לפני זמן מה סיפרה לי בתי, השליחה של הרבי לשכונת צהלה בתל אביב, כי פגשה חסידת גור המתגוררת בעיר, שסיפרה לה על אביה, חסיד גור שהיה מקושר לרבי בלב ונפש, וזכה ליחס מיוחד כמו גם לעשרות מכתבי קודש אישיים.

כשהתקשרתי אל בני משפחתו של אותו חסיד גור, הרב יצחק אברהם רוטנברג ז"ל, ודובבתי אותם לספר לי על קורות ימי חייו, נפעמתי לשמוע על הקשר הנלהב שהיה לו עם הרבי במשך עשרות שנים - החל משנת תשי"ז ועד לימיו האחרונים.

לאמיתו של דבר, הרב רוטנברג כבר התראיין מספר פעמים - אם בסרטון של ג'ם או ב'כפר חב"ד' ובעוד בימות חב"דיות, אך גם לאחר סיפורי המופת שסיפר, עדיין לא נודעתי להיקף ועומק הקשר הרציף שהיה לו עם הרבי, בעיקר בשנים הראשונות, בהן התגורר באיסטרן פארקווי מול 770.

בתקופה ההיא היה פונה אל הרבי בעניינים שונים להתייעץ או לבקש את ברכת הרבי. כחסיד גור היה מרשה לעצמו לגשת אל הרבי יותר מאשר חסידי חב"ד מן השורה, שנמנעו לפנות אל הרבי בכל דבר וענין מפני היראה.

יכול אני לספר לכם את שמותם של כל ילדיו, באיזה שנה נולדו, מתי באו בקשרי השדוכין ומתי נישאו ועל כך שההפרש בין בתו הגדולה לבנו הקטן עולה על עשרים שנה. אני יודע כמה נכדים נולדו לו עוד לפני לידת בנו הקטן וכמה אחריו ועוד כהנה פרטים מדוייקים משפחתיים - כמו מתי חנכו את דירתם החדשה ומה הם מועדי פטירת ההורים ז"ל.

כל זאת לאור העיון באלבום הנפלא המצוי בידי בתו מרת מרים פרידלנד מתל אביב, המשמרת בו את כחמישים מכתבי הברכה שקיבל אביה מהרבי לכל אירוע משפחתי, החל מהלידה ולפניה, לתספורת הבנים, לבר המצוה שלהם, לקישורי התנאים של ילדיו וכמובן גם לנישואיהם. כל נכד שנולד היה כותב הרב אברהם על כך לרבי, והרבי היה משיבו במכתבים סדירים. לפי הנראה ישנם כנראה מכתבים נוספים שמשום מה אינם נכללים באלבום.

דומני שכמות המכתבים שקיבל מהרבי היא יוצאת דופן גם ביחס לחסיד חב"ד מן השורה. כל צעד ושעל בחייו היה מדווח לרבי והרבי היה משיבו בתדירות על כל שאלותיו ומשאלותיו. כשהרבי היה שולח לו מכתבים, הוא גם היה דורש ממנו כמו מכל החסידים לשמור על שיעורי חת"ת, לעסוק במבצעים "ובטח השתתף (וישתתף ביתר שאת) במבצע תפילין וה' יצליחם".

את החיבור המיוחד שהיה לו להרב אברהם רוטנברג הוא העביר לילדיו ועד היום הם מדברים בהתלהבות על הדבקות שלו ברבי, וזאת למרות שהוא היה חסיד גור מובהק ועמד בקשר עם עוד מגדולי ישראל, בהיותו איש בעל אופקים רחבים ובר אוריין שתר בכל מקום למצוא בארות מים חיים. אך מתרשם אנוכי כי אין לדמות זאת לקשר שהיה לו עם הרבי, שהיה מיוחד ויחודי.

מבתו מרת פרידלנד שמעתי, בין היתר, על ההתרגשות הגדולה שאחזה בו כאשר היה מגיע אליו מכתב מהרבי. הוא היה לובש את בגדיו העליונים וחוגר את עצמו באבנטו וברגש רב היה פותח את המכתב וקורא אותו בהתרגשות ובהתעוררות, משל קיבל עתה מכתב מהרבי לראשונה. כך נהג גם בשנות המ"מים והנו"נים והתלהבותו לא פגה.

בנו הגדול הרה"ח הרב ישעי' רוטנברג שנולד כאשר הוריו התגוררו מול 770, שמע עם השנים מאביו דברים נפלאים על הקשר המיוחד שלו עם הרבי באותם הימים הזוהרים והוא מגולל אותם בדיוק רב בשיחתו המרתקת.

•

כשניסיתי להבין את תחילתו של קשר זה וכיצד נוצר החיבור בין אברך חסיד גור אל הרבי היושב בברוקלין, התברר לי הדבר על פי המכתב הראשון באלבום המשפחה.

