טור מעורר השראה ביסודות החינוך מאת המטפל הרגשי המשפיע נטע גערליצקי
באדיבות אתר 'ישיבה בוחר'

כמה וכמה פעמים שמענו מהרבי את הביטוי 'כשכואב צועקים'. 
הנושא עליו ניגשתי לכתוב, כואב לי. תקוותי אמנם שהדברים יפעלו בי ובקוראים, אך עצם הכתיבה – היות וכואב לי.
יצא לי להיפגש עם מגוון רחב של הורים – סגנונות שונים לגמרי, הורים לילדים ממגוון רחב של גילאים וממילא הנושא פשוט בוער בי.

הורים רוצים שיהיה טוב לילד שלהם.
הם מוכנים להשקיע משאבים ומאמצים רבים על מנת להצליח בחינוך, אך לעיתים לא רק שלא מביאים תועלת אלא להיפך ח"ו.
ממשפיע אחד שמעתי משל על חייל מסור ונאמן הרוצה מאוד לנצח במלחמה, אך היות והוא פוזל – הוא יורה במרץ ובמסירות אם כי לא לכיוון הנכון…

רגע לפני שאגש לנקודה עצמה, ברצוני להביא משל קצר מהחיים על מנת להמחיש את הנקודה:

שוחחתי פעם עם בחור ממשפחה לתפארת, ההורים אנשי חינוך ומשקיעים בחינוך הילדים מאוד.
הבן שלהם, הבחור איתו שוחחתי, מתנהג בצורה מאוד פרובוקטיבית.
הנחתי שזה 'יושב' על משהו, אך לא הצלחתי להבין מה. אחרי הכל, מדובר בבחור מאוד רגיש עם ראש טוב וכל המעלות הטובות.

אחרי כמה שיחות שהיו לנו, הבחור התפרץ בבכי חסר מעצורים וממש לא הצליח להירגע.
סיימנו אז את השיחה וקבענו להיפגש בפעם אחרת.
בפעם הבאה שהגיע, התברר שבעיני הבחור ההורים שקועים במריבות ביניהם, יש מצב של חוסר תקשורת נוראי וכל הבית מרגיש כך.
אותו בחור שם לב, שדווקא כאשר הוא מתנהג בצורה לא טובה, ההורים פתאום מאחדים כוחות לפעול נגדו.

אז אפילו שזה נגדו, עדיין, הוא מעדיף לראות אותם מאוחדים ולכן מתמיד בהתנהגות שלו.

נעזוב רגע את המשך הסיפור עם אותו הבחור והתהליך שעשינו.
המסקנה הנלמדת מהסיפור, שלפעמים לא משנה כמה ההורים יחנכו, יגערו או יחבקו, זה לא משנה, אם העיקר חסר מן הספר.
יסוד היסודות למען נפש בריאה של בחור, היינו הדבר שהכי ישמור על האיזון הנפשי שלו, הוא שיראה בבית שלו תקשורת בריאה וטובה.
הערכה, כבוד, הכלה, ויתור, התמסרות ועוד. 

ככה ממש, בעניין כואב לא פחות, ישנם הורים שחושבים אפילו יותר מחצי שעה ביום על חינוך הילדים שלהם בכל יום, ודואגים שבנם ילך למוסדות לימוד הכי נחשבים שיש,
עובדים קשה מאוד על מנת לשלם את שכר הלימוד, בודקים שהילד יהיה בלי גישה לתכנים לא רצויים [ר"ל] עומדים בקשר עם אנשי הצוות ועוד.

אך יש איזה עיקר שלפעמים לגמרי חסר מן הספר.
העיקר הזה גורם לבחור שכל השהות שלו בישיבה פשוט מיותרת.
והתוצאה הבלתי נמנעת: נזק לבחור, לסובבים אותו, לישיבה ולהורים עצמם.

ולעניין עצמו:
ישנם מאוד הרבה מקרים שההורים חושבים כי אחד מהאנשי צוות בישיבה התנהג בצורה לא נכונה כלפי הבן שלהם. או בכלל השגות והערותעל שיטתו או הנהגתו בחינוך או בחסידשקייט. 

