יהודה לייב סופר

נכנסתי דווקא מהפתח האחורי, מקום כניסת הספקים, מפלס לי דרך בין משאיות הובלה ובין פעלתנות רוחשת. התקדמתי ממחלקה למסדרון וממסדרון למשרד, עד שהוכנסתי אל החפ"ק הסודי שחולש על כמאה אלף פעילים, חלקם סמויים, ברחבי ארצנו הקדושה והקטנטנה, ושולט על חייהם של מיליוני יהודים החיים בפזורה הארצית כולה.

כלל העובדים בחפ"ק הסודי, חתומים על סודיות וחדורים באמביציה שאין דומה לה.
ברוכים הבאים ל'יחידת המודיעין' של 'צעירי אגודת חב"ד' (ובקיצור: צא"ח) השוכן בלב מתחם הארגון, בבירת חב"ד בארץ-הקודש - כפר חב"ד.

הסיור הזה, במשעולי אימפריית הפעילות והשליחות החב"דית בארץ-ישראל, דומה לסיור במסדרונות 'המוסד'. הוא מלמד אותי לייצר מחדש את המושג 'התפעלות'. בדור בו האגואיזם הצמיח כנפי רוח ואדם לאדם זאב, דור בו כל אחד חי לעצמו, בשביל עצמו; פועל ארגון 'צעירי אגודת חב"ד' (המופקד על מערך השלוחים והפעילות כאן בארץ-הקודש) ומקים השנה את 'בית חב"ד' האלף בישראל. מאות האברכים העובדים במקום לא נחים לרגע והם משקפים את חייו של כל שליח ושליח.

לא יודע איך מגדיר אֶבֶן-שׁוֹשַׁן את המונח 'שליח'. אני למדתי ש'שליח' פירושו:
אברך חסידי יוקד המחזיק בתעודת הוראה ומקדיש את כל חייו למטרה אחת בלבד - לקרב עוד ועוד לבבות יהודיים אל התורה, היהדות והמצוות, מתוך דביקות במשלחו הגדול, כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע.

ביקור במל"ש

מי שעומד בראש 'צעירי אגודת חב"ד' הנו הרב יוסף יצחק אהרונוב - יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארה"ק. הרב אהרונוב חולש בעצם על כל הפעילות האדירה שמטרתה להבעיר כמה שיותר לבבות במערך שלא היה מבייש את הצבאות הגדולים בעולם. האמת? גם כאן מדובר בצבא, 'צבא חב"ד'. צבא בו כולם חיילים הפועלים בעוז ולוחמים מלחמה הרואית וחסרת פשרות.

הרב אהרונוב, שעומד בראש הארגון לא אברך צעיר בגיל, אבל עם רוח שליחות צעירה שחדורה בו, מנווט, מלווה, מעודד ומדרבן, את הצוות המבוגר והצעיר. הרב אהרונוב, בגיל שישים לערך, אוהב חדשנות ורעננות, לצד שמירה ודיוק במסורת שהרבי הנחיל, הוא נותן מרחב בלתי רגיל לצעירים לתת ביטוי לכישוריהם ונותן להם את כל הצ'אנס להצליח ברתימת הידע והמדיה הכי חדשנית בכל הרשתות החברתיות השונות, אך יחד עם כך מקפיד קלה כבחמורה על כל ניואנס שיהיה מחובר בחיבור איתן ויציב לדברי הרבי זי''ע, והארגון כך אומרים, בנוי בצלמו כדמותו, "אצלו הדבר חסר פשרות והוא מוכן לשלם על כך ממון רב" מספרים לנו "קרה לנו לא פעם, שהרב אהרונוב ראה יהודי ללא כיפה באחד מהפרסומים או חנוכיה ללא נר השמש בולט כהלכה, או כרזה ללא הכיתוב ב"ה, והמשאיות חזרו בסיבוב פרסה ישר לגניזה עם כל המארזים המהודרים, את הנזק הוא ספג". השילוב הזה, מסתבר, הוא הדי-אן-אי החב"די שהרבי הטמיע בחסידים: לדבר לכל יהודי בשפתו, ולהביא את הבשורה היהודית באופן הנגיש ביותר, אך בלי פשרות.
קשיים רבים היו מנת חלקו של הרב אהרונוב בעיקר בשנים האחרונות, קשיים שבן אנוש רגיל לא יעמוד בהם, על פניו לא ניתן לראות כי הם השפיעו עליו, הוא מצליח לגייס בהצלחה רבה את נגידי העולם היהודי למען הפעילות העניפה, תוך שהם נותנים בו אמון רב.