המכתב הוא מט' כסלו תשט"ז ממוען אל מרת אסתר שתחי' (למשפחת פיגה - ממשפחות גור הנכבדות) על הודעתה מקביעות זמן חתונתה עב"ג ליום כ"ח כסלו הבעל"ט. העלמה אסתר היתה באותם הימים מורה בבית ספר חב"ד ביפו וכשהשתדכה כתבה על כך לרבי וקיבלה מכתב ברכה לנישואיה.

היא זו שקישרה את בעלה אל הרבי והזוג המשיך לכתוב לרבי מכתבים מס' פאלו שבברזיל, לשם נסעו בשנים הראשונות לאחר הנישואין כדי לחנך את ילדי ישראל על טהרת הקודש.

בשנים הללו קיבל הרב רוטנברג כמה וכמה מכתבים מהרבי ובהם הרבי מדריכו בפרוטרוט ומכוונו בכל צעדיו, כולל בעידוד להצלחת לימודו על ידי שמציע לו ללמוד עם חברותא קבועה. המכתב נתפרסם באגרות קודש חלק י"ד בעמוד תי"ד הנושא את התאריך ט' אד"ר תשי"ז.

משום מה, למרות שכמה ממכתביו מודפסים באגרות קודש, אין שמו מופיע בהם וכמובן ששמו אינו מופיע גם במפתח שמות האנשים.

הרבי עודד את הזוג רוטנברג להמשיך בעבודתם בשדה החינוך בברזיל, ובין היתר כתב לו במכתב מחודש אייר תשי"ז:  "במענה על מכתבו שנתקבל זה עתה, וממהר הנני לענות עליו כיון שכותב שבדעתו לעזוב בקרוב מדינתו עתה, ולא נראית לי סברא זו כלל, כיו שחוננו השי"ת בכשרונות מיוחדים בשדה החינוך הכשר, ונמצא הוא במדינה שהמחסור בכוחות שטח זה  מבהיל הוא, וכנראה גם במוחש התוצאות האיומות ממחסור זה במצב היהדות במדינה האמורה, שלכן ע"פ ציווי רז"ל הידוע עניי עירך קודמין, לדעתי עליו האחריות והזכות לחפש ביגיעה הדרושה האפשריות במדינה בה נמצא עתה לעבוד בעניני חינוך".

מכתבו של הרבי לרב רוטנברג

בהמשך אותו מכתב הרבי ממשיך לדחוק בו שלא יעזוב את מקומו ובסופו של המכתב מעיר לו הרבי שאם "תנאי אופני המשכורת גרמו להסברא החדשה שלו, אך שחשש רחוק הוא בעיני, בכל זה לדעתי - בטוח השי"ת, אשר במדתו שהיא מדה כנגד מדה, הנה כל אלו שעסקו בקירוב בנ"י במדינה האמורה ע"י חינוכם בכשרות, לברכם בהמצטרך להם מנפש ועד בשר".

מכתב זה נדפס באגרות קודש חלק ט"ו עמ' קכ"א ואף שם ללא ציון שם הנמען.

•

למרות בקשת הרבי לזוג רוטנברג לעשות הכל כדי להישאר בס' פאולו וללמד את בני ישראל תורה, הדבר לא צלח והם החליטו לחזור לארץ הקודש, אלא שמסובב הסיבות הביאם בינתיים לארה"ב ובהשגחה פרטית נקבע מושבם באיסטרן פארקווי, מול בית רבינו שבבבל - ושם התגוררו כשנתיים.

תקופה זו היתה מיוחדת עבור הרב אברהם רוטנברג, כאשר אל מול ביתו שוכן הרבי מליובאוויטש והוא היה לו למשענת באותם הימים, כאשר ספינתו הטלטלה מחוף אל חוף עד אשר עבר להתגורר בישראל באופן של קבע, עד לימיו האחרונים.

תקופה מרתקת זו מספקת לנו סיפורים נפלאים על הוראות הרבי והדרכותיו לזוג הצעיר כמו המאורע דלהלן:

בנו הרב ישעי'ה רוטנברג מספר את אשר שמע מאביו על סיפור לידתו שלו: "לפני לידתי שאל אבי את הרבי להיכן עדיף שאמי תלך ללדת - האם בבית הרפואה הממשלתי או לפנות לבית יולדות פרטי. היה צורך לבחור בין בית רפואה ממשלתי שבו האוכלוסיה היא אפרו אמריקאית ללא תשלום כלשהו, לבין בית יולדות פרטי עם אוירה לבנה ואיכותית, אך היא היתה כרוכה בתשלום מכובד.

הרבי ענה לאבי שיש להתייעץ עם נשים צעירות ואם יש מניעה כספית שיכנס למזכירות ויש שם מעטפה עבורו. כבר מאז הרבי דאג לאבי והיה יותר מאוזן קשבת לכל קושי ומצוקה שהתעוררו.

