש ביר, משלוחי הרבי בחולון. הסיפורים המלאים פורסמו השבוע בעיתון 'כפר חב"ד'. התמלילים באדיבות העיתון.