לכאן, למפקדה הראשית, הגעתי בתחילת השבוע. פוגש את ר' לוי וילנקין, המנהל את המרלו"ג (המערך הלוגיסטי. מהר מאד נלמד שכאן, כמו בצבא, הכל מתנהל עם קודים ברורים). ר' לוי מוביל אותי דרך המחסן ממנו יוצאות משאיות עמוסות בחומרי תעמולה רוחנית שונים.

"ההנהלה ממוקמת בבניין מאחור, שם יושבים מיטב המוחות וחושבים ללא הרף איך מפילים מחיצות וכובשים עוד יעד, עוד עיר, עוד שכונה, עוד יהודי שיקיים עוד מצווה ויכריע את העולם כולו לכף זכות" אומר לי ר' לוי, "אבל כאן אתה יכול לחוש את השטח, את מעצמת השליחות. זהו המרכז הלוגיסטי של צעירי חב"ד (וכמו בצבא, יש לו קוד ראשי-תיבות משלו: 'המל"ש', כך הוא נקרא, ר"ת של המרכז לעזרי שליחות). במרכז הלוגיסטי, 'המל"ש' ניתן לראות את כל מה שצעירי חב"ד מייצרים ומוציאים בתחכום רב לאור, אלו לא רק העזרים שנועדו לסייע לשלוחים בעבודתם, זה הרבה מעבר לכך".

אני מבקש לבדוק את המוצרים הייחודיים שהופקו לקראת חגי תשרי תשפ"א והימים שאחרי החגים. ולוי לוקח אותנו לדלת הבאה, למחלקת ההזמנות. כאן האווירה כבר יותר מתונה. מאחורי דלפק יושבים שלשה אברכים, ממלאים במרץ הזמנות ממוחשבות ועל הקיר גלריה מכובדת של ההפקות האחרונות, מה שקופץ בראש כשרואים את מאות ההפקות הניצבות באולם מולנו זו הקידמה והמודרניזציה שמשודרת אליך באופן מידי, הכל ממותג עם זהות אחידה בעלת מאפיינים ברורים; כך שבמבט חטוף של העין, ניתן לקלוט שזה בניין, רכב, כרזה או עלון השייכים לחב"ד – בדיוק כפי שחברות גדולות מקפידות על שפה חזותית אחידה וקבועה. מדובר בתפיסה מהפכנית, רעננה ועכשווית, שמזניקה את פעילות חב"ד לרמה אחרת, והופכת את בתי-חב"ד למזמינים יותר עבור קהלים חדשים.

אחד האדריכלים של המיתוג הזה הוא ד"ר תומר בקלש, פסיכולוג מומחה בהתנהגות צרכנית ומרצה באוניברסיטת תל אביב למיתוג ותקשורת שיווקית. הוא טוען בלהט, כי כיום המיתוג של חב"ד מדבר אל כל החושים של החברה הישראלית.

העיניים שלי צדות חומרים למכביר: 

מדריך מקוצר לחגים, מדריך מורחב עם הלכות, חוברות תפילה - הכל כמובן בשלל שפות ועזרים - מארזי מתנה שונים לחג עם דבש וסממני חג אחרים, מודעות פרסום מרהיבות, וכלה בציוד כבד כמו כסאות פלסטיק, כיסאות מתכת יוקרתיים, סוכות, מאהלי תפילה על כל תכולתם כולל ארונות קודש ועוד מגוון עצום של ציוד ש'שלוחים' נזקקים לו בחגים, הכל ממותג ומעוצב בעיצוב חדשני ומושך את העין. העיניים לא שבעות והלב מתרונן.

