היה זה בחורף תשל"ח. באותם ימים הופיע בליובאוויטש מושג חדש: שיחות קודש במוצאי שבת.

מדובר בתקופה שלאחר אירוע הלב בליל שמיני עצרת אותה שנה, כאשר מאז ועד ראש-חודש כסלו אותה שנה, הרבי שהה בחדרו. ואולם, מידי מוצאי שבת השמיע הרבי שיחת קודש בשידור מתוך חדרו, כאשר הקהל – גם בבית חיינו 770 וגם ברחבי תבל – מאזין לדברים מבלי לראות את הרבי.

הימים - ימי 'הסכם השלום' עם מצרים, מספר ימים לפני "ביקורו ההיסטורי" של סאדאת, נשיא מצרים, בארץ הקודש. הדיבורים על מסירת שטחים "תמורת שלום", כביכול, נשמעים בטונים גבוהים יותר ויותר, הערבים מרימים ראש ומציגים תביעות, ובצד הישראלי - חולשה ואובדן דרך. פחד מדומה מ"מה יגידו", שום ניסיון לעשות משהו שימנע את 'המכירה הכללית'.

באותו משא ומתן הרסני, החל להישמע הרעיון של תוכנית האוטונומיה המסוכנת לערבים היושבים ביש"ע. כלומר: התביעות לא היו רק על סיני, אלא גם על כל שטחי יהודה ושומרון. הרבי נלחם את מלחמת ה' למנוע את האסון, ודיבר מידי שבוע בשבוע נגד ההסכמים ההולכים ומתרקמים, ומורה לעשות ככל האפשר לחזק את השליטה היהודית בכל שטחי ארץ ישראל.

דבריו של הרבי מתפרסמים תמידין כסדרן בעיתונות הישראלית שמידי שבוע בשבוע מגלה עניין רב בדיווחים הנמסרים אליה מיד לאחר השיחות וההתוועדויות של הרבי.

•

במוצאי שבת קודש פרשת לך לך, אמר הרבי בין השאר:

"...ליישב את כל שטחי ארץ ישראל - ובפרט השטחים שישנם מערערים עליהם . . בכל המקומות הללו שיבנו מקום תורה ומקום תפילה, וגם מקוה טהרה...

ואפילו אם לשעה קלה יהיה "רגשו גוים ולאומים יהגו" - הרי האמת היא שהם עצמם יודעים שזה (כסיום הכתוב) "ריק", וזה ש"רגשו" ו"יהגו" הוא רק משום שרצונם לצאת ידי חובה כלפי מאן דהו.

רק בכדי שיראו בגילוי שגם אומות העולם יודעים ש(ה"רגשו" ו"יהגו") אין זה אלא "ריק" - צריכים היהודים להראות אשר מה שהינם אומרים שכל ארץ ישראל שייכת להם, הם מתכוונים לכך באמת.

ופשיטא שלא להזמין, ח"ו, לחץ מהאומות, על ידי הנהגה מוזרה לישב רק מספר נקודות ספורות, שעל ידי הנהגה כזו מראים שמתחשבים עם ההנהגה של המערערים.

ואין שום סברא בשכל ובמציאות לחלק את אותם נקודות מכל השאר – היות שה"רגשו" ו"יהגו" הוא בדיוק אותו דבר כאשר יישבו מספר נקודות וכאשר יישבו את כל אורך הגבול וכל השטחים...

שלא יכריזו על כל זה בקול רם, ההתיישבות בשטחים צריכה להיות בלי רעש והמולה, נוגע רק מעשה ההתיישבות בפועל . . ולכן אין צורך ברעש שבזה, ועל אחת כמה וכמה שאין צורך בהתפארות "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", ואדרבה: ההתפארות ש"כוחי ועוצם ידי גו'" יכולה ח"ו להזיק, נוסף על כך שזה אינו אמת...

וכשילכו בדרך זו, לא רק שסוף סוף לא יערערו הגויים . . אלא אדרבה: זה יביא ל"הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האומים, כי גבר עלינו חסדו גו'" . . הם יסייעו ליהודים (לא רק הסיוע שכבר הבטיחו, אלא) כל הסיוע (בממון וכיו"ב) שיהודים זקוקים לו כעת מהם, מצד שנמצאים עדיין בגלות.

