עצוב כל כך להוסיף את המילים "עליו השלום" על ר' לייזער. כואב מאד לכתוב דברי פרידה מידיד כל כך יקר, הגאון החסיד הרב אליעזר טייטלבאום, או כפי שנקרא בפי כל "ר' לייזער".

צעיר אנכי מר' לייזער בכעשרים שנה, קטן אני ממנו בחכמה ובתורה שנות דור, אך זהו המיוחד בו בר' לייזער, שלמרות גדולתו בכל מקצועות התורה, והיותו עסוק בעבודת השם האישית שלו, יחד עם עיסוקיו הרבים בעבודת הקודש בכשרות, מצא זמן ללמד ולשתף אחרים בידיעותיו.

על ר' לייזער ניתן לדרוש את דברי חז"ל במסכת סנהדין פח: "שלחו מתם ( שאלו מארץ ישראל) איזהו בן העולם הבא?  ענוותן ושפל ברך, שייף עייל שייף נפיק (מתכופף ונכנס מתכופף ויוצא), וגריס באורייתא תדירא ולא מחזיק טיבותא לנפשיה".

גם בשבתו במשרדי ה-OK, היינו מוצאים אותו בכל רגע פנוי עם ספר פתוח, גמרא, שולחן ערוך וכדומה. ויחד עם זאת תמיד היה פנוי לענות לכל אחד על שאלותיו. עליו ניתן גם לדרוש את "העוז והענווה". ר' לייזער ע"ה שילב בתכונותיו "עוז" תקיפות בכל מה שקשור לכשרות בהידור, ובכלל תורה, חסידות ומנהגי חב"ד, ומאידך היה דוגמה חיה ל"ענווה".

במשך קרוב לארבעים שנות עבודתו לצידו של הגאון החסיד הרב דן יואל ליווי ע"ה, שעמד בראש מערכת הכשרות העולמית OK, הספיק ר' לייזער לעסוק בכל תחומי הכשרות, החל מפיקוח על מסעדות, וכלה במפעלים ברחבי תבל הנדרשים לידע עצום בהלכה והבנת הטכניקה של המכונות.

זכיתי ובשנים האחרונות קירבני מאד ר' לייזער, והשקיע שעות רבות בהדרכה אישית שהעניק לי ולחבריי הרבנים החשובים בארגון. בכל פעם ששאלתי את ר' לייזער שאלה הנוגעת ל"הכשרת" כלי, "מסורת" בעניינים הכשורים לכשרות, או כל שאלה שהיא, היה הוא משיב בסבלנות רבה, עם הסברים נפלאים, ותמיד היה מציין בעל פה מקורות לדבריו, והיה בקיא בספרי הראשונים והאחרונים כפי שהיה ניתן לחזות.

באחד מביקוריי בבית הרפואה את ר' לייזער, (בח"י אלול שנת תשע"ט), מיד כשנכנסתי לחדרו, הגיש לי ר' לייזער שופר וביקשני לתקוע בו, בהסבירו שלא היה בכוחו לתקוע באותו יום, ואני ניצלתי את ההזדמנות וביקשתי ממנו שתמורת התקיעות הוא יתוועד עמי לרגל ח"י אלול, וכך הווה. במשך קרוב לשעה, למרות חולשתו הרבה, ישב על מיטתו וסיפר סיפורי חסידים הנוגעים לח"י אלול. ואז ביקשני להשמיע באמצעות הטלפון הנמצא ברשותי ניגוני התוועדות ויחדיו שקענו בניגונים חסידיים.

ר' לייזער יחסר לכולנו, הרבנים והעובדים בארגון הכשרות או קיי, הוא יחסר לתושבי קראון הייטס, שזכו לשמוע תורה מפיו במשך שנים רבות בשיעוריו הנפלאים, ואחרונים חביבים בני משפחתו היקרים שיחיו.

כפי שהזכרנו למעלה מדברי חז"ל, היה ר' לייזער מתנהג באופן ד"לא מחזיק טיבותא לנפשיה". הוא חלק את ידיעותיו עם אחרים, פירגן לכולם להצליח בסייעתא דשמייא, ובהמשך דרכם של ראשונים, בעזרת השם נצליח להמשיך במסורת של עבודה בקודש מתוך יראת שמים טהורה, והרחבת גבולות הכשרות כ"מבצע כשרות" של הרבי נשיא דורינו, עם ברכותיו ועצותיו הרבות של הרבי שליוו את הרב ליווי לאורך שנים. ונזכה ומיד יתקיים הייעוד "והקיצו ורננו שוכני עפר והם בתוכם" בביאת משיח צדקינו מיד ממש.