העול הכלכלי - על השלוחים

כשאני מביע התפעלות באוזני ר' לוי על הציוד האגדי, חשוב לו להבהיר:

"כל הציוד הזה לא מוענק ל'שלוחים' במימון מלא. ממש לא. אנחנו מזמינים ומייבאים את הסחורה ואף מסבסדים כל מוצר ופריט, אבל ה'שליח' שלוקח כיסא ורהיט או כל מוצר אחר - בשביל ללבות את היהדות באזורו, משלם על כך בכספים שהוא משיג בכוחות עצמו. רק כך אפשר להמשיך בפעילות ענפה כל-כך. מה עוד שהתשלום מחבר את השלוחים עוד יותר אל מה שהם רוכשים. ומאידך, כשהם 'קונים בכסף', הם גם יכולים לבקר אותנו ולהעיר במידת הצורך וכך ההשתפרות שאין לה גבול, רק הולכת והופכת למושלמת".

פעם עוד היו אנשים שדמיינו איזה מוסד כספי גדול שמגלגל מיליארדים, מיקומו בניו-יורק והוא מפזר תקציבי עתק לכל אלפי בתי חב"ד בעולם כולו. הדמיון הזה כבר התפוגג מזמן. כל מי שיש לו קשר עם שליח חב"די יודע ורואה כמה השליח עמל קשות להשיג תקציב. הוא מתרים חברים, מכרים, יהודים מתחזקים בתרומות מזדמנות וקבועות וכך הוא מממן את כל הפעילות שלו.

אני שואל את ר' לוי על כך: למה באמת השלוחים בעצמם עובדים גם על גיוס המשאבים והוא מסביר לי שמדובר בפיקחותו האלוקית וראייתו למרחוק של הרבי זי"ע:

"ישנן שתי סיבות גלויות שהרבי אף ציין אותן בעצמו בנמקו מדוע העול הכספי מוטל על כתפי השליח. כאשר פעילות 'בית חב"ד' והשלוחים ממומנים על ידי אנשי הקהילה המקומית, אותה קהילה שהשליח מייצר בעצמו על ידי שהוא מקבץ עוד יהודי ועוד יהודי אל כנפי השכינה; השליח גם רואה בבירור עד כמה אנשי המקום רואים בו צורך חיוני בחייהם ומבינים שעליהם לתמוך בו ובפעילותו. עצם התרומה שלהם מלמדת אותו שהם באמת צריכים אותו עד כדי שהוא מוכנים להוזיל מעות מכיסם. אנשי המקום בכל אתר כמהים לפעילות שלוחי חב"ד והם מוכנים ורוצים לשלם על כך, מעבר לעובדה שאתה הופך את האנשים לשותפים תרתי משמע.

"דבר נוסף, את התבונה של הרבי במבנה הזה של השליחות ניתן לראות כאשר ארגונים או מוסדות ענק שנתמכו על ידי מוסד מרכזי או תורמים גדולים בלעדיים נקלעו לקשיים, לפעמים הם הגיעו לכדי סגירה כאשר המקור המממן קרס. לעומת זאת כאן, השליח בונה את התקציב שלו לרוב מהמון תרומות קטנות מחברים, משפחה ובעיקר חברי הקהילה ותושבי המקום הנהנים הישירים מפעילותו של השליח - ארגון ענק עם אלפי-אלפי נקודות ומוסדות הבנוי בצורה כזו, כשכל נקודה בנויה לעצמה בעבודה קשה ומקומית של ה'שליח', לעולם אינו יכול לקרוס".