מי שקצת מתבונן בעניין בצורה אמיתית ובלי פניות, יודע שבשביל שהבחור יצליח בישיבה הרי שזה תלוי בראש ובראשונה בכבוד והערכה שיהיה להורים כלפי אנשי צוות הישיבה.

(וידוע המעשה מתקופות אחרות, שהבן מגיע לאביו מהחידר בוכה שהמורה נתן לו סטירה, אז אביו שואל באיזה לחי ומשלים עוד אחת בלחי השנייה) 

הדבר הוא פשוט, הגיוני והכרחי לומר אותו:
אם אכן האבא חושב שאנשי צוות הישיבה הם הממונים על חינוך בנו, שעליהם מוטלת האחריות לשקלל נתונים ולהחליט מה להחליט, הרי אין לו מה להתערב אלא רק לגבות את אנשי צוות הישיבה ולסייע להם בכל מה שדרוש.

אך אם חושב האבא כי אנשי הישיבה טועים והוא מבין טוב יותר מהם, יתכבד נא האבא, יקח את בנו אליו הביתה ויחנך אותו כראות עיניו…

זה עוול לא יכופר להשאיר את הבחור בישיבה - ובבית לדבר נגד אנשי הצוות, לפקפק בהחלטות שלהם ולשדר לבחור כי צוות הישיבה נתון לביקורת ולא חייבים לכבד כל מילה שלהם.

גם אם נאמר שלא מעניין את האבא הנזק לשאר התלמידים, וכן נאמר שלא מעניין אותו הכבוד של אנשי צוות הישיבה,
הרי שעל הבן שלו בוודאי יהיה לו אכפת. 

הדבר גורם נזק לבן שלך!
א. האנשים שדורשים מהבחור לצמוח רוחנית, להשקיע בתפילה ביראת שמים וכו', זה אנשים מגונים שהרי האבא מדבר נגדם ולא צריך להקשיב להם...
ב. הרגל נעשה טבע: היות והממונים עליו הם 'אפס' ולא באמת צריך להתייחס אליהם, זה יוצר חורבן נפשי שנשאר לעוד הרבה זמן ואף לכל החיים כאשר הבחור הופך ל'בלתי מקבל' לצמיתות ח'ו. [בדר"כ גם ההורים יקבלו את זה כבומרנג לפרצוף…]

ואם יטען האבא: מה יעזור? הרי הבן שלי רואה בעצמו שהאחראים עליו הם ככה וככה.
תתפלאו.
להורים יש משקל עצום ביחס של בנם לצוות הישיבה.
אם הבחור רואה כי ההורים שלו מכבדים את הצוות, מעריכים וסומכים עליהם, גם הבחור משנה את ההסתכלות שלו ומכבד פי כמה את הממונים עליו.
 
לצערנו בעולם היום מאוד מקובל לחנך את הילד לבקר כל הזמן את המחנכים שלו. וח'ו שלא יקבל עול ומרות של א'א ובטח לא להתבטל וכו'. אך אין ספק שתפקידינו לעמוד על המשמר ובשום אופן לא לתת להנחות העולם לשבש ולעוות את הנחות התורה ובהירות המחשבה הבריאה. 

אפשר עוד להמשיך ולהאריך בנושא, אך אסיים עם איזו נקודה מהשטח:
בתור אחד שנמצא בשדה החינוך ורוצה לעזור, ברצוני לציין שראיתי הורים רבים שהזיקו לבן שלהם לכל החיים דווקא כי דיברו נגד אנשי הצוות. ועוד יותר, אם הלבישו את זה בלבוש רוחני וחסידי כביכול. ולעומת זאת לא ראיתי אף הורה שהפסיד מזה שדיבר תמיד בשבח אנשי הצוות, ואדרבה הרוויחו הרבה נחת בהרבה מובנים. 

ומסיימים בטוב.

הרב נוטע גערליצקי
משפיע בתות"ל המרכזית לוד
ומטפל רגשי רב תחומי

058-770-7997