רבים כבר הגדירו את התוועדות הזום, שהחלה במוצאי שבת, במסגרת המלווה מלכה של כינוס השלוחים העולמי, ועודנה נמשכת (למעלה מ-120 שעות ברציפות כבר) כשבכל עת מתחלפים המשתתפים - כ"התוועדות הארוכה ביותר בהיסטוריה".

אלא, שלאו דווקא. הנה קצת היסטוריה:

בשנת תער"ב, בעת שהקים את ישיבת 'תורת אמת' בחברון, שלח הרבי הרש"ב נ"ע קבוצת 'תלמידים שלוחים', מהמובחרים שבתלמידי תומכי תמימים, בכדי לחזק את הישיבה.

שנים אחדות לאחר מכן, בחודש כסלו תרע"ה, בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גורשו התלמידים השלוחים מהארץ כיוון שהיו בעלי אזרחות רוסית (בעוד שהשלטון העות'מאני ששלט בארץ היה לצד הגרמנים במלחמה).

לאחר תלאות רבות, שכללו גלות במצרים לתקופה מסוימת, חזרו התלמידים לליובאויטש. חזרתם גרמה להתרגשות גדולה בישיבה. לשם כך התקיימה התוועדות. התוועדות זו התקיימה, ובכן, במשך כמה ימים ברציפות.

הרב אליעזר קרסיק ז"ל תיאר את אותה התוועדות: "ההתוועדות הזו נמשכה כמה ימים בלי הפסק, לילות כימים. המשפיע העיקרי היה ר' אלתר פוצופער ור' הלל פריטשער ור' יחזקאל פייגין. כמובן שהיו מתחלפים לסירוגין, כשזה היה עייף והלך לישון הנה השני היה ער וחוזר חלילה. וכן התלמידים המקבלים היו מתחלפים כך.

"כמעט שכל בני ההתוועדות ישבו בכור ההיתוך הזה. ומי שהיה לו קצת שייכות לזה הנה על ידי ההתוועדות הזו זז ממקומו הקבוע בשער או בצורה קדימה. ועד היום לא מש מזיכרוני ההתוועדות הזו. הבכיות מחשבון הנפש שעשה כל אחד לעצמו. החרטה על העבר והקבלה על הדרך היעודה הזו, הייתה לימוד חברע ודיברו כמו איש את רעהו בטוהר לבב".

(הביא את הסיפור: ר' שולם קוביטשעק)