'שלוחים' בארץ הקודש

בדרך כלל אנחנו מכירים את הסיפורים והתמונות אודות השלוחים בגולה. אותם אלה שנודדים עם משפחותיהם לבירות הגדולות בעולם הסואן ולכפרים הקטנים בעולם השלישי. לא אחת אנו עומדים נפעמים נוכח הגדלות שלהם, העוצמה, הנועזות לעזוב חיים נוחים, משפחה וקהילה ופרנסה, לנדוד לסין ולדרום אפריקה ולהתחיל שם חיים מבודדים, קשים, מפרכים. חיים בהם כל 'ארוחת בוקר' היא מבצע לוגיסטי. והכל כדי למצוא עוד נפש יהודית נידחת, כדי לקרב עוד 'מטייל' יהודי אל אביו שבשמים.
המבט הזה גורם לנו שלא לקלוט את המערכת הרוחשת מתחת לרגלינו כאן בארץ-הקודש. 

מסתבר כי היקף פעילות חב"ד בישראל לא נופלת מאחותה הבינלאומית ובמידה מסוימת אף עולה עליה עשרת מונים. אמנם מדובר בפעילות השונה מעט באופייה ובאתגרים הניצבים לפתחה, אך מסתבר שהיא לא פחות קשה ומורכבת. ולעיתים קרובות אף יותר.

אם לפני עשרים שנה, הכרנו בעיקר את בתי חב"ד בערים הגדולות ובשכונות מרכזיות ברחבי הארץ, מסתבר שמפת השליחות בארץ הקודש גדלה לרוחב, לאורך וגם לעומק. "יש היום בישראל 984 שלוחים ומנהלי בתי חב"ד", מסביר לי ר' לוי. זה כבר לא רק בתי חב"ד בערים גדולות שתחתיהם פועלים בתי חב"ד בשכונות. כיום יש עשרות שלוחים בישובים קטנים, במושבים ואפילו בקיבוצים. מעבר לזה יש ענף שלם ופורה ביותר של שלוחים למגזרים ייעודיים.

כיום השלוחים בכל עיר ועיר מחלקים את העבודה ביניהם בצורה חכמה ומוצלחת. אם בעבר השליח בעיר היה צריך: לארגן פעילות יהודית  לנוער, לתת סיוע למאושפזים בבתי הרפואה, להעניק מענה לסטודנטים בעיר וגם לתת שיעורי תורה לאברכי כולל ות"ח; היום השליח הראשי בכל עיר מחלק את העבודה ל'שלוחים ייעודיים' לבתי רפואה, לאוניברסיטאות, לבני נוער, לעולים מצרפת, לעולים מרוסיה, לדוברי אנגלית. ויש גם את ה'שלוחי תורה', שכל עניינם לתת שיעורי תורה לתלמידי חכמים ולבעלי בתים.
צריך להבין שכל שליח היום הפך לאימפריה של ממש -
אפילו שליח בבית רפואה (המחזיק 'בית חב"ד' לתפילה ועזרה באחד מבתי הרפואה בארץ) חולש על שלל דירות אירוח שהוא מפעיל לטובת משפחות החולים וצוות נרחב של מאות מתנדבים עם עגלות המסתובבים יום וליל דואגים לחולים ומשפחותיהם לכל צרכיהם הגשמיים והרוחניים, לצד עשרות אירועים ומיזמים במשך השנה. השלוחים הללו הם עזר ואחיסמך לרופאים ומנהלי המחלקות. הקשר העדין והמיוחד שנרקם עם השלוחים והרופאים הבכירים בישראל ובני משפחותיהם, גורם לכך שהחולים למדו כבר להיעזר בשלוחים, בהקדמת תורים ועזרה בטיפולים יקרים ועוד .

יחידת המודיעין

כאן אנו מגיעים אל 'יחידת המודיעין', זו שכל תפקידה לצבור כמה שיודע מידע על אנשים ולפתור את הדרך המובילה אל ליבו של כל אחד.

ב'יחידת המודיעין' של צעירי חב"ד יושבים מיטב המוחות עם סקרי עומק ומפתחים ומייצרים תכנים ומוצרים ייעודיים ושיטות פעולה ייעודיות המתאימות באופן קונקרטי לקהל היעד הספציפי עליו השליח אמון. בכך מקפיצים את עבודתו של השליח לרמות שלא נראו עד היום.