עד כאן תוכן דברי הרבי בשיחה האמורה (תרגום חופשי מהשיחה באידיש שהוגהה על ידי הרבי, ומופיעה ב'לקוטי שיחות' חלק כ עמוד 311 ואילך).

•

עלעול קצר בעיתונים מאותה תקופה, מראה כי כאשר פורסמו הדברים, נוספו עליהם פרטים שלא נאמרו בשיחה. בפרסום בעיתון מעריב (מיום שני, 24.10.77), מיוחסים לרבי גם הדברים הבאים: "ההתנחלויות בכל שטחי ארץ ישראל צריכות להיעשות במשך יום אחד בלבד בלי להזדקק לאישורים פורמליים, אלא לפי הוראותיהם של ראש הממשלה והשר והממונה על ההתנחלויות. לאחר המעשה ישקטו הרוחות . . במיוחד לאור ההתלהבות שתתעורר בקרב רובו של העם בארץ ובתפוצות".

הדיווח בעיתון מעריב על דברי הרבי

ארבעה ימים מאוחר יותר, בפרסום בעיתון "ידיעות אחרונות" מיום שישי, הופיעה הכותרת: "צריך להמשיך ההתיישבות - כמו הפיתוח הגרעיני". בפנים הכתבה נאמר, שכהוכחה לאמור אודות ההתיישבות שלא תגרור לחץ אלא להיפך תזרז סיוע - "הביא הרבי את העובדה של הפיתוח הגרעיני בישראל - דבר הידוע היטב בוושינגטון ובמוסקבה ובבירות הערביות.

"בתחילה, אמר הרבי, רצו מדינות שונות להפריע לדבר והפעילו לחץ בכיוון האמור, אך כשנענו מיד בתשובה תקיפה ומוחלטת כי הפיתוח ימשך - הסתפקו. לא זו בלבד שהלחץ הופסק, אלא שמספר מדינות מבין אותן שלחצו, מסייעות בפיתוח בדרכים שונות".

פרט זה הופיע גם בעיתונים נוספים כמו "שערים", "המודיע" ו"הצופה".

הדיווח בעיתון ידיעות אחרונות

מניין נשאבו דברים אלה? מה בדיוק אמר הרבי בקשר לכך? מהשיחה המוגהת, כאמור, לא ניתן לעמוד על הדברים משום שהקטעים הללו לא מופיעים בה כלל, ואם כן נשאלת השאלה מדוע בידיעה הראשונה שהופיעה בעיתון "מעריב" לא הוזכרו דבריו של הרבי בהקשר לפיתוח הגרעיני - דברים שהופיעו מאוחר יותר בעיתון "ידיעות אחרונות"?

גם תוכן הדברים לא ברור לחלוטין מהציטוט המקוטע בעיתון: לדוגמה: באיזה הקשר וכתשובה לאיזו טענה הזכיר הרבי את "ראש הממשלה והשר הממונה על ההתנחלויות?"

בשנים האחרונות הוכשרה הקרקע לפרסום פרטים נוספים, השופכים אור חדש על פרשייה מרתקת זו, בה היה מעורב גם דובר חב"ד ברק'ה וולף, והדברים התפרסמו בשעתו בספר "דובר שלום – חיים של קידוש שם ליובאוויטש", על קורות חייו ופועלו של ברק'ה ז"ל בשירות הרבי.

•

בלילה בו נאמרה השיחה, מוצאי שבת פרשת לך לך, בשעה ארבע לפנות בוקר, הורה הרבי למזכיר הרב יהודה לייב שי' גרונר להתקשר בדחיפות לברק'ה, ולבקש ממנו לעכב את הפצת ופרסום השיחה כיוון שישנו קטע שמסיבות מסוימות לא רצה הרבי לאומרו בתוך השיחה, אבל יבוא בתור הערה, ויישלח לו בהקדם, כדי שימסור זאת למערכות העיתונים יחד עם השיחה. בד בבד, הורה הרבי לזרז את עורכי השיחה למסור אותה להגהה בהקדם האפשרי.

שעות ספורות אחר-כך, לאחר שהרבי התפלל תפילת שחרית, כתב שני פתקים, בהם הוסיף הרבי את ההוכחה מפיתוח הנשק הגרעיני, וכן את העובדה שעל פי חוק יכולים ראש הממשלה והשר הממונה על ההתנחלויות להחליט על ההתיישבות, כאשר אחר כך לא תהיה בעיה להדוף את הלחץ שתפעיל - אם בכלל - הממשלה והכנסת על וועדותיה השונות.