לאחר כמה ימים נולדתי בשעטומ"צ ביום השבת קודש בז' כסלו תשי"ח. אבי חזר לקרונהייטס ברגל ובבוקר יום השבת הוא ניגש לבשר לרבי על הולדתי. הרבי בירך אותו למזל"ט והורה לו לקבל עליה, לעשות מי שברך ולעשות 'קידוש'.

היה זה לפלא שהרבי ביקש שיעשה קידוש לבן זכר, דבר שאינו מוכר, אך הוא הלך והזדרז להכין עד כמה שהיה ניתן, תוך כדי השבת וערך קידוש זוטא להולדת הבן.

הברית נועדה להיות ביום השבת קודש שלאחרי לידתי ביום י"ד כסלו. אבי ביקש ואף התחנן לרבי שיתכבד בסנדקאות לרך הנולד ובפרט שאין לידו את ההורים, כיון שהם לבד כאן בארה"ב, אך הרבי השיב שאינו נוהג לקבל סנדק אצל כלל החסידים ואם יבוא רק אליו להיות סנדק, הדבר יכול לגרום לעין הרע וכו'.

לפועל הרבי שלח את הרב חודוקוב תחתיו להיות לי לסנדק.

כמו כן הורה הרבי לחסידים שאת ההתוועדות של י"ד כסלו שהתקיימה לכבוד נישואי הרבי והרבנית ידחו לשעה 1:30 ולא מיד אחר התפילה כנהוג, כדי שהקהל ילך להשתתף בברית המילה. אם הרב רוטנברג התכונן למספר מועט של משתתפים בשמחתו, שכן לא היו בקרבתו בני משפחה כלל, הרי שבשעה היעודה באו כל החסידים בהמוניהם להשתתף בשמחת הברית ובית הכנסת היה מלא עד אפס מקום.

בשעה 1:30 נהרו כולם לעבר ההתוועדות ואילו אבי התעכב מעט לסדר את כל הנצרך ובאמצע ההתוועדות הוא נכנס, והרבי שאל אותו מה השם שניתן לנולד. כששמע הרבי את השם ישעי' הגיב הרבי ואמר: "בימיו תוושע יהודה וישראל ישכון לבטח".

הרב ישעי' אומר שלפי הידוע במשפחתם, מאז שבת זו החל הרבי להתוועד תמיד בשעה 1:30 ולא כפי שהיה נהוג עד אז להתוועד מיד אחר התפילה. מרווח זמן זה בין התפילה להתוועדות 'נולד' ביום בריתו.

•

הרב רוטנברג היה מעורב באותם הימים בקידום שידוך בין נער ונערה שהיו מעוטי יכולת. כאשר החליטו השניים לסגור את השידוך פנו, אפוא, לרבי לברכה ולהסכמת השידוך. חלפו כמה ימים והרבי לא ענה להם מאומה. הם היו שרויים במתח רב מפני העיכוב בתשובת הרבי.

הרב רוטנברג ראה בצערם והחליט לשאול על כך את הרבי. כשהרבי הגיע מביתו פנה אל הרבי בגרם המדרגות ושאל את הרבי לפשר העיכוב במתן תשובה לשידוך. הרבי רמז לו שיכנס אחריו לחדרו.

כשנכנס הרב רוטנברג לחדר הרבי, שאל אותו הרבי איזה שכר לדעתך מרוויחים השניים בעבודתם? הרב רוטנברג ענה לרבי שאכן מצבם של השניים דחוק ביותר. שאל אותו הרבי, כיצד אוכל לאשר את השידוך כאשר למחרת חתונתם לא תהיה להם האפשרות לרכוש את ארוחתיהם?!

הרב רוטנברג שוחח עם אבי הבחורה על החשש שיש לרבי מכלכלת בני הזוג והאב אמר לו כי הוא מתכונן לקראת חתונתם לעשות עבורם מגבית גדולה, ורק לאחר שהאב התחייב לדאוג לכלכלתם, הסכים הרבי לשידוך ובירך אותם.

כאשר הגיע עת הנישואין שוב הרבי לא הוציא מכתב ליום החתונה. שוב פנה הרב רוטנברג ישירות של הרבי ושאל על כך. הרבי השיב לו כי לא ידוע לו שאבי הכלה קיים את הבטחתו.

כששמע אבי הכלה על כך החל לעסוק במרץ רב לאסוף עבור בני הזוג ורק אז קיבלו את מכתב הרבי לחתונה..

•

על סיפורים נוספים, על תשובות ומענות נוספות ועל פגישות מרתקות שהיו לרב רוטנברג עם הרבי יבוא המשך בע"ה בשבוע הבא.