באולם בו אני עומד לא מכניסים גורמים 'חיצוניים' החדר הגדול מחולק במחיצות זכוכית ואברכים רכונים מול מחשבים כשלפניהם פרוסות מפות וטבלאות אקסל, באופן חריג אני נחשף לתופעה שאין לה אח ורע לדעתי בכל תולדות העם שלנו. 

בזה אחר זה מוגשים דו"חות סודיים וסקרי עומק שנערכו על-ידי מיטב אנשי המקצוע, מהשורה הראשונה של מומחי הפרסום והאסטרטגיה בישראל. הדו"חות מכילים פילוח קהלי יעד מדויקים לרמה של פרומיל. בהתאם לכך מגובשת האסטרטגיה ומגובשים החומרים שעתידים לצאת לאור לקראת החג הקרוב.

"מדובר בחומר חסוי", אומר לי הרב מוטי הלפרין, סמנכ"ל צעירי חב"ד. "הסקרים שלפנינו מפלחים לנו ערים לפי שכונות ואזורים. אנחנו חייבים לדעת מי הקהל שלנו, מי היהודים שאנחנו כל כך רוצים להגיע אליהם ולגעת בליבם; מה הם צורכים ומה הם מחפשים. מה אתה יודע על היהודים בעיר שלך? הם מסורתיים יותר או פחות, כמה חשוף ציבור העולים בעיר שלך לחב"ד? ומה לגבי הציבור המשכיל? זו הדרך הנכונה ביותר להצליח היום. כדי לפגוש את היהודים בעיר שלך ולהשפיע עליהם, עליך ללמוד עליהם ולדבר בשפה ובסגנון שלהם, אנחנו נעזור לך לעשות זאת".

כך מתנהלת היום מעצמת חב"ד בישראל. השלוחים מוסרים את נפשם בחזית, ותפקיד צעירי אגודת חב"ד, בראשו עומד הרב יוסף יצחק אהרונוב, הוא לספק להם את הנשק היעיל, המתקדם והמדויק ביותר לביצוע השליחות.

"לא נוסחת קסם"

"בעצם, כל חג הוא פרויקט בפני עצמו", מסבירים לנו בצעירי חב"ד. "בדרך כלל ההיערכות אליו מתחילה חודשים קודם לכן. חלפו הימים בהם היינו כותבים כמה מילים יפות על החג ומוציאים פרוספקט יפה עם הסברים". אומר לי אחראי ההוצאה לאור, הרב לוי שייקביץ. "היום כל חומר שיוצא צריך להיות מדויק כמו טיל המכוון לעבר חלון בעזה. הוא צריך להתאים 'בול' לקהל היעד ולפגוע במפגש הראשון של קהל הקצה עם החומר שאנחנו מוציאים.

"כשזו הגישה, אתה חייב להיות סוּפֶּר ממוקד וסופר מקצועי. אתה לא יכול לתת לבן קיבוץ את אותו חומר שתיתן לתושב רחובות. או לדובר צרפתית, חומר שתורגם מעברית והיה מיוחד לישראלים. אתה לא יכול לפנות לתושב אור יהודה באותה שפה שבה תפנה לשכנו מסביון. כל דבר שיוצא לאור חייב להיות מעובד ומותאם במאה אחוז. אנחנו עובדים עם אנשי מקצוע הכי טובים בארץ היוצרים יחדיו את  השפה גרפית, המיתוג והעיצוב. כל תמונה, כל ויז'ואל, כל כותרת - נבחנת ונבחרת בקפידה. יושבים בחפ"ק אברכים חסידיים שאמונים על התוכן עם קופירייטרים ואנשי קריאייטיב וכל ההחלטות מתקבלות ביחד".