וזה לשונו הקדוש בפתקים אלו:

א) הרעש והלחץ שנעשה לרגלי הקמת חמש הישובים לא הי' גדול יותר - באם היו מקימים ישובים לכל אורך הגבול.

ב) ראי' מוכחת לכל זה: ידוע לכל (כולל - בואשינגטון במוסקבה ובבירות דהערבים) ע"ד ייצור נשק גרעיני באה"ק ושכבר ישנו בפועל ומתוסף מזמן לזמן ובמשך שנים רבות. ומתחילה רצו לעכב ולבטל כ"ז ולחצו וכו' אבל כשענו תיכף ובהחלטיות שימשיכו כ"ז - הסתפקו הלוחצים בזה שתהי' הכחשה רשמית שאין כ"ז במציאות ופסק הלחץ.

- ולא עוד אלא שאחדות מהמדינות שלחצו מסייעות ביצור זה בכו"כ אופנים, וזה משך כמה שנים.

כתב ידו של הרבי בפתק האחד

ובפתק נוסף בכתב יד קדשו של הרבי:

התמי' והצער גדול שלא נעשה כ"ז ע"ע ובדחיפות לעשות כ"ז בהקדם - וגם עוד יותר ע"י עובדא שכ"ז יכול להעשות באופן חוקי לגמרי.

כי ע"פ החוק דעתה יכולה התיישבות האמורה להעשות בכל היקפה ובפו"מ וביום אחד ממש - באם יחליטו עד"ז ויוציאו פקודה עד"ז ע"מ למלאותה תומ"י - שני אנשים בלבד ראש הממשלה והשר להתנחלויות.

ואפילו אם למחרת יום זה יוזקקו לדון עד"ז בישיבת כל הממשלה ובועדות שונות מהכנסת וכו' -

לאחרי המעשה בפועל ודאי שסו"ס ישקטו הרוחות לגמרי ובפרט כשיראו כאו"א ההתלהבות העצומה של רובו המכריע של בנ"י באה"ק ובחוץ לארץ בהודעם תיכף ע"ד התיישבותם, אך שכנ"ל תהי' בלי רעש כלל בלי פרסומת כלל וכו'.

הפתק השני בכתב ידו של הרבי

•

בינתיים סיימו המניחים לכתוב את השיחה, ומיד כאשר השיחה נמסרה לידיו הק' מיהר הרבי להגיה את רשימת הדברים. בסיימו את ההגהות, הורה הרבי למזכיר לטלפן לברק'ה, למסור לו את ההוספות, להורות לו להכין תרגום של הדברים לעברית, בסגנון המתאים לפרסום בעיתונות, ולהשתדל שהדברים יתפרסמו במילואם.

כאשר שאל המזכיר אם להכניס את ההוספות הללו גם בשיחה המוגהת, השיב הרבי בשלילה, ואמר שזה נועד רק עבור הפרסום בארץ הקודש, והוסיף שמאוחר יותר יחליט באשר לשיחה המוגהת.

המזכיר מילא את הוראת הרבי, ויצר קשר טלפוני עם ברק'ה. מיד כששמע ברק'ה שהרבי מזכיר את הנשק הגרעיני של ישראל - הוא הבין שמצפה לו מאבק של ממש עם הצנזורה... הוא השמיע את חששותיו באוזני המזכיר, והביע את דעתו שלא כדאי למסור זאת לסוכנות הידיעות הישראלית 'עתי"ם' [=עיתונות ישראלית מאוחדת], כיון שאם הצנזור יראה את הידיעה הזאת, הוא יורה מיד לכל העיתונים שלא להדפיס אותה בשום פנים ואופן.

לכן, הציע ברק'ה שהוא יעביר את החומר ישירות למערכות העיתונות "ידיעות אחרונות" ו"מעריב", שם יש לו קשרים טובים ויתכן ויוכל לעקוף את מגבלות הצנזורה.

כאשר דיווח המזכיר לרבי על תוכן שיחתו עם ברק'ה, הביע הרבי את הסכמתו לרעיון של ברק'ה, והעיר שכנראה שהעיתון "שערים" (שיצא לאור על ידי פועלי אגודת ישראל), ידפיס הכל ללא שינויים.