אי אפשר שלא להתרגש למראה הפעילות הענקית הזו, הגורמת למאות אלפי עד מיליוני ישראלים, להיפגש עם אביהם שבשמים ולו לפגישה קצרה שתותיר חריש עמוק בליבם. רואים בחוש עד כמה רב היה (ועודנו) כוחו של כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע אשר ישב בקודש הקודשים באיסטרן-פארקוויי מספר 770 והגה את הדרך בה יפרצו מעיינות היהדות חוצה ויצליחו לגעת בכל מי שנפש יהודית בקרבו.

לאורו פועל המקום הפלאי בו דורכים כפות רגליי כעת. המקום בו הלכו במדויק אחר אורו והדרו עד שמצאו את הדרך בה פורצים את מחסום ה'יהודים המסורתיים' ו'המתחזקים' ומצליחים לגעת באמת במיליוני היהודים בארץ. אין ספק שמה שמתרחש כאן הוא נושא שצריך להילמד ולהיחקר באוניברסיטאות ובפקולטות לאסטרטגיה ועיצוב דעת קהל.

"זו לא נוסחת קסם", אומרים לנו בצעירי חב"ד. "ההחלטה של מרכז צעירי חב"ד להתאים עצמם לימים העכשוויים ולכל הקהלים, היא לא החלטה אמורפית, אלא עבודה קשה ומאומצת ללא פשרות. מדובר בכוורת של אנשים שהמידע שבידיהם שווה זהב. הם מוחתמים על סודיות ומחזיקים במידע על הציבור היהודי לגווניו עד הניואנס האחרון. אחרי שמגבשים אסטרטגיה מדויקת, מתחילים בפיתוח מוצר באמצעים המתקדמים ביותר שיש בשוק".

אחת ההוכחות הטובות להצלחה הגדולה, הוא הלהט של טובי האברכים בחב"ד לצאת לשליחות דווקא בארץ. "אם פעם היעד המרכזי והנחשק של השליחות היה בחו"ל; היום הכישרונות הצעירים ממתינים בתור לצאת לשליחות דווקא בישראל. המגמה התהפכה. 
ככה זה כשיש גב שנותן עבודה מקצועית וממוקדת, ההצלחה ניכרת מיד בשטח.

מחיאות כפיים בחולון

בא ניקח כדוגמה את 'מטה תקיעת שופר' בלבד, זה שזיכה המוני-המוני ישראלים במצוות תקיעת שופר בראש-השנה החולף, מתוך הסגר. המערך הלוגיסטי של 'צעירי חב"ד' דאג שכמעט לא תהיה שכונה אחת בארץ בה לא יהיה 'בעל תוקע' המצויד עם שופר ויודע את כל הלכות ורזי התקיעה - חכמה היא ואינה מלאכה.

במוצאי החג, כשהתחילו הנתונים לזרום ל'מטה מבצע שופר' בצעירי חב"ד, הסתבר שהסגר שכל-כך הפחיד את גבאי בתי הכנסת, דווקא עשה טוב לישראלי הממוצע שאמנם נשאר בבית אבל דווקא משום כך יצא ידי חובת מצוות השופר על ידי אחד מאלפי שלוחי חב"ד שהגיעו עד אליו, לגינה הציבורית או מתחת לבית.

במוצאי ראש השנה ראיינו בכלי תקשורת מרכזי את הרב לוי מנדלזון, המנהל את זרוע הפעילות של צעירי חב"ד בבתי הרפואה (ומכהן גם כשליח חב"ד במרכז הרפואי וולפסון בחולון) שסיפר על סדר היום שלו בראש השנה האחרון שכלל למעלה מחמישים מעמדים של תקיעת שופר בהם זיכה במצוות היום יהודים מכל הסוגים.
"יצאתי מהבית בשבע בבוקר", סיפר הרב מנדלזון, "התחלתי בשתי מחלקות שביקשו לבוא מוקדם, אחר כך תקעתי בבתי כנסת בהם בעל התוקע היה בבידוד. אחרי סעודת חג קצרה בבית, יצאתי עם השופר לעשרות מחלקות לצד נקודות ציון בשכונות שפורסמו על ידי בית חב"ד, שם המתינו עשרות יהודים תושבי חולון לתקיעת שופר. באחת הפעמים תקעתי בין כמה בנינים, כשסיימתי, שמעתי מחיאות כפיים, הרמתי עיניים וגיליתי שמרבית המרפסות מלאות באנשים ששמעו את תקיעת השופר".
סדר ראש השנה של הרב מנדלזון, פתח חרך קטן לשגרת חיי מסירות הנפש של שלוחי חב"ד בישראל והעניק הצצה קטנה לאימפריה האדירה של פעילות חב"ד בארץ הקודש של שנת תשפ"א.
עצם קיום הריאיון הזה, בתקשורת הכללית, הנו כמובן צעד נוסף של 'צעירי חב"ד' להגיע לכמה שיותר ישראלים ולהגיד להם: "יש אלוקים!" 
זה הקו של 'צעירי חב"ד', הקו שמוביל הרב אהרונוב: להשתמש בכל הדרכים כדי לקרב יהודים לבוראם, מבלי להתפשר על קוץ קוצו של יו"ד. מדובר בעצם על הקו שהנחיל הרבי זי"ע, קו שקובע: לעולם אסור להתפשר. אנשי המשרדים מספרים לנו על יותר מפעם אחת בה הוכנו, נכתבו, הודפסו ואף הועמסו למשאיות חומרי תעמולה רוחניים ורק אז גילה הרב אהרונוב שמשהו בויז'ואל לא תואם במאת האחוזים את ההלכה או ההשקפה (לדוגמה: אדם המופיע בלי כיפה או אפילו נרות חנוכה שמשהו ב'שמש' לא מונח לפי ההלכה המדויקת). באותו רגע חזרו כל המשאיות והחומר כולו נשלח ל'גניזה'. הרב אהרונוב ספג את הנזק בכיסו ובלבד שלא להתפשר ולו על הקו הדקיק ביותר.

בית חב"ד האלף!
לפני סיום הביקור, מבקש ר' לוי שנתלווה אליו למשרדו של הרב נפתלי ליפסקר. תפקידו הרשמי הוא "מנהל אגף הסניפים בצא"ח". בפועל, הוא האיש שעומד מאחורי השלוחים עצמם. הוא מכיר את כל השלוחים באופן אישי, לעיתים קרובות גם את שמות בני משפחותיהם. הוא יודע ומכיר את ההתמודדות של כל אחד, וגם אחראי לתווך במקרים בהם נדרש בירור.
"אנחנו מגיעים השנה לבית חב"ד האלף", אומר לנו הרב ליפסקר. "אלף בתי חב"ד זה אומר - אלף מערכות טילים חכמים שמגיעים עד ליהודי האחרון, ממש קיום הפסוק 'כי לא ידח ממנו נידח'. אלף אימפריות מקומיות, עם מוסדות חינוך של עשרות אלפי תלמידים ואלפי מוסדות חסד ובתי תמחוי שלא שוקטים על השמרים לרגע".
מי שמסתכל על מפת השליחות בישראל, מבין שחב"ד המציאה את עצמה מחדש, אין פשוט הגדרה אחרת, הם לא ויתרו על מבצע התפילין או על מנורת החנוכה והסופגנייה בחנוכה לכל יהודי, אבל הכל ארוז מחדש בצורה מקצועית ומותאמת לקהל היעד.
אם רק ניקח לדוגמה את 'סערת ההדתה' הממומנת על ידי גורמים רפורמים ואנטי דתיים, הנלחמת להרחיק מהמרחב הציבורי הישראלי כל סממן יהודי. ארגונים רבים מנסים להיאבק בתופעה. אבל בצעירי חב"ד, בפעולה חכמה ונחושה הצליחו יחד עם רשת החינוך של חב''ד ובתי חב"ד בשטח למנף את הקמפיין הזה ולהצמיח ממנו רשת מדהימה של בתי ספר בשם "שלהבות חב"ד" (בתי ספר ייעודיים למשפחות שאינן שומרות תורה ומצוות שבכל זאת רוצות שהילדים שלהם יידעו על יהדות ועל יהודים).