חלפו 24 שעות, וביום שני לפנות בוקר ביקש הרבי לברר אצל ברק'ה מה מתקדם עם הפרסום בעיתונות. התברר, שבמערכת "ידיעות אחרונות" לא הצליחו להתחמק מהצנזור, והוא הורה שלא להדפיס כלל את דבריו של הרבי. במערכת "מעריב" לעומת זאת, החליטו כן לפרסם חלק מהדברים, כולל ההוספה של הרבי אודות העובדה שעל פי חוק יכולים ראש הממשלה והשר הממונה על ההתנחלויות להחליט על ההתיישבות, אולם גם הם לא הסכימו להדפיס את דברי הרבי אודות הנשק הגרעיני של ישראל...

•

בינתיים הוכנס גם הרה"ח ר' שלמה מיידנצ'יק ע"ה בסוד העניינים, והוא הציע לשכפל את השיחה - כולל ההוספה של הרבי אודות הנשק הגרעיני - ולחלקה לכל חברי הכנסת ושרי הממשלה, במיוחד לראש הממשלה מנחם בגין.

ר' בערקע וולף במשרדו (באדיבות המשפחה)

הרבי הסתייג מהרעיון לשלוח את תוכן השיחה לכל חברי הכנסת, ואמר שהדבר עלול לעורר רושם כאילו 'ליובאוויטש בוחשת יותר מידי בקדירה'. עדיף, אמר הרבי, למסור עותק מהשיחה לראש הממשלה מנחם בגין, לעזר וייצמן שר הביטחון, ולאריק שרון, שהיה חבר בוועדת החוץ והביטחון.

הרבי הוסיף ואמר, שר' שלמה מיידנצ'יק המכיר את היחס שלהם לליובאוויטש, כך שמן הסתם הם מעוניינים לדעת מה דובר בזמן האחרון - ידבר עם כל אחד מהם בנפרד ויסביר לו את חשיבות העניין. הרבי הוסיף ואמר שכדאי למסור את הדברים גם למר חיים לנדא (שהיה שר ללא תיק בממשלת בגין), בפרט שהוא ביקר אצל הרבי בעת ההקפות, וכאשר הרבי שוחח איתו על המחדל שהיה במלחמת יום הכיפורים, כאשר צה"ל לא ניצל את ההזדמנות לכבוש את דמשק, הביע לנדא את צערו על שדבריו של הרבי בנושא זה לא פורסמו בעיתונות הישראלית.

•

כעבור כמה שעות התקשר ברק'ה למזכירות, ודיווח כי ניסה לפרסם את דברי הרבי באמצעות "קול ישראל", אולם גם שם הצליחה הצנזורה לעכב את פרסום הדברים. שדרן הרדיו, שהיה להוט לפרסם את דברי הרבי במילואם, כולל הפרטים אודות הנשק הגרעיני של ישראל, ניסה לשכנע את הצנזור להתיר לו לפרסם את הדברים. הוא גייס לטענותיו את העובדה שבאותו יום הצהיר אחד מחברי הקונגרס האמריקאי שלישראל יש 15 פצצות גרעיניות, ושקבלו זאת באופן חשאי ואף סייעו להם בזה - ודברים אלו פורסמו בכלי התקשורת בארץ. "מדוע את דבריו של חבר הקונגרס התרתם לפרסם, ואילו את דברי הרבי אתם אוסרים לפרסם?", התריס שדרן הרדיו.

בתגובה לדבריו הסביר לו הצנזור שכאשר חבר הקונגרס האמריקאי טוען כך, הוא מדבר בשם ארצות הברית, וישראל יכולה להכחיש את הדברים. לעומת זאת, כאשר הרבי אומר את הדברים, הרי מכיוון שידוע שהרבי מקבל את הידיעות שלו ממקורות בכירים בממשלת ישראל - הרי זה כאילו אותם מקורות בכירים בישראל מודים בקיומו של הנשק הגרעיני...

כמו כן אמר הצנזור, שכאשר הרבי אומר משהו, הרי בציבור נחשבים הדברים למוסמכים ביותר, בדיוק כמו שהדברים נאמרו על-ידי ראש הממשלה!

כאשר המזכיר סיפר לרבי על שיחתו הטלפונית עם ברק'ה, התעניין הרבי לדעת מיהו אותו חבר קונגרס, ואמר שכנראה גם הוא קיבל את הידיעות מגורמים בישראל...

הרבי הוסיף ואמר, שהצנזורה הישראלית לא מבינה שבכך שהם מונעים בקנאות כל כך גדולה כל פרסום המזכיר את הנשק הגרעיני של ישראל - הרי בזה גופא הם מודים שזה אמת...

הרבי אף התבטא: אם זה היה שקר היו כן מפרסמים? ובגלל שזו אמת, לא מפרסמים? הרי זה היפך השכל!

באותו יום שני, בשעות הערב לפי שעון ניו-יורק, התקשר ר' שלמה מיידנצ'יק למזכירות, וסיפר שביקר בכנסת ופגש שם את ראש הממשלה מנחם בגין. הוא מסר לו את השיחה, כולל ההוספות, והדגיש שהדברים אודות הנשק הגרעיני לא יפורסמו בישראל או בארצות הברית. ראש הממשלה הודה לו על כך, הכניס את השיחה לכיסו והבטיח לעיין בדברים בהזדמנות הראשונה. אחר-כך פגש את אריק שרון ועזר וייצמן ומסר להם את דברי הרבי. את חיים לנדא הוא לא הצליח לפגוש באותו יום.

•

ביום שני בחצות הלילה לפי שעון ניו-יורק, שוחח המזכיר עם ברק'ה בטלפון, ושמע ממנו על ניסיון לפרסם את הדברים בעיתון "הארץ", אולם גם שם סירבו לפרסם זאת, לאחר שקיבלו הוראה מהצנזור.

כאשר המזכיר סיפר לרבי על שיחתו עם ברק'ה, הגיב הרבי ואמר, שאם כך צריך להשתדל להכניס את הדברים במילואם בעיתונים "שערים", "המודיע" ו"הצופה".

הרבי הוסיף וביקש להורות לר' שלמה מיידצ'יק, שכאשר ייפגש עם חיים לנדא וימסור לו את השיחה, ישתדל שמר לנדא יקרא את הדברים מיד, ויאמר לו שהעיתונים סירבו להדפיס את הדברים מפני שהצנזורה החליטה שאסור לפרסם את דברי הרבי אודות הנשק הגרעיני. הרבי הזכיר שוב את העובדה שלנדא התרעם בשעתו על העיתונות שלא הסכימה לפרסם את דברי הרבי בקשר למחדל צה"ל באי-כיבוש דמשק, ואמר שבטח יסכים שצריך לפרסם בעיתונות גם את דבריו אלה של הרבי. הרבי אמר שאפשר לומר לו, שבאם הצנזור יתעקש שלא לפרסם את הדברים, הרי יכולים להשמיט רק את המילים "נשק גרעיני" או את השורה הזאת, ואת השאר אפשר לפרסם.

כאשר המזכיר דיווח לרבי שר' שלמה מיידנצ'יק מעוניין לקבוע פגישה עם הצנזור הראשי ולנסות לשכנעו להסיר את התנגדותו לפרסום השיחה, הגיב הרבי שנכון יותר יהיה באם הקובלנה על המגבלה תבוא מכלי התקשורת בעצמם, או מחיים לנדא, ורק אם הם לא יצליחו בזה - כדאי שהר"ש מיידנצ'יק ייפגש עם הצנזור.

•

כמה שעות מאוחר יותר, דיווח ברק'ה הידיעה שהוא הצליח להכניס את הדברים במילואם בעיתונים "שערים", "המודיע" ו"הצופה". הרבי היה מאוד שבע רצון מידיעה זו, ואמר: כעת הרי יכולים לגשת גם לשאר העיתונים, שהרי הדבר כבר נדפס...

הפרסום בעיתונים הללו אכן עשה את שלו, ובעיתון "ידיעות אחרונות" שיצא לאור ביום שישי אותו שבוע, הובא תוכן דברי הרבי, כולל ההוכחה מהנשק הגרעיני של ישראל, אולם בשינוי לשון קל: הרבי דיבר על "ייצור נשק גרעיני", ואילו ב"ידיעות אחרונות" שינו את הלשון ל"פיתוח גרעיני".

ולמי שאינו מבין את ההבדל: קיומו של הכור הגרעיני בדימונה היא מציאות שישראל אינה יכולה להכחיש, אולם במשך השנים מתעקשת לומר שמדובר בקריית מחקר לחקר הגרעין, ולא לייצור נשק גרעיני.