אברכים צעירים, רבנים
רגע לפני הסוף אנו פוגשים ב'שליח' הוותיק בבאר-שבע, הרב שניאור זלמן גורליק, מי שמחזיק אימפריה ענקית בבירת הנגב ומקרב לבבות אינספור ליהדות. הרב גורליק חולש על העיר באר-שבע בעזרת קבוצות של אברכים שיושבים מספר שנים ב'כולל', משתלמים בהלכה ומשיגים תעודת הוראה, תוך כדי הם מפוזרים בכל השכונות בעיר ואף ביישובים הסמוכים. משך כל ימות השבוע הם יושבים ולומדים, לצד פעילות שקטה ובשבתות ומועדי ישראל הם מתפזרים לבתיהם ומפיחים יהדות בכל פינה בבאר-שבע.
עניין אותי לשמוע על מלאכת הכשרתם של האברכים שהחליטו להקדיש את חייהם להפחת חיים בעוד ועוד יהודים.
"בכולל לומדים טובי האברכים החב"דיים השקועים בלימוד תורה במהלך רוב שעות היום" - משתף הרב גורליק - "הם לומדים נגלה וחסידות ובין היתר לומדים הלכה והוראה למבחני הרבנות הראשית לישראל. כל אברך בכולל מקבל אזור מסוים בעיר או במושבים מסביב, שם הוא מתגורר עם משפחתו. בערבים ובשבתות וחגים הוא אחראי לפעילות עם תושבי המקום. אם זה מסירת שיעורים, לימוד בחברותות, ארגון מניינים ושימוש ברבנות בבתי כנסת באזור.
"השלוחים הם אנשים תורניים בעלי שיעור קומה. הם רבנים שמנהיגים קהילות, מוסרים שיעורים בכל התחומים, בחסידות, בגמרא, בהלכה, בהשקפה יהודית, לכל האוכלוסיות. היום אנשים משכילים ורוצים לקבל תשובות. שליח לא יכול להיות קטלא קניא", הוא אומר. "אתה יכול לראות שליח שסוחב ארגזים לקשישה שגרה בקומה שלישית בלי מעלית, אבל מדובר באברך בעל כושר לרב עיר שעונה על שאלות בהלכה ומקדיש שעות ביממה ללימוד התורה, מעבר לעיסוקים הרבים שלו".

*

הביקור הסתיים. לצאת מהמרכז הענק של 'צעירי חב"ד' בכפר חב"ד כמו כלצאת מביקור ארוך-ארוך בכור הגרעיני (לכאורה) בדימונה. המראות, בלתי נתפסים. הפעילות, רבת קרינה ומגיע לכל מקום ואפילו הראש מסוחרר קצת. הנה, יש דבר כזה, יש באמת 'מוסד' ישראלי המצליח להגיע למיליוני לבבות דרך אלף (!) מוסדות הפרוסים ופזורים ומאה אלף (!) פעילים, בשכר או מתנדבים. ארגון שמחלק צדקה, עוזר ותומך, מחדיר רוחניות ומקרב לבבות, שומר על הגחלים הלוחשות ומפיח את העוממות. אימפריה שכל כולה 'להתוודע ולהיגלות כי הוא מלך על כל הארץ'.
ובמהרה, כאשר מלך המשיח יפציע וצדיקי הדורות יקומו בתחיית המתים, יופיע ענק הדורות כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע לבקר בעצמו באימפריה הגדולה הזו שנבנתה ברוחו הגדולה והכבירה. הוא יניף את ידו הקדושה בתנועת גיל ויכריז יחד עם רבבות-רבבות המהלכים לאורו ומפיצים את אורו:
דידן נצח - - -

>> לקריאת הכתבה לחצו